פרשת בזק ממשיכה להסתבך: שאול אלוביץ' הבעלים חשוד בפלילים; הבנקים מבקשים לפרק את חברתו הפרטית יורוקום המחזיקה בבזק, בעלי מניותיה מארה"ב מבקשים לחקור עסקה נוספת שהיטיבה עם אלוביץ. במקביל, סכסוך עבודה שהוכרז בחברה דווקא אינו קשור לשחיתות, אלא להחלטות תמוהות במשרד התקשורת.
"פרשת בזק" התפוצצה עם דו"ח מבקר המדינה על משרד התקשורת, אשר חשף חשדות כנגד מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר. הרשות לניירות ערך חקרה חשודים רבים בעסקאות בעלי עניין בין החברות בהן שולט שאול אלוביץ והמליצה להעמידו לדין. הפרשה הפחיתה את ערך המניות של בזק, למרות שליטתה החזקה בשוק התקשורת בישראל, ומצבה מקשם על החזרי החוב של "יורוקום", החברה הפרטית בבעלות אלוביץ' השולטת בבזק בשרשור. ליורוקם חוב לבנקים בגובה 971 מליון שקל.
לפי יהודה שרוני במעריב, הבנקים עלולים להפסיד הכל, כי מניות בזק משועבדות דווקא לבעלי אגרות החוב ולא להם, ואלוביץ' ואחיו אינם חתומים על ערבות אישית. בזק הודיעה לבורסה לפני כשבוע על דרישה נדירה על תביעה ייצוגית על עסקת בעלי עניין בתוך קבוצת אלוביץ' בשנת 2015, בה יורוקום הפרטית מכרה לבזק הציבורית מניות של חברת די.בי.אס בע"מ. על פי החשדות, שאול אלוביץ' "שאב" כסף מבזק בכמה ערוצים שונים – דיבידנדים, בהם נאלץ לחלוק עם שאר בעלי המניות, ובעיקר עסקאות בעלי עניין, בהם מכר אחזקות פרטיות שלו לבזק, במחירים מופקעים, בסיוע רגולטורים שונים.
מיקור חוץ בתשתיות לאומיות
במקביל לכל אלו, בבזק קיים סכסוך עבודה , אשר לפי הודעת החברה לבורסה, ההסתדרות מאיימת לאשר במסגרתו שביתה בחברה מה-2.1.2018. לטענת ההסתדרות, עובדי בזק חשופים לסיכונים בריאותיים והליכים משמעתיים בגין עבודה בלתי מבוקרת של קבלנים חיצוניות בתוך התשתיות של בזק – תעלות תת-קרקעיות וארונות תקשורת, וכן מחשש שאותם קבלנים יחליפו את עובדי בזק.
העובדים חוששים מכך שעובדי הקבלנים החיצוניים עלולים לגרום נזקים שונים לתשתיות ולסיבי התקשורת של בזק או של מתחרות אחרות, שלא בכוונה, וכן משיטות העבודה שלהם, שאינן קפדניות כמו אלו של עובדי בזק, המכירים היטב את התעלות עצמן ומקפידים על עבודה בטיחותית. הסכסוך כלל אינו נובע מהחלטה של הנהלת בזק, אלא מכך שנאלצה לציית להוראות משרד התקשורת, אשר הפכו החלטות קודמות של עצמו, בפרשנות תמוהה, לפיה התשתיות הפיזיות של בזק למעשה אינן שלה, וכל חברה מתחרה יכולה להפעיל בהן קבלנים חיצוניים.
יש הגיון תפעולי בהשמשת תשתיות בזק בעבור מספר חברות תקשורת, אלא שהדרך ההגיונית לבצע זאת היא באמצעות הקמת חברה ממשלתית, אשר תקבל על עצמה אחריות בלעדית לתפעולן, תרכוש אותן מבזק, כולל מתן תנאים לעובדיה המקבילים לתנאי ההעסקה הנוכחים שלהם, ותבצע עבודות תשתית בבטיחות ובאחריות בעבור כל חברות התקשורת. במקום לקחת אחריות, במשרד התקשורת בחרו "לעודד תחרות" בנכסיה של חברה פרטית, מבלי להשקיע שקל, באופן מסוכן אשר צפוי ליצור סכסוכים בלתי נגמרים. הנהלת החברה פנתה לבג"ץ בנושא, אך בינתיים היא נאלצת להתמודד עם ההחלטות של ממלא מקומו של שלמה פילבר המושעה, מימון שמילה. שמילה שכנע את בית הדין לעבודה, כי אין לו סמכות להתערב בהחלטה ריבונית זו, ללא קשר לשאלה האם ההחלטה התקבלה כהלכה. קביעה זו היא נכונה משפטית, אך פער הזמנים בין המהירות בה בית הדין לעבודה נדרש לעתירה, לבין הזמן שיחלוף עד אשר בג"ץ ידון באותו נושא יוצר מציאות תמוהה ומסכסכת בתוך התעלות.
