דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
23.2°תל אביב
  • 21.8°ירושלים
  • 23.2°תל אביב
  • 21.6°חיפה
  • 22.7°אשדוד
  • 26.0°באר שבע
  • 32.8°אילת
  • 30.0°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 24.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
משק החשמל

פרשנות / תחרות והפרטה שווה יעילות? במשק החשמל זה לא ממש עובד ככה

למה יצרני החשמל הפרטי לא מתחרים אחד בשני היום, ולא בטוח שיתחרו גם בעתיד? ולמה אין דוגמאות מובהקות בעולם להפרטה שהצליחה? ומה יקרה כשיצרן חשמל פרטי יפשוט רגל? השאלות שמאחורי ההבטחות של הרפורמה בחשמל

(צילום: יוסי וייס חברת החשמל).
(צילום: יוסי וייס חברת החשמל).
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

למרות הססמאות הרבות שמתהדרות ב"תחרות" ו"יעילות" ו"הורדת מחיר לצרכן", תוצאותיה של הרפורמה בחשמל ומבנה המשק  שהיא תיצור רחוקים מלהיות ברורים, ויהיה קשה מאד למצוא מומחה שיודע לצדד בה בצורה מנומקת ועמוקה. כיום, אין אדם אחד בישראל בעל ידע בניהול ייצור חשמל תחרותי. ברשות החשמל מפתחים כעת מודל תאורטי לניהול תחרותי, שהוא נושא מורכב ביותר, משום שכיום לא קיימת עדיין שיטת לאגירת חשמל ביעילות, והייצור צריך להתאים בדיוק לביקוש הדינמי, אשר משתנה בכל רגע.

המציאות כיום היא שלמרות שיש יצרני חשמל פרטיים בישראל, אין תחרות על ייצור החשמל, וכלל לא ברור כיצד ניתן לייצר כזו. המצב היום הוא שיש מונופול ציבורי אשר "נוגסים" בו מונופולים פרטיים, שלא מתחרים אחד בשני. החשמל הפרטי נמכר בהנחה ממוצעת של כ-8% מחברת החשמל בסך הכל ורק ללקוחות גדולים, שקל לגבות מהם את התשלום. בנוסף, מתווה הגז קבע מעין פיקוח מחירים על רכש הגז של היצרנים הפרטיים אשר מוזיל אותו ב20-25% ממה שמשלמת חברת החשמל, והפרש זה לבדו יכול להסביר את פערי המחיר, כך שיעילות מופלאה של המגזר הפרטי אין כאן, ורווחים כמעט נטולי סיכון לבעלי הון פרטים יש כאן בשפע. לכן, אין להתפלא שהיצרנים הפרטיים אומרים שהם "רוצים תחרות", אך למעשה רוצים בעיקר יותר הפרטה.

מסיבת עיתונאים בנושא הרפורמה במשק החשמל 27 בדצמבר (צילום: ארז רביב)
מסיבת עיתונאים בנושא הרפורמה במשק החשמל 27 בדצמבר (צילום: ארז רביב)

אין דוגמאות מובהקות לתועלת ציבורית כתוצאה ממהלכים של הפרטת ייצור החשמל בחו"ל, ויש דוגמאות לא מעטות לפיקוח לקוי, תחרות לא אפקטיבית, התייקרות החשמל ופגיעה באמינות האספקה, אשר בישראל עודנה גבוהה יחסית. בעצם מאבק העובדים עולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי של מזעור הנזק שהמדינה יוצרת בתהליך ההפרטה. על פי ההצעה הנוכחית, גם הוצאת יחידת ניהול המערכת, לא פותרת לחלוטין את ניגוד העניינים של חברת חשמל, כמונופול הולכה, אשר גם ייצר 30% מהחשמל, ויהיה לה אינטרס להעדיף לרכוש חשמל מעצמה ולא מיצרנים אחרים. ההסדרה ההגיונית ביותר במקטע הייצור היא 100% הלאמה, או 100% הפרטה.

ישנה אפשרות סבירה, שרגולטורים שלא הצליחו לפקח ביעילות על מונופול, גם לא יצליחו לפקח ביעילות על משק תחרותי, אשר זקוק להסדרה מורכבת הרבה יותר. השאלות כאן רבות מהתשובות – האם ההסכם ייחתם ? האם הוא ייושם? באיזה מידה ותוך כמה שנים? ואם כל זה באמת יקרה, האם המדינה תצליח להנהיג תחרות אפקטיבית ? הרי אם באמת תהיה תחרות חריפה, יצרן פרטי עלול להיקלע לקשיי תפעול, שבאופן אוטומטי זה יפגע בכושר הייצור הכללי של המשק. מכיוון שייצור תחרותי אמור להכיל את האפשרות של קריסת השחקנים שלא עומדים בתחרות, הרי שהאינטרס הציבורי מחייב את הגבלת התחרות בתשתית החיונית ביותר במשק.

יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן הדגיש בדבריו אמש את הרגישות הישראלית למצבי חירום, והצורך בעוגן ציבורי שלא חותר דווקא למיקסום הרווח, אלא מחויב לספק את החשמל בכל תנאי. למעשה, העיקרון הזה נכון כמעט בכל משק מודרני, ללא קשר למצב ביטחוני. באופן לא מאוד שונה, בנק ישראל בוחר במודע להגביל את התחרות בין הבנקים, מפני שקריסה של בנק, עלולה להכניס את כל המגזר הפיננסי לסחרור, שיפגע בכל המגזרים. כך שתחרות חריפה, עלולה לסכן את אמינות האספקה החשמל, והתרחיש הסביר יותר של תחרות פושרת היא בזבזנית. במקרה כזה לא רק שהרפורמה לא תוזיל את החשמל, אלא שהוא דווקא יתייקר.

