פליטי הרוהינגיה שברחו מרצח העם המבוצע כנגדם במיאנמר, לא מאמינים להסכם שנחתם בין ממשלת מיאנמר לבנגלדש המאפשר לכאורה את חזרתם לביתם: "זאת מלכודת! הם הבטיחו דברים כאלו בעבר ובכל זאת הפכו את חיינו לגיהנום".
ארבעה חודשים חלפו מתחילת המבצע הצבאי הרחב של החונטה הצבאית של מיאנמר. ארבעה חודשים שבהם עוברים חיילי החונטה מכפר לכפר ובצורה שיטתית טובחים, אונסים, שורפים את כל בני שבט הרוהינגיה שהם מצליחים לתפוס. ארבעה חודשים, אך רק כעת מתעורר העולם לזוועות המתבצעות ומכיר בחרפת הפשעים ההומניטרים המתרחשים בחבל ראקין שבמיאנמר.
את הזמן הזה ניצלו אומות העולם על מנת להתלבט שמא הזוועות מספיק חמורות. ראשי מדינות גינו את המעשים, אך במקביל לא נקטו שום צעד ממשי להפסקת השמדת הרוהינגים. הרוהינגים מצידם לא יכלו לחכות בזמן שנשים נאנסות וילדים נרצחים. הם ארזו את חפציהם, לקחו את בני משפחתם ונדדו אל עבר חוף מבטחים בבנגלדש השכנה.
התלאות אותם עברו בדרכים ובים, ההרוגים לאורך הדרך, היו המחיר אותו נאלצו לשלם כדי להגיע למקום בטוח יותר. אולם, גם בהגיעם לחוף המבטחים המיוחל, מסע ההישרדות רק החל. כמיליון בני רוהינגיה מפוזרים ברחבי קוזס באזאר שבדרום מזרח בנגלדש, כ-650 אלף מתוכם הגיעו לשם מאז אוגוסט האחרון, היתר הגיעו בשנים האחרונות בעודם בורחים ממערכות צבאיות קודמות של צבא מיאנמר. מחנות הפליטים קורסים מהזרם העצום והבלתי פוסק שהגיע בארבעת החודשים האחרונים. התנאים נוראיים. רוב הפליטים בכלל יושבים מחוץ למחנות המוסדרים ולהם כלל אין עזרה הומניטרית. המחלות מתפשטות והמוות ממשיך להכות גם ללא האש החיה.
מי הם הרוהינגיה
בני הרוהינגיה הם מיעוט מוסלמי נרדף החי במיאנמר הבודהיסטית. במשך שנים שהם מופלים ולא נחשבים כלל לאזרחים. בשנים האחרונות בוצעו כנגדם מספר קמפיינים צבאיים, בעקבותיהם ברחו רבים מהם לבנגלדש השכנה. השנה החל המבצע הנרחב ביותר כנגדם. נראה כי תוכנית המגירה להשמדתם הייתה קיימת, וההזדמנות לבצעה הגיעה באוגוסט, כאשר מספר מורדים רוהינגים תקפו עמדה משטרתית של משמר הגבול המיאנמרי. האות לפתיחת מבצע הטהור וההשמדה ניתן.
מאז ועד היום מסתתרים התליינים המיאנמרים מאחורי מסכה של "הגנה עצמית". ראש ממשלת מיאנמר, זוכת פרס הנובל לשלום, הגברת סאן סו צ'י, שתקה תקופה ארוכה וכאשר בחרה להתייחס למשבר היא חיזקה את טענת הצבא, כי אלו טרוריסטים ויש להגיב לכל אלימות בחומרה. ארגון 'רופאים ללא גבולות' פרסמו כי רק בחודש הראשון למבצע, נהרגו לפחות 6,700 רוהינגים.
נראה כי בימים אלו, בזמן שהעולם מתעורר אך עדיין לא גיבש עמדה ברורה אל מול מעשי הזוועה, מצאה ממשלת מינאמר את ההזדמנות לטהר את שמה. ממשלת מיאנמר חתמה על הסכם עם ממשלת בנגלדש על החזרת הפליטים בחזרה למיאנמר. מיותר לציין שהסכם זה מרים לא מעט גבות בעולם כולו.
"אנחנו ראויים לחיות"
אתר החדשות MIZZIMA פרסם דברים שאמרו פליטים רוהינגים ביחס להסכם שנחתם: מוחמד סייד, פליט בן 33 שנמצא במחנה פליטים בבנגלדש, "הם מתחייבים לעסקאות אבל לא עומדים בהן…כשנחזור, הם יענו ויהרגו אותנו שוב". דולו, פליטה שנמצאת במחנה הפליטים קוזאס באזארף אמרה ל-mizzima: "זאת מלכודת! הם (ממשלת מיאנמר) הבטיחו דברים כאלו בעבר ובכל זאת הפכו את חיינו לגיהנום. אני מעדיפה להישאר פה. יש פה אוכל ומחסה, ואנחנו יכולים להתפלל בחופשיות. אנחנו ראויים לחיות."
עזיז חאן, פליט בן 25 ממחנה קוטופלונג, מסביר באילו תנאים הוא חושב שחזרה תהיה אפשרית ובטוחה: "הם מוכרחים להכיר בנו כאזרחי המדינה, הם חייבים לתת לנו תעודות זהות רוהינגיות ראויות, רק אז נחזור. אחרת, אנחנו מעדיפים למות כאן בבנגלדש".
על פי תצלומי לוויין ועדויות הפליטים, כפריהם נשרפו עד היסוד. חבל ראקין, בו חיו הרוהינגים, הפך לשטח סגור מאז תחילת מבצע ההשמדה וצבא מיאנמר לא מאשר לארגוני סיוע, לפקחי האו"ם או לעיתונאים להגיע לאזור ולדווח מה באמת קורה שם. בשבוע האחרון, נאסרו 2 כתבים של סוכנות הידיעות רוייטרס מכיוון שרצו לפרסם עדויות ותמונות מהשטח. מעשה זה הביא לראשונה לתגובה ישירה של מנהיג האו"ם ושל ממשלת ארה"ב שפתחו באיומים ובדרישה לשחרור מיידי של הכתבים.
ובינתיים, האו"ם ובית הדין הבין לאומי בהאג, מתלבטים האם להמשיך ולהגדיר את המעשים המבוצעים במיאנמר כ'טיהור אתני' או כ'רצח עם'. הגדרה של הטבח כ"רצח עם" תאפשר התערבות פעילה של האו"ם והמדינות החברות בו. טיהור אתני הוא לא מושג משפטי בעל תוקף. וכך יכולים מנהיגי המעצמות והאומות המאוחדות להמשיך לצקצק בלשונם ולרחוץ בניקיון כפיהם, בזמן שרצח עם נוסף מתבצע ופושעיו ממשיכים לבזוז, לאנוס, לרצוח ולשרוף ללא מפריע.
הכותב הוא חבר וחוקר בועד למאבק ברצח-עם
