דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
19.1°תל אביב
  • 17.6°ירושלים
  • 19.1°תל אביב
  • 16.9°חיפה
  • 17.9°אשדוד
  • 19.7°באר שבע
  • 23.6°אילת
  • 15.9°טבריה
  • 19.7°צפת
  • 17.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
נובי גוד

השנה האזרחית החדשה / с новым годом с новым счастьем - לא דוברי רוסית? התרגום בכתבה

כבר קישטתם את היולקה? כבר הכנתם 'דג מלוח מתחת לפרווה'? ובברכתו של מי תצפו בחצות, בזו של נשיא רוסיה או בזו של ראש הממשלה? | בתחילה, נתפס בישראל הנובי גוד כחג זר, אך בני אדם נחושים וגאים ויוזמות קהילתיות שונות, הצליחו לקרב אותו לציבור הרחב

עץ ה׳יולקה׳ מקושט לכבוד חג ה׳נובי גוד׳ (צילום ארכיון: הדס פרוש / פלאש 90).
עץ ה׳יולקה׳ מקושט לכבוד חג ה׳נובי גוד׳ (צילום ארכיון: הדס פרוש / פלאש 90).
דוד טברסקי

היום ומחר יחגגו מיליוני יוצאי ברית המועצות לשעבר בכל העולם את חג הנובי גוד, ברוסית: Новый Год, השנה האזרחית החדשה ויאחלו אחד לשני – לשנה החדשה עם אושר חדש, או ברוסית – с новым годом с новым счастьем. החג שהיה לאחד החגים המרכזיים בלוח השנה הסובייטי הצליח להישאר אירוע מסורתי מרכזי גם לאחר נפילת ברה"מ, בעיקר מכיוון שהיה החג היחיד בלוח השנה שלא היה הושפע ישירות או בעקיפין מהאידיאולוגיה של המפלגה השלטת (בשונה מה-1 במאי או מיום הולדתו של לנין).

החגיגות לרגל כניסת השנה החדשה הגיעו לאימפריה הרוסית בתחילת המאה ה-18 והיו חלק ממאמציו של הצאר פטר הגדול, ששלט באותה תקופה, לקרב את האימפריה הרוסית למערב, מהלך שניסה לקדם בין היתר על ידי אימוץ של מנהגים מערביים. עם הקמת ברה"מ נאסר החג תחילה מכיוון שזוהה עם סממנים דתיים נוצריים ופסלאבים פגאניים שעמדו תחת מתקפה אלימה ע"י המפלגה הבולשביקית. במהלך שנות ה-30 הוחזר החג ללוח השנה הסובייטי וקיבל מעמד מרכזי מעצם היותו החג הלא קומוניסטי היחיד שנחוג בברית המועצות. מנהגי החג קיבלו פרשנות מקומית: כך על עץ האשוח המסורתי הוצב כוכב אדום במקום הכוכב של ישו, ואת סנטה קלאוס החליף 'דד מארוז' (סבא כפור) ונכדתו החביבה, סניגורצ'קה. כאן חשוב להדגיש, החג מצוין במקביל לחג המולד הנוצרי וציון השנה החדשה בלוח השנה הנוצרי, הוא הסילבסטר. בגלל סמלי החג, וביניהם עץ האשוח, זוהה במשך שנים החג עם הנצרות ולכן קיבל יחס עוין מצד החברה הישראלית, וזאת למרות שמדובר בשני חגים שונים לחלוטין. הנובי גוד הרוסי הוא חג חילוני לחלוטין, ולא נלוות לו כל משמעויות נוצריות או דתיות.