עצם קיומו של 'פורום יצרני החשמל הפרטיים' לא הדליק בינתיים נורה אדומה אצל אף אחד. רק נדגיש שזהו גוף אחד, שמייצג במשותף את הגופים שאמורים לכאורה להתחרות אחד בשני. הממונה על ההגבלים העסקיים התייחסה עד כה רק לניגוד העניינים של חברת החשמל, ואילו הפער בין הצהרות ה"תחרות" להיעדר התחרות במציאות בקרב היצרנים הפרטיים, כמעט ולא זכה עד כה להתייחסות. כדאי לשים לב גם לדבריו של אסף אילת, ראש רשות החשמל, שהדגיש שמחיר החשמל לא מושפע רק מהרפורמה, אלא משוקלל ממגוון גורמים, אשר העיקרי בהם הוא בכלל עלויות רכש הגז הטבעי ולא היעילות התפעולית של היצרן. גורמים נוספים הם למשל, שינויים טכנולוגיים בכיוון ההוזלה – כמו השיפור בטכנולוגיה הסולרית, או התייקרויות, כתוצאה מצרכים גוברים בפיתוח הרשת עצמה, כמו הצורך בטכנולוגיות חדשניות לאגירת חשמל וגם עלויות שימור התחנות הפחמיות, כדי שיהיה ניתן לחזור להפעיל אותן במצבי חירום. לכן, יהיה קשה ואולי אף בלתי אפשרי, לעקוב במדויק אחר ההשפעה של הרפורמה על תעריף החשמל.

הממשלה מצהירה שהרפורמה חיונית לאזרחים, אבל בפועל היא בוחרת לשלם בין 4 ל-5 מיליארד שקלים, בעיקר עבור הזכות המפוקפקת להקטין את חברת החשמל, מבלי שיש בידה ראיות לכך שהציבור הרחב ירוויח מזה משהו. עדיף היה לוותר על העמדת הפנים. את המודרניזציה של משק החשמל ניתן להשיג גם ללא הפרטה. את ההתקדמות המהירה ביותר בייצור אנרגיות נקיות, היה ניתן לעשות באמצעות שילוב חברת החשמל בתחום, כפי שמבקשים ארגוני הסביבה, ובניגוד למתווה הרפורמה, שממשיכה לאסור על כך. שיפור הפיקוח על חברת החשמל וההתייעלות שלה, היה יכול להתבצע ללא הפרטה, למשל באמצעות הקמת חברות בנות למקטעי הייצור, הרשת (הולכה וחלוקה) והאספקה.

נדמה שריסוק מוקד כוח של העבודה המאורגנת בישראל הוא מטרה אסטרטגית בפני עצמה, עליה הלבישו כל מיני צרכים של משק החשמל וכמה ססמאות, כדי לשוות לה מראית עין של צורך חיוני.

ועד עובדי חברת החשמל וההנהלה בפתח הדיון על העיצומים בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה (צילום: ארז רביב)
ועד עובדי חברת החשמל וההנהלה בפתח הדיון על העיצומים בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה (צילום: ארז רביב)

היצרנים הפרטיים כינו את תוצאות המו"מ 'פייק רפורמה' וזו מסקנה נכונה, רק לא מהסיבות שהם מציינים. התוצאה אליה הגיעו קשורה למאבק פוליטי מאוד לא ענייני לגבי משק החשמל. מאז 1996 מנסות ממשלות ישראל להפריט את משק החשמל תוך החלשת חברת החשמל ונתקלות בשני קשיים מרכזיים: זה רעיון מסובך מאוד לביצוע ולהתנגדות עיקשת ומוצדקת של חברת החשמל, ועיקשת עוד יותר של ועד העובדים. בדרך לשם המדינה בחרה לחנוק ולאזוק את חברת החשמל ודרדרה אותה לסכנת התמוטטות. בתוך המארז שמכונה 'רפורמה בהסכמה' יש פשרות פוליטיות כמו הפרטה חלקית ובעייתית לכל הצדדים במקטע הייצור ובתוכה גם כמה נקודות אור בהסכם.

תמורת ההפרטה, המדינה מוכנה להסיר חלק מהאזיקים שהיא הטילה בשנים האחרונות על חברת החשמל – תותר לה פעילות מוגברת בתחום פרויקטים בחו"ל, וגם מכירת שירותי ערך מוסף לצרכנים בתחומי התייעלות אנרגטית. עובדי הפיתוח של החברה יוכלו להקים 2 תחנות כוח במקום התחנות הפחמיות שיושבתו ויפחיתו את הבזבוז שכפתה המדינה על חברת החשמל. גם המוכנות לשלם מענקים לעובדים ותוספות לפנסיה של העובדים שיפרשו היא תקדים חשוב, אשר יאפשר לעובדים שכבר מאסו במצבם לפרוש בכבוד מסוים. בלי ההתעקשות של ועד העובדים וההסתדרות, תחת האיום הכפול של הפרטה בשטח של ייצור החשמל ללא שום הסכם לצד עתירה לבג"ץ נגד זכות השביתה, גם זה לא היה מושג.

 

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!