נחל סער שהפך בשנים האחרונות ל'חצר אחורית' עם התרחבות שטחי הבינוי והחקלאות באזורו, נגסו בגדותיו ופגעו בנוף הטבעי שלו – ישוקם. השיקום יתבצע במימון מלא של המשרד להגנת הסביבה, כאשר ברשות הכינרת מתכננים באמצעות אגף ניקוז, יחד עם מועצה מקומית מסעדה, פרויקט נרחב בהשקעה של 3.5 מיליון שקלים.
מקורו של הנחל בעין סער שמדרום לגבעת הצעקות ליד מג'דל שמס המהווה גבול גאוגרפי בין רמת הגולן והחרמון. במרוצת השנים, בשל חוסר טיפול, נוצר בנחל זיהום אורגני, זליגת חומרי ריסוס, מצבורי פסולת, מקטעים סתומים בערוץ, חתך תעלתי וזרימת מים דלה ולא רציפה, שפגעו ביציבות המערכת האקולוגית. בתכנית השיקום, מתכוונים ברשות הכינרת ליצור שינוי משמעותי בנוף הנחל ואף לגרום לקהילה לשמירה על ניקיונו, תוך העצמת הפוטנציאל התיירותי והכלכלי של האזור. על פי התוכנית, העבודות יכללו שיקום אקולוגי של הנחל וסביבתו, מחזור ניקוי ופינוי פסולת, הסדרת ניקוז, פיתוח נופי והקמת מערך טיול ושהייה בסביבות הנחל, הסדרת ניקוז ומניעת הצפות, פעולות למניעת השלכה חוזרת של פסולת לנחל ופיתוח תכנית חינוכית נלווית המתמקדת בשמירה על הנחל וניקיונו.
רן מולכו מהנדס ברשות הכינרת מציין, כי הצטברות הפסולת בנחל פוגעת בתפקודו כאפיק זרימה, מהווה מפגע חזותי ותברואתי ופוגעת בבית הגידול של הנחל. לדבריו, הפסולת בנחל גורמת לחסימת התוואי והפרעה לנתיב הזרימה והגדלת פשט הזרימה ובכך גדל הסיכון להצפות או לפגיעה בתשתיות. עוד הסביר מולכו: "בפן האקולוגי, זרימת מי הנחל דרך הפסולת, עלולה לגרום לזליגת חומרים מזהמים אל תוך מי הנחל ולהתפשטות זיהום במורד, תוך כדי פגיעה בבתי גידול ובאקולוגיה המקומית. פסולת בניין ועפר מהווים וקטור להפצה של זרעים ומינים שאינם מקומיים ועלולים לכלול בסבירות גבוהה, מינים מתפרצים ומינים פולשים המשנים את בית הגידול הטבעי. הפסולת מהווה מטרד ועלולה לייצר מפגעי ריח והופכת הנחל ל'חצר אחורית', בלתי נעימה ובלתי מזמינה ומרחיקה את אוכלוסיית המטיילים מהנחל".
ע"פ רשות הכנרת, הפרויקט יקדם מחזור ושימוש מרבי בפסולת הבניין ועודפי העפר שהושלכו לשיקומו של הנחל ופיתוחו הנופי והתיירותי, זאת על ידי ניצול הפסולת והפיכתה לחומר גלם, המחליף את החומר בתהליכי פיתוח אלו. במסגרת התוכנית, יתבצע איסוף של הפסולת לאורך התוואי וריכוזו באתר מרכזי, שם תעבור הפסולת מיון למקטעים במטרה לסלק את מפגעי הפסולת, לנקות את הנחל ומחזור מקומי מקסימלי של הפסולת.
ברשות הכינרת ציינו כי "המטרה הינה שחרור מים מעין סער ועין משרפה לערוץ נחל סער ולמסילים, בספיקות שיאפשרו זרימת מים במשך כל השנה. כמו כן, לאתר מקורות זיהום ולבצע טיפול למניעת זיהום. בנוסף, במסגרת הפרויקט, יבוצע שיקום צמחי לבתי הגידול הלח, שיקום הפגיעה בגדות הנחל ועוד".
לצד הפעולות לשיקום הנחל, מציינים ברשות הכנרת כי מורכבת תכנית חינוכית-קהילתית המיועגת לקהילות המתגוררות באיזור הנחל, לה שותפים גם המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים ומ.מ מסעדה, במטרה ליצור מודעות לשמירת הסביבה, הניקיון והטבע בנחל. לשם כך, ייצרו "קהילת נחל" המבוססת על הנחל כציר מרכזי, המחבר בין שלושה כפרים שיהיו מחוייבים לשמירה על ניקיון הנחל וטיפוחו. במסגרת זו יתקיימו פעילויות לטיפוח הנחל ופעילות הסברתית לקהל המקומי, לצד עוגן תיירותי משמעותי באזור. ברשות הכינרת מבהירים כי שיקומו של הנחל, פיתוחו והנגשתו לציבור, תוך שמירה והעצמה של הערכיות האקולוגית, יצרו מוקד משיכה חדש ואזור מפגש בין קהילות, אשר יאריך את משך שהות המטיילים באזור.