נובי גוד (צילום: אלכס שמיט)
נובי גוד (צילום: אלכס שמיט)

בבתים של יוצאי ברה"מ בארצות חבר העמים ובכל מקום אליו הגיעו, ציון החג נתפס כיום כמסורת אינטימית המצוינת עם המשפחה הגרעינית וחברים, ומקפלת בתוכה נוסטלגיה, תרבות, בידור, הומור ומטבח עשיר. על שולחן האוכל נהוג להגיש את מיטב הבישול של המטבח הרוסי: דגים ממולחים וכבושים, סלטים עם הרבה מיונז ותפוחי אדמה ובעיקר – הרבה אלכוהול משובח. רגע השיא של הערב נחשב היה בזמנו נאום ברכת החג של נשיא ברה"מ, שהתגלגל עם השנים לנאום נשיא רוסיה. גם בארץ, בה חוגגים את הנובי גוד בכל שנה כמיליון דוברי רוסית, נוהג בשנים האחרונות ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לברך את החוגגים בברכת נובי גוד שמח.

עוד במהלך הערב נוהגים החוגגים לחלק מתנות אחד לשני (ולהשאיר מתנות לילדים מתחת ליולקה – עץ האשוח החגיגי), להתחפש, לרקוד ובעיקר לשמוח הרבה. בשנים האחרונות עולה מחדש הבקשה להפוך את ה-1.1 ליום בחירה שיאפשר לחוגגים בארץ לנוח לאחר החגיגות. בצה"ל בשנים האחרונות נשלחת בקשה למפקדים לאפשר לחיילים ולחיילות יוצאי ברה"מ לצאת ליום חופש כדי שיוכלו לחגוג עם משפחותיהם.

בחלוף 20 שנה

"הגעתי בשנת 1997 בגיל 16 במסגרת פרויקט נעל"ה. 16 שנים ציינתי את חג הנובי גוד ברוסיה בעיר הולדתי סראטוב יחד עם הוריי וקרובי משפחה" סיפר ל'דבר ראשון' אלכס שמיט, רכז תחום העלייה והקליטה ברמת גן. "אני זוכר שהחגיגות הראשונות בארץ היו בקיבוץ יקום עם קבוצת נעל"ה, עד היום אני זוכר איך הינו צריכים להסביר למדריך שלנו אבי, שהוא קיבוצניק, ופעם ראשונה ליווה קבוצת חניכים דוברי רוסית. הוא לא בדיוק הבין את החשיבות של החג, ולמה יום למחרת אנחנו לא רוצים להגיע לבית הספר ולמה רוצים להכין אוכל מוזר כמו רגל קרושה, אוליוויה (סלט תפוחי אדמה במיונז, ד.ט), 'דג מלוח מתחת לפרווה' ועוד. ולמה חייבים לשמוע את ברכתו של נשיא רוסיה ולהתקשר להורים דווקא בשעה 24.00 ולאחל להם ברכות. הכל היה מוזר עבורו, ועבורי היה מוזר שלא מבינים את הצרכים שלנו. בחלוף 20 שנה, הדברים השתנו, הנובי גוד שלי מתקיים כל שנה וכל שנה אני מציין אותו עם חברים ועם ההורים יחד, תמיד יש סדר לחג, עץ אשוח – יולצ'קה, מתנות גם לילדים וגם לחברים, סיכום השנה הקודמת ונשיקה עם כוס שמפניה בשעה 24.00. הילדים שלי שנולדו בארץ מספרים בגאווה לחברים שיגיע סבא קור – 'דד מורוז', ויביא להם מתנות ושהם חוגגים נובי גוד, ולא צריך להסביר בבית הספר או בגן העירוני למה הילדים לא באים בראשון לינואר ומה זה החג הזה".

נובי גוד (צילום: אלכס שמיט)
נובי גוד (צילום: אלכס שמיט)

בשנתיים האחרונות לקחו על עצמם קבוצה של יוצאי ברה"מ להכיר לציבור הישראלי את החג ולהפוך אותו לחג ישראלי למהדרין. 'נובי גוד ישראלי' הוא מיזם שקורא למשפחות יוצאות ברה"מ לארח צברים בביתם ולחגוג יחד איתם את החג. כמו כן, מובילי המיזם מתראיינים בתקשורת ומסבירים על משמעות החג ומסורותיו השונות. איתי מדר, הוא חבר ילדות של אלכס ריף, ממובילות מיזם 'נובי גוד ישראלי', ולמרות שאינו מגיע מבית דובר רוסית הוא חוגג את החג בהנאה רבה.

