אקדמאים מקבוצות מיעוט חווים פערי שכר גבוהים יותר, מאשר שכירים מאותן קבוצות מיעוט שאינם אקדמאיים. כמו כן, פערי השכר בין אקדמים המשתייכים לקבוצות מיעוט ובין עמיתיהם למקצוע, נאמדים בעשרות אחוזים. כך עולה ממדד הגיוון בתעסוקה שהגיש היום שר העבודה והרווחה חיים כץ (הליכוד), לנשיא המדינה ריבלין.
המדד, המופק זו השנה השניה על ידי נציבות שוויון זכויות בעבודה, בוחן את ייצוגן ורמות השכר של חמש אוכלוסיות: נשים, ערבים, חרדים, ילידי אתיופיה ובני 45, ב-20 ענפי כלכלה מרכזיים, המייצגים מחצית מסך השכירים בשוק הפרטי.
"גם קצרי הסבלנות שבתוכנו מבינים שכדי לעשות שינוי עומק, בפרט, כדי לראות יותר חרדים, ערבים, ויוצאי אתיופיה בכל ענפי המשק, ובמשרות של הובלה ושל ניהול, דרושה פעולה עקבית ומתמשכת לאורך שנים" אמר נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין. "אני בוחר לשאוב אופטימיות משני דברים: הראשון, מהעובדה שאנחנו מתכנסים כאן, כפי שהתחייבתי אדוני השר, זו השנה השנייה. כשנגיע לשלישית, נוכל לומר בבטחה שביססנו מסורת. מסורת של הסתכלות מפוכחת בראי; מסורת של התחייבות לעבוד קשה מאוד, כדי לשנות את התמונה המשתקפת ממנו".
השכלה אקדמית לא מצמצמת פערי שכר מגדריים
למרות העלייה בשיעורי ההשכלה והתעסוקה בקרב קבוצות מיעוט, לאקדמאים ערבים, חרדים ויוצאי אתיופיה יש ייצוג נמוך בענפים המשלמים את השכר הגבוה במשק, והם חווים פערי שכר אל מול קבוצת הרוב. בענף תכנות מחשבים, לדוגמה, מרוויחים עובדים ערבים 66% משכרם של יהודים, עובדים חרדים מרוויחים 69% משכרם של יהודים שאינם חרדים, ועובדים יוצאי אתיופיה מרוויחים 54% משכרם של יהודים שאינם יוצאי אתיופיה.
עוד עולה מן המדד כי עבור נשים, השכלה אקדמית לא מצמצמת את פערי המגדר – להיפך, נשים אקדמאיות חוות פערי שכר מגדריים גבוהים יותר מאלו של נשים לא-אקדמאיות. נשים מקבוצות מיעוט הן השכירות עם ההכנסה הנמוכה ביותר במשק ברוב הענפים.
"שוויון הזדמנויות וגיוון תעסוקתי הוא האינטרס של כולנו"
"המדד מספק לנו תמונת מצב עדכנית לגבי הפערים בין הקבוצות השונות, ומאפשר לתכנן את הקצאת המשאבים ליצירת השוויון המתבקש", מסר לפני הטקס שר העבודה ורווחה חיים כץ. "משרד העבודה והרווחה מפתח ומרחיב לאורך השנה תכניות עבור אנשים עם אתגרים תעסוקתיים, ומספק הכשרה איכותית שמסייעת לא רק להשתלב במעגל התעסוקה אלא גם להיקלט בו בתנאי שכר משופרים, להגיע לתפקידים בכירים ואף לצאת לדרך עצמאית. ניתן לראות שינוי מבורך ופתיחות לגיוון מצד המעסיקים ועדיין לפנינו עבודה רבה. אני מאמין שתוך שנים ספורות נראה שוק עבודה שוויוני יותר״
"פרסום המדד בשנה שעברה יצר תהודה, והביא לכך שמעסיקים פועלים יחד עם הנציבות בקידום תהליכי שוויון וגיוון", אמרה נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה עו"ד מרים כבהא. "השנה בחרנו לבחון לעומק את תרומת ההשכלה הגבוהה להשתלבות ולשכר של הקבוצות במדד. הנתונים מראים כי יש פערים משמעותיים גם בייצוג וגם בשכר לאקדמאים מהקבוצות במדד, כאשר השכלה אקדמאית לא מצליחה לצמצם לבדה את הפערים בשוק העבודה. אנו בנציבות מאמינים כי כולנו, ובכלל זה גם האקדמיה, צריכים להתגייס לטובת שינוי המצב. שוויון הזדמנויות וגיוון תעסוקתי הוא האינטרס של כולנו."
