לראשונה, קטיף הכותנה באוזבקיסטן התבצע השנה ללא שימוש מערכתי בעבודת ילדים, כך הודיע החודש ארגון העבודה הבינלאומי (ILO). אוזבקיסטן היא אחת מיצרניות ויצואניות הכותנה הגדולות בעולם, וגידול הכותנה המכונה באוזבקיסטן "זהב לבן" הוא חלק חשוב מהכלכלה האוזבקית ומהווה כ-17% מהתמ"ג. גידול הכותנה במדינה נמצא בשליטה ריכוזית של ממשלת אוזבקיסטן, ותעשייה זו מאופיינת בעבודה בכפייה ועבודת ילדים בהיקפים נרחבים. לאורך השנים האחרונות ספגה המדינה ביקורת קשה כנגד דפוסי העבודה בתחום, והשנה לראשונה נראה שחל שינוי של ממש.
עונת הקטיף מתרחשת בדרך כלל בחודש ספטמבר, מתבצעת ברובה בעבודת יד ולכן דורשת התגייסות נרחבת של כוח אדם. השנה ביצעו פקחים מטעם ארגון העבודה העולמי למעלה מ-3,000 ראיונות עם קוטפי כותנה וגורמים נוספים הקשור בקטיף בכל המחוזות ברחבי המדינה, ומומחים מטעם ארגון העבודה בינלאומי ערכו לפני פתיחת העונה הכשרות לכ-6,300 אנשים המעורבים באופן ישיר בגיוס קוטפי הכותנה.
"התוצאות מאשרות שישנה רמה גבוהה של מודעות לבעייתיות של עבודת ילדים ועבודה בכפייה", נכתב בהודעה. "אין שימוש מערכתי בעבודת ילדים והוראות ניתנו ואמצעים ננקטו כדי להבטיח שגיוס הקוטפים יהיה על בסיס וולונטרי". עוד הוסיפו ב-ILO כי משכורות של הקוטפים עלו בהתאם להמלצות ה-ILO והבנק העולמי, ויעילות העבודה לא פחתה מקטיפים קודמים. עם זאת, מוסיפים בארגון העבודה הבינלאומי, תופעות דוגמת דרישה לתשלום עבור החלפת הקוטף שגויס בעובד אחר עדיין לא נעלמו ויש לפעול למיגורן. בנוסף טוענים הפעילים לרדיפה מצד הממשלה ואף מעצר של פעילי זכויות אדם ועיתונאים ועוד פעולות שונות הפוגעות בחופש הדיבור והעיתונאות ומקשות על חשיפת העוולות.
גידול הכותנה באוזבקיסטן נמצא בשליטה ממשלתית ועונת קטיף הכותנה הדורשת גיוס עובדים המוני לתקופה קצרה מתבצע באמצעים שונים של כפייה. על פי ארגון Cotton Campagain, "קמפיין הכותנה", ארגון גג של פעילים חברתיים וסביבתיים הפועל לקידום מודעות לתופעה, משנעת ממשלת אוזבקיסטן כמיליון אזרחים בעונות הקטיף תחת איומים בענישה, סילוק מבית הספר, פיטורין ואבדן הטבות מהביטוח הלאומי. לפי פקחים מהפורום האוזבקי-גרמני, בעלי עסקים שסירבו להשתתף בקטיף אוימו בביקורת של רשות המסים וקוטפים שביקשו להשתחרר מהקטיף נאלצו לשלם "מס" בגובה של כ-40$, כמחצית מהמשכורת החודשית שלהם, בעבור שכירת שירותיו של עובד שיחליפם.
לפי מחקר שביצע ארגון העבודה העולמי כ-3.7 מיליון עובדים היו מעורבים בעונת הקטיף בשנת 2015. מתוכם כשני שליש היו עובדים וולונטריים, רובן נשים המחפשות לעבוד בשכר גבוה יותר מהממוצע לעבודה שאינה דורשת הכשרה מיוחדת וכשליש עובדים ב'כפייה'.
Cotton is one of the most common goods produced by #ChildLabor — 24 countries use #ChildLabour to produce it. Picking cotton is no picnic. #BloodyFingers pic.twitter.com/Z0zS0lpfYd
— Child Labor Coalition (@ChildLaborCLC) December 20, 2017
עד השנים האחרונות נהגה ממשלת אוזבקיסטן לגייס ילדים בגילאי 11-15 בהיקפים גדולים בעונת הקטיף, בתי הספר נסגרו והתלמידים והמורים נאלצו לעבוד בקטיף הכותנה. הכותנה המיוצרת במדינה ממשיכה את דרכה בתעשיית הביגוד והנעלה ומגיעה ברובה לבנגלדש, אחת היצואניות המרכזית של פרטי ביגוד בעולם. המודעות לנושא עבודת הילדים ועבודת הכפייה גברה בעקבות מספר קמפיינים של ארגון "קמפיין הכותנה" וגורמים נוספים בעשור האחרון ופרויקט של ארגון העבודה הבינלאומי והבנק העולמי הפועל בשלוש השנים האחרונות בעונת הקטיף למיגור התופעות הללו. הגידול במודעות הביא לכך שממשלת אוזבקיסטן החלה לפעול לצמצום התופעה.
בעקבות הביקורת, למעלה מ-260 מותגי אופנה הכריזו כי יימנעו משימוש בכותנה מאוזבקיסטן אך המודל העסקי של תעשיית האופנה המהירה בו החברות משתמשות בקבלנים וקבלני משנה לייצור הבגדים שלהם ושמירה על סודיות ביחס לקשרי העבודה עם המפעלים מקשה על יכולת המעקב אחר הבטחה זו כמו שתיאר דובר איקאה בראיון ב-2014 לגארדיאן ביחס לנושא "אנחנו עושים כל מה שביכולתנו כדי להבטיח שלא נעשה שימוש בכותנה אוזבקית במוצרים שלנו, אך יכולת המעקב אחר תהליך ייצור הכותנה אינה טובה מספיק".
בשנת 2012 הכריזה הממשלה על מדיניות האוסרת גיוס של ילדים מתחת לגיל 16 אך התופעה נותרה קיימת ואלפי ילדים עדיין עבדו בקטיף הכותנה. לפי ארגון "קמפיין הכותנה" בשנים 2015 ו-2016 גייסה ממשלת אוזבקיסטן למעלה ממיליון עובדים מהם סטודנטיות, מורות רופאות ואחיות, כפיצוי על אובדן כוח העבודה של הילדים.
ב-21 בספטמבר הורה ראש ממשלת אוזבקיסטן עבדולה ארפיוב להשיב הביתה את הסטודנטיות ואנשי הרפואה שגיוסו תחת איומי ענישה וסנקציות בעונת הקטיף שהחלה ב10 לספטמבר, זאת למרות צו שאסר על גיוסם מלכתחילה שיצא בחודש אוגוסט. "החזרת הסטודנטים הביתה מהשדות היא שינוי משמעותי שמראה את החשיבות הפוליטית של סיום עבודת הכפייה" אמרה אומידה ניאזובה יו"ר ארגון הפורום האוזבקי-גרמני לזכויות אדם בתגובה להודעת ראש הממשלה.
