1999 הייתה שנה קשה לאוהדי הכדורגל באשדוד, היריבות העירוניות – הפועל אשדוד ומכבי עירוני אשדוד – אוחדו לקבוצה אחת תחת השם מועדון ספורט אשדוד, שצבעיה צהוב ואדום. בשנת 2015, החליטו אוהדי הקבוצות המקוריות, רובם הדירו את רגליהם ממשחקיה של הקבוצה המאוחדת, להחזיר עטרה ליושנה. ראשונים היו אוהדי מכבי עירוני, שהקימו קבוצת אוהדים בליגה ג'. מעט אחריהם רשמו אוהדי הפועל את קבוצה בליגה ג', שהשנה הפכה לקבוצת אוהדים.
אמש (שבת), אירחה הפועל אדומים את מכבי עירוני לדרבי הראשון בעיר מזה קרוב לעשרים שנה. הגעגוע ליריבות בין האוהדים היה ניכר, כ-5,000 צופים וצופות מילאו את היציעים, ונתנו למשחק העונה של ליגה ב' דרום את האווירה המחשמלת לה היה ראוי (אך לא ראו שערים).
מסיימים סיבוב א' במקום ה-1 !!כל הכבוד לשחקנים על משחק לחימה ענק !!תודה לקהל האדום האדיר שלנו שכבש את איצטדיון הי"א !! היום המשפט הכדורגל שייך לאוהדים קיבל חותמת בעיר אשדוד ! אשדוד אדומה❗
Posted by הפועל אדומים אשדוד on Saturday, December 30, 2017
הפועל, בהובלת דוד רביבו, רחמים צקול והשוער יוסי שקל, הגיעה למשחק בידיעה שתיקו יעניק לה את אליפות הסיבוב הראשון. האורחים בצהוב כחול, לעומתה, עם השחקנים יוסי פליקר ערן מלכין וברוך דגו, ידעה שרק ניצחון יעלה אותה לפסגה ועל הדרך ינחיל הפסד ליגה ראשון לאדומים.
חזרה לאצטדיון הי"א
האצטדיון העירוני באשדוד לבש אמש חג. אלפי הורים וילדים התהלכו מסביבו, עליהם צעיפי הקבוצה, בחיפוש אחרי היציע הנכון. מחוץ לזה של הפועל סיפר לי אחד האוהדים שכל העיר בטירוף כבר שבועיים. לדבריו, הקמת הקבוצות מחדש החזירה את הצבע ללחיים של אשדוד.
לראות תור בקופה של משחק בליגה ב', עשר דקות לפני השריקה זה רגע נהדר ומרגש. בתור הזה פגשתי את שמשון, שאמר שהוא בכלל הגיע בשביל המפגש החברתי, ומבחינתו המשחק הוא רק בונוס. הוא אמנם יליד העיר, אבל היום הוא גר ברחובות. לאשדוד הגיע אתמול בשביל להעלות זכרונות מהעבר. לשאלה באיזה יציע הוא יישב, ענה שכנראה בזה של הפועל, אבל רק בגלל שרואים משם יותר טוב.
תודה לכולם – הפנים קדימה! pic.twitter.com/0hKAsaRz44
— מכבי עירוני אשדוד (@IroniAshdodFC) December 30, 2017
מחוץ ליציע הצהוב כחול הכרתי את מוטי, אוהד עירוני עוד כבר שלושים שנה. "הקבוצה החדשה השיבה אותי אל עולם הכדורגל" אמר, "חזרה לי ההתרגשות והלחץ, שבחיים לא דמיינתי שיחזרו". לדבריו, "אני כבר עשרים וארבע שעות עם פרפרים בבטן, רק לא להפסיד, לתת ללב ולנשמה לעשות את העבודה".
שתי מחנות האוהדים הציבו רף גבוה בכל מה שקשור לעידוד בלתי פוסק, לנראות ולמרצ'נדייז שלא מבייש קבוצה בליגת העל, מבחינת הרפטואר הורגש שהעירונים של אשדוד יותר שולטים בחומר. כך או כך, היה רועש לאורך כל 90 הדקות.
בהנהלת הפועל ניצלו את ההזדמנות והמקום ובתחילת המשחק נערך טקס הענקת גביע הוקרה לשחקני העבר של הפועל אשדוד ונבחרת ישראל חיים רביבו ואלון חזן.
היה גם משחק
ביציעים הייתה אווירה של סן סירו, אבל על הדשא זו עדיין הייתה ליגה ב' בישראל. שתי הקבוצות – הפועל עם המאמן פיני עייש, ועירוני עם המאמן שרון מרציאנו – היו לחוצות וחששו מלייצר טעות אשר תתן הזדמנות ליריבה להבקיע.
המחצית הראשונה הייתה מאוזנת אך בשליטה של הצהובים, נסיונות של דגו בבעיטה מחוץ לרחבה ושל יוסי פליקר עם בעיטה חזקה לגופו של השוער יוסי שקל כמעט והעניקו יתרון צהוב, מן העבר השני היה זה דוד רביבו שכמעט הכניע בבעיטה חופשית את השוער האדום גל אנגלשטיין אך הוא היה ערני מספיק להדוף את הכדור.
במחצית היו דיבורים ביציע האורח על כך שאפשר לנצח היום,אך במציאות המחצית השנייה הייתה כולה בשליטה אדומה, והשער היה באוויר אך אי ניצול הזדמנויות של מספר 7 התזזיתי, גדיף ווראקט, עם בעיטה שליטפה את המשקוף. והזדמנות כפולה ללישי ביטון שמצא את אגלשטיין ששומר על רשת נקייה (מאז המחזור הראשון!) מוכן פעם אחת עם הדיפה ופעם שנייה בערנות לאחר שהבעיטה של ביטן פגעה ברגל של שחקן הגנה ושינתה כיוון בדקה ה-80.
עירוני בעיקר התגוננה ויצאה למתפרצות בחסות דגו, אסלמש , מאור זוהר ויובל אלמקייס, החלוץ שנכנס במהלך המחצית וניסה לשחזר את כיבוש השלושער משבוע שעבר אך ללא הצלחה.
סוף דבר
עם שריקת הסיום,כל קבוצה הלכה אל קהל האוהדים שלה, לקבל עידוד, לספוג אהבה ולשמוח ביחד על אחרוע ספורט מופלא שהם היו חלק ממנו. האוהדים בשני הצבעים הלכו לביתם, באותם השבילים, מתחילים לנתח מי היה יותר טוב ומול מי יתמודדו בשבוע הבא. נוהל חזרה לשגרה לסיבוב השני ולמשחקי הליגה שאמנם זוהרים פחות אך הם יהיו המשחקים שהתוצאות בהם ייקבעו האם הדרבי הבא יהיה בנוסף על זהות הקבוצה הטובה בעיר גם על הכרטיס הישיר לעלייה לליגה א'.