ערבים בענף הביטוח משתכרים 46% ממקביליהם היהודים
גם בקרב שכירים ערבים, השכלה לרוב אינה מקושרת לייצוג ולשוויוניות שכר גבוהים יותר – להיפך. הייצוג של אקדמאים ערבים נמוך בשוק העבודה מזה של ערבים שאינם אקדמאים, ופערי השכר שלהם לעומת עמיתיהם היהודים – גבוהים יותר. ב-16 מתוך עשרים הענפים שנבחנו, שיעור האקדמאים הערבים עומד על פחות מ-50% משיעורם בגילאי עבודה, וב-12 מתוך עשרים הענפים הם מרוויחים פחות משני שלישים משכרם של עובדים יהודים בעלי השכלה אקדמית באותן תעשיות. פערי השכר הגבוהים ביותר לאקדמאים נמצאו בקרב עובדים ערבים בענף הביטוח המשתכרים 46% בלבד משכר מקביליהם היהודים (זאת בעוד השכירים הערבים הלא-אקדמאים מרוויחים 59% משכר היהודים הלא-אקדמאים בענף).
במחצית מהענפים שנבחנו מועסקים פחות מארבעים שכירים אקדמאים יוצאי אתיופיה (בכל ענף), לעומת זאת הם מיוצגים ייצוג יתר בשלושת הענפים עם שכר האקדמאים הנמוך ביותר במשק. פערי השכר שחווים יוצאי אתיופיה הם הגבוהים ביותר מבין כל פערי השכר של הקבוצות שנבחנו במדד.
קיימת גם עלייה משמעותית בפערי השכר בין המגזרים השונים עם העלייה בקבוצות הגיל ללא קשר לרמת השכלה, וכן יורד גם ייצוג אקדמאים מקבוצות מיעוט, בייחוד בקרב נשים. פערי הייצוג של בני 45 ומעלה גדולים יותר בקרב קבוצת הלא-אקדמאים בהשוואה לקבוצת האקדמאים. הענפים שבהם קיים ייצוג נמוך יחסית של עובדים אקדמאים בני 45 ומעלה, הם ענפים בהם משולם שכר ממוצע גבוה עד גבוה מאוד, כגון תכנות מחשבים, ביטוח ושירותי תקשורת. בענפי פרסום, שירותים משפטיים ושירותי חשבונאות ייצוגם הוא פחות מ 40% משיעורם באוכלוסייה.
נמצא כי במרבית הענפים, ייצוגם של עובדים שכירים ערבים וחרדים, אקדמאים ולא אקדמאים כאחד – גבוה יותר בקרב ארגונים קטנים. ייצוגם של עובדים בני הקהילה האתיופית דווקא גדול יותר בקרב ארגונים גדולים. דפוס שונה ניתן למצוא בענפי ייצור מחשבים ותכנות מחשבים, בו שיעורן של הנשים החרדיות הלא אקדמאיות גבוה גם כן בארגונים הגדולים. ככל הנראה הדבר הוא תוצר של מדיניות שילוב של עובדים מקבוצות מיעוט – אולם העובדות בארגונים אלו סובלות מפערי שכר גבוהים.
