הממשלה החליטה היום (חמישי) על יעד, לפיו לפחות 7% מהעובדים שייקלטו לשירות המדינה בשלוש השנים הקרובות יבואו מקרב החברה החרדית – זאת במטרה להגביר את השתתפותה בשוק העבודה, ובמשרות איכותיות בעלות אופק התקדמות. עם זאת בשל מגמות האקדמיזציה במגזר הציבורי – על אף תת הייצוג החרדי באקדמיה, הושם בהחלטת הממשלה דגש על קליטת חרדים בעלי תואר אקדמי.

החלטת הממשלה הקודמת בנושא מדצמבר 2015 הורתה על יישום שורת המלצות של הועדה הבין-משרדית לקידום השתלבותם של בני ובנות החברה החרדית בשירות המדינה, אולם מבלי לעגן יעדים מדידים וברורים – בהיעדר גם נתונים מספריים על שיעור הייצוג של האוכלוסיה החרדית בשירות המדינה כיום. ייחודה של ההחלטה הנוכחית בקביעת יעד מספרי – 7% מהנקלטים לשירות המדינה, המהווים כ-130 תקנים בשנה לאורך שלוש השנים הקרובות.

שיעור האוכלוסיה החרדית בגילאי העבודה (20-64) עומד על 9%, אולם הם מהווים 7% בלבד מהעובדים בפועל. רפורמת קיצוצי הקצבאות שהוביל נתניהו כשר אוצר בשנת 2003 הובילה אמנם לעליה חדה בשיעורי ההשתתפות בשוק העבודה, אולם בשל הכשרתם הנמוכה נותרו מרבית החרדים מועסקים במשרות 'בלתי מקצועיות' המתאפיינות בשכר נמוך ופעמים רבות גם בחלקיות משרה. זאת בין היתר על רקע התחזקות מגמת האקדמיזציה של שוק העבודה בישראל בכלל ובמגזר הציבורי בפרט, כשבקרב הסטודנטים ישנו תת-ייצוג של 3.5% בלבד חרדים מכלל הסטודנטים.

החלטת הממשלה קובעת כי שיעור האקדמאים מקרב העובדים החרדים שיקלטו לא יפחת מ-85% – דהיינו 110 מתוך 130 המשרות המיועדות לחברה החרדית מדי שנה. בדברי ההסבר הודגש כי החלטה זו מהווה איזון בין מיצוי מאגר האקדמאים החרדיים לבין ייצוג האוכלוסייה החרדית בהתאם לחלקה באוכלוסיה. בשנת תשע"ו למדו במוסדות אקדמאים 11 אלף סטודנטים חרדים. יעדים אלו ייבחנו מחדש בעוד שלוש שנים, בהתאם לגידול בהיקף אוכלוסיית האקדמאים החרדים והמגמות בשוק התעסוקה.

בדיון שנערך בחודש נובמבר בנושא זה העלו חברי הכנסת החרדים את הטענה שהעלאת דרישות הסף לשירות המדינה, והאקדמיזציה של רבות מהמשרות בשירות הציבורי היא מיותרת ומהווה חסם בפני החברה החרדית להשתלבות בו. ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) אמר כי "לניהול מחלקת שפ"ע תואר באנתרופולוגיה לא רלוונטי כלל". חברי כנסת נוספים מיהדות התורה קראו למשרד החינוך ולמל"ג להכיר במבחנים הנערכים בחינוך החרדי והמפוקחים על ידי משרד החינוך לצורך תנאי הסף לקבלה למוסדות האקדמאים.

לצורך החלטת הממשלה משנת 2015 לעידוד בני ובנות החברה החרדית להשתלבות בשירות המדינה – נדרשה המדינה לגבש הגדרה מדידה, ושאינה סובייקטיבית בלבד, לשאלה 'מי הוא חרדי?'. לפיכך הוגדר חרדי כמי שמשתייך לאוכלוסיה החרדית ושהוא, ילדו או בן זוגו לומד או למד במוסד חינוך חרדי.

השרה לשוויון חברתי, ח"כ גילה גמליאל, בירכה את החלטת הממשלה ואמרה: "על שוויון לא מדברים, אלא פועלים להבטיח אותו ואם באמת רוצים שוויון, צריך לעגן אותו. השריונים לאוכלוסיות מוחלשות הם בדיוק העוגנים מחוללי השוויון. אי אפשר לדבר כל הזמן על חשיבות השתלבות החרדים בחברה ובכלכלה בלי ליצור תשתיות לכך. מדובר במהפכה של ממש שתחייב את משרדי הממשלה לפעול באופן אקטיבי לייצוג הולם לחברה החרדית בשירות הציבורי. ייצוג שיש בו כדי לחולל שינוי ולהשפיע על מעמדם החברתי והכלכלי של חרדים בחברה ובשוק העבודה. החלטה שתביא לצמצום אי השיוויון, להקטנת פערים ולשילובם של חרדים בהוויה הישראלית".

יו"ר ש"ס ושר הפנים אריה דרעי, מסר: "אני מאושר. הבטחתי זאת במערכת הבחירות והנה זה מקוים. עשינו היום מהלך היסטורי בממשלה ואישרנו החלטה דרמטית שתשפיע על חייהם של אלפי אקדמאים חרדים שעד היום התקשו להשתלב בשוק העבודה. מעתה יהיה להם קל יותר וזה יהיה טוב להם וטוב למשק הישראלי".

יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני, מסר כי "מדובר בתקנות מתבקשות שיובילו ליישום החוק שחוקקנו לאחרונה בנושא העדפה מתקנת לציבור החרדי. לאורך כל השנים לחמנו לאישור החוק הזה וכעת לאחר שלשמחתינו החוק אושר, הממשלה אישרה הבוקר את התקנות שיובילו ליישום החוק החשוב בפועל, כך שיתאפשר לחרדים רבים שמחפשים עבודה, סיכוי למצוא זאת בצורה ראויה".