לפני שבועיים קיבל ראש הממשלה בנימין נתניהו החלטה אסטרטגית. אחרי שני עשורים שבהם פעל בעקביות להפרטת נכסים ציבוריים ולהחלשת כוחה של העבודה המאורגנת, נקרתה בידו הזדמנות לקבל את ה"ג'וקר" – פסיקה של בג"ץ שתגביל את זכות השביתה של עובדי חברות ממשלתיות כנגד רפורמות ייעול והפרטות. כדי שההזדמנות הזו תישאר רלבנטית, נתניהו העדיף לוותר על רפורמה מוסכמת באחת מהחברות הממשלתיות הגדולות והמורכבות ביותר, שכוללת פיטורי חלק ניכר מהעובדים, והעברת תחומי פעילות נרחבים ליזמים פרטיים. וכך, אחרי שנים של משא ומתן עם נציגות עובדי חברת החשמל, כאשר סוף סוף הושגה עמם הסכמה על עקרונות הרפורמה, נתניהו העדיף לזרוק את כל זה לפח. הרי אם יהיה לו ביד את "הג'וקר" – הגבלת זכות השביתה – לא יהיה כלל צורך, ברפורמה הזו או בכל רפורמה עתידית, במו"מ כלשהו עם העובדים.
בדיון שנערך בלשכת ראש הממשלה ב-14 בדצמבר הוחלט להשיג את "הג'וקר" – ויהא המחיר אשר יהא. במכתב ממנכ"ל משרד רה"מ אלי גרונר, סוכם הדיון שנחשף לראשונה ב'גלובס', בו השתתפו בין השאר ראש הממשלה נתניהו, המנכ"ל גרונר, המשנה ליועמ"ש מאיר לוין, וראש אגף התקציבים באוצר שאול מרידור. הם נפגשו כדי לדון במצב העתירה שהגישה הממשלה לבג"ץ, בדרישה לבטל את קביעת ביה"ד הארצי לעבודה שלעובדי חברת החשמל מותר לשבות כנגד רפורמה חד-צדדית במשק החשמל. הצורך המעשי בעתירה הזו התייתר, מאחר ומאז הגשתה התקדם המו"מ בין המדינה לעובדים על הרפורמה, והצדדים הגיעו להבנות שיאפשרו סיום מוסכם של סכסוך העבודה. למרות זאת, קבע נתניהו בסיכום הדיון כי יש להמשיך בהליך עד להשגת פסק דין, בכדי לחזק את כוחה העקרוני של הממשלה ויכולתה לקדם רפורמות גם בענפים אחרים, תוך הגבלת זכות השביתה במקומות עבודה נוספים. עוד ביקש נתניהו שלא תתקבל החלטה שלא למצות את העתירה, ללא דיון נוסף בהשתתפותו.
הפסיקה של בית הדין הארצי לעבודה בעד זכות השביתה בחברת החשמל נתפסה בדיון ככזו ששוחקת את "הלכת בזק", שנקבעה ב-1993, בפסיקת הארצי שאסרה על עובדי בזק לשבות כנגד הפרטת החברה. במקרה של בזק קבעו השופטים כי הפרטת החברה הממשלתית אינה החלטה של המדינה כמעסיק, אלא של המדינה כריבון, ולכן מדובר בשביתה פוליטית אסורה. במקרה של חברת החשמל בית הדין דווקא התיר לעובדים לשבות, בטענה כי להחלטות המדינה במשק החשמל יש השלכות עצומות על העובדים, שאלפים מהם צפויים לפרוש או להיות מפוטרים. בשל כך נקבע כי קיימת לעובדים זכות שביתה, בנסיבות בהן המדינה מממשת את כוונותיה שלא על בסיס מו"מ בהסכמה איתם.
בדיון הציג המשנה ליועמ"ש מאיר לוין את ההערכה שאם הדיון בבג"ץ ימוצה, סביר שהחלטת בית הדין הארצי לעבודה תבוטל – תוצאה שעלולה לחבל ביחסי העבודה במשק, תוך פגיעה חמורה ולא מידתית בזכות השביתה. עוד הדגיש לוין כי השאלה האם לחתור לפסק דין, או לא, איננה שאלת הסיכוי המשפטי אלא ביסודה שאלת מדיניות.
באופן תמוה, המכתב לא נשלח למשרד האנרגיה, אשר נציגיו משתתפים בדיונים עם ועד עובדי חברת החשמל על הרפורמה. המנכ"ל הקודם של המשרד, שאול מרידור, התמנה באוקטובר האחרון לממונה החדש על התקציבים במשרד האוצר, ומכותב לסיכום הדיון בתפקידו החדש. ייתכן שיש בכך רמז לכך שראש הממשלה רואה במשרד האנרגיה משרד חלש, ומייעד לו תפקיד שולי במשא ומתן שמתקיים על עתיד אחד מתחומי הליבה שלו, בעוד שלמשרדי האוצר והמשפטים מוקדשת חשיבות רבה יותר בהליך. הדרת משרד האנרגיה מהדיון מקנה חיזוק נוסף לטענה שהיעד העיקרי מבחינת הממשלה איננו הסדרת משק החשמל, אלא שבירת כוחם הארגוני של העובדים.
לפי דיווח של אורה קורן באתר "דה-מארקר", המגעים בין ועד העובדים לצוות המו"מ הממשלתי פוצצו בראשון בלילה, כאשר המחלוקות נסובות על משמעות מסמך העקרונות המתגבש. על פי הדיווח, במשרד האנרגיה מעדיפים שלא לחתום על הסכם עקרונות, אלא על הסכם מפורט, שכן כל עיקרון שמוסכם לכאורה עלול לגרום לויכוחים חדשים בבואם לממש החלטות הנגזרות ממנו. גם נושא משיכת העתירה לבג"ץ צוין כאחד הנושאים שבמחלוקת.
בעמדת משרד האנרגיה משתקפת תבונה רבה, שכן ההסכמות עצמן הן מורכבות ביותר ליישום, וכוללות מכירת 5 תחנות כח קיימות של חברת החשמל, כאשר לא ברור מי ירכוש אותן ובאילו תנאים. כל זאת לצד לצד בניית תחנות כח חדשות על ידי החברה, כשחלוף לתחנות הפחמיות, אשר אותן מקווה משרד האנרגיה להעביר למצב של שימור, על מנת להפחית את זיהום האוויר. מבחינת ההסתדרות, עשויה להיות חשיבות להסכמה על מסמך העקרונות, גם אם יכיל בתוכו פשרות משמעותיות, כל עוד הוא יכיל הסכמה למשוך את העתירה לבג"ץ שעלולה להיות בעלת השלכות רוחב עמוקות על עשרות אלפי עובדים במשק.
ההליך בבג"ץ מתנהל תוך דחיות חוזרות, לבקשת ההסתדרות ונציגות העובדים, האמורים להגיב לשאלת השופטים מדוע לא יבוטל פסק הדין של בית הדין הארצי. נשיאת העליון אסתר חיות, העומדת בראש ההרכב, הסכימה ביום ראשון השבוע לדחיית ההגשה עד לסוף החודש, אך ציינה כי היא "מצפה כי לא תוגשנה בקשות ארכה נוספות וכי ההידברות תמוצה לכאן או לכאן לקראת המועד האמור".