"המפגש הראשון שלי עם נובי גוד היה כשהייתי בן 7" סיפר מדר ל'דבר ראשון'. "לעיתים קרובות הייתי מבקר את אלכס, שכנתי לבניין בנתניה. בערב רגיל אחד כשירדתי לקומה 3 לשאול את ההורים שלה אם אלכס בבית, שמתי לב לעץ מוזר שהיה מונח בסלון ועליו קישוטים ואורות. המחשבה הראשונה שעלתה לי בראש היא שזהו סתם קישוט. כששאלתי את אלכס לגבי העץ, היא ענתה חצי-בטבעיות חצי-בזהירות כי בקרוב מגיע 'נובי גוד', ערב הנחגג לכבוד השנה החדשה.

"אני התעקשתי כי זהו חג נוצרי ולא הבנתי למה אלכס ומשפחתה שעלו לישראל ממשיכים לחגוג אותו. אני זוכר שמאוד כעסתי כשאלכס ניסתה להסביר לי את מלוא המשמעות של החג בעיניהם, וכל שיחה בעניין עלתה בתוהו. במהלך השנים סיפרה לי אלכס כי בכל נובי גוד מתאספים בני המשפחה, מברכים זה את זה לכבוד השנה החדשה, ואוכלים מאכלים מיוחדים. בגילאי ה-20 נפתחתי לרעיון של הנובי גוד כחג תרבותי ולא דתי, כפולקלור של חלק עצום מהאוכלוסיה בישראל, וכמשהו שמעניין לחקור ולקחת בו חלק. אולי זה מאוחר מדי, ואולי בעצם לא".

מפעל 'נובי גוד ישראלי' נתן השראה לקהילות שונות בארץ לנסות לציין את החג במפגש משותף של גלויות שונות. קהילת שכנותא בשכונת הדר-הכרמל בחיפה ציינה השבוע את החג. "בכל יום שישי אחרון בחודש אנו מארגנים ארוחת שכנים פתוחה שאליה מוזמנות ומוזמנים כלל תושבות ותושבי השכונה. את הארוחות מארגן צוות בשכנותא כל פעם בנושא מסוים ובמקום משתנה, כאשר תושבים בשכונה פותחים את ביתם עבור האירוע המיוחד". סיפר ל'דבר ראשון' רביד שמואלביץ', חבר הקהילה. "ביום שישי האחרון הארוחה הייתה בנושא וברוח החג, בהמשך להצעתו של חבר שחוגג את הנובי גוד מדי שנה והביע עניין לפתוח את ביתו לכולם.

קהילת שכנותא חוגגת את הנובי גוד (צילום: קהילת שכונתא)
קהילת שכנותא חוגגת את הנובי גוד (צילום: קהילת שכונתא)

"האוכל שמילא את השולחן היה מגוון – סלט אוליביה וכיסוני בצק, ביצים ממולאות, בליני, שמפניה, שוקולד ועוד. בכניסה אנשים התבקשו לכתוב ברכות ולתלות על עץ האשוח שעמד במרכז הסלון, על התקרה תלינו נורות נוצצות וקישוטים זוהרים, ועל הקיר הוקרנו סרטים רוסים. אנשים שיתפו חוויות שהם משאירים מאחור ולקראת השעה 23:00 (שעה 24:00 שעון מוסקובה) נכנס דד מורוז (סבא כפור) עם משרוקיות ושוקולדים בכדי לקבל את פני השנה החדשה".

לדבריו של שמואלביץ', לארוחה הגיעו תושבים מהשכונה ומחוצה לה, דוברי רוסית וכאלו שאינם, צעירים ומבוגרים, כאלו שחוגגים את החג מדי שנה ואנשים שלא ידעו עליו דבר. "על אף שיותר משפה אחת דוברה והתרבות לא מספיק מוכרת לחלק מהאנשים שהגיעו, המפגש היה מיוחד, מעניין, מלמד ומהנה ביותר. מדובר על אנשים שלא נוטים להיפגש בדרך כלל ובמידה וכן לא באופן הזה".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!