בהליך מזורז, העבירה הממשלה אמש (ב') את הצעת החוק למיסוי הקרן הקיימת. מליאת הכנסת אישרה את החוק בקריאה שנייה ושלישית באחדות נדירה של קואליציה ואופוזיציה. יחד עם סיעות הקואליציה – הליכוד, כולנו, הבית היהודי, ש"ס, ישראל ביתנו ויהדות התורה, תמכו בהצעת החוק גם סיעות יש עתיד והרשימה המשותפת. רק סיעת המחנה הציוני התנגדה להצעת החוק.

מחאת עובדי קק״ל מול משרד ראש הממשלה, דצמבר 2017. העובדים יצגו את האינטרס הציבורי כנגד השתלטות האוצר על קק"ל, אך מצאו עצמם מבודדים. (צילום: יונתן זינדל / פלאש90).

הצעת החוק עלתה וירדה בשנתיים האחרונות, ושימשה בין היתר כמעין אמצעי לחץ שהופעל על קק"ל, במסגרת המאמצים השונים של הממשלה לשים ידיה על הנכסים האדירים שבידי קק"ל: קרקעות והכנסות. מאמצי משרד האוצר להשתלט על הקרקעות שבידי הקק"ל (ובעיקר הקרקעות שבמרכזי הערים ובסמוך לערים), ויתכן שבדרך זו להביא להפרטתם, נמשכים כבר קרוב ל-15 שנים, ובשנים האחרונות נעזרו בדיווחים ובעדויות הקשות על שחיתות בקק"ל.

לפני כשלוש שנים הגיעו הממשלה וקק"ל להסכם שחייב את הקק"ל להכפיף את מרבית תקציבה לפרוייקטים לאומיים שיבחרו בועדה משותפת של משרד ראש הממשלה והקק"ל. אולם, הביצוע של הפרוייקטים וניהולם נשאר בידי הקק"ל. פקידי האוצר לא היו שבעי רצון מהסיכום הזה וחיפשו כל העת דרכים לבטלו ולהוביל למצב אחר שבו המדינה מפסיקה להעביר לקק"ל סכומי כסף בגין קרקעותיה – קרקעות המוחכרות לציבור באמצעות רשות מקרקעי ישראל. אמש בכנסת השיג האוצר את רצונו.

הנהלת קק"ל, בהובלת היו"ר דני עטר, התנגדה לאורך הדרך הזו לצעדי ההלאמה של קק"ל, אם כי שאפה כל העת להגיע לפשרה מוסכמת. עם זאת, בימים האחרונים לא שמענו אלא התנגדות רפה מצד הנהלת קק"ל. מי שבכל זאת הובילו מערכה עיקשת יותר כנגד ההלאמה היו העובדים של קק"ל. כמו במקרים רבים אחרים, העובדים אשר נלחמים לשמר את זכויותיהם, הפכו למייצגים הבולטים של האינטרס הציבורי. אלא שגם ארגון עובדי קק"ל, בהובלת ישראל גולדשטיין, לא יכול היה אל מול הקואליציה הרחבה בכנסת. יצויין, כי בימים האחרונים נחתם הסכם קיבוצי פורץ דרך עם עובדי קק"ל, אשר מבטיח בין היתר פנסיה מכובדת לכל העובדים.

ברקע, ואולי יותר מכל כמניע, נמצאות אמירותיהם של מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, ומה שכנראה מכריע יותר – אמירתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, אשר אמרו בפה מלא כי לדעתם קק"ל היא מוסד שהתאים טרם הקמת המדינה ועם הקמת המדינה הוא התייתר, ודינו להפסיק להתקיים. עמדה "עקרונית" זו משמשת למעשה לצמצום תקציבי (דרך הכנסת כספי קק"ל לתוך התקציב, אשר מוגבל בכלל ההוצאה, ולכן הדבר מהווה קיצוץ בתקציבים הציבוריים) ולהפרטה (כיוון שהממשלה פועלת למכירת הקרקעות של קק"ל, והחלשת קק"ל מקדמת מטרה זו).

יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני אמר כי היה בטוח שברגע האחרון יקבל טלפון למשוך את ההצעה, כיוון שהקק"ל והממשלה יגיעו להסכמה. אך טלפון שכזה לא הגיע וגפני הציג את החוק. אחריו דיברו מספר חברי כנסת בעד הצעד, לרבות ח"כ מיקי לוי (יש עתיד) שאמר "מספיק, המדינה כבר קיימת 70 שנה, ואם המוסד הזה נכנסים לו רווחים, יתכבד ויעשה דוחות כספיים וישלם מסים בהתאם". יצויין כי הקק"ל מפיקה דוחות כספיים במשך כל שנותיה, ובשנים האחרונות אלו מפורסמים באתר הקק"ל.

ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת) אמר: "זה (קק"ל) גוף אנכרוניסטי, גוף שמנשל, את האזרחים הערבים מהקרקעות שלהם, נישל, והפקיע קרקעות. חלק רב מהקרקעות של קק"ל הן במקור קרקעות שהופקעו מהאזרחים הערבים. קק"ל שהשתלטו על הקרקעות האלה בהסכמת הממשלה."

פסל קק"ל | משרד האוצר (צילומים: Almog, ויקימדיה קומונס | דבר ראשון)

ח"כ איימן עודה (יו"ר הרשימה המשותפת) הסביר מעל הפודיום במליאה את התנגדותו לקק"ל: "יש משהו שהוא ייחודי במדינה הזו, ואין לו אח ורע בכל העולם. אני לא רואה מדינה אחת שמקדמת זכויות לאומיות לקבוצת הרוב. תתנהלו כמו מדינה נורמלית, תתנהגו כמו רוב. לא צריך לעגן עוד זכות לאומית לקבוצת הרוב. במדינה מתוקנת זה מספיק דומיננטי שאתה 80% מכלל האזרחים. אם מחפשים דמוקרטיה אמיתית אז זה זכויות קולקטיביות למיעוט ולא לקבוצת הרוב."

כאמור, יחד עם איימן עודה וסיעתו, תמכו בביטולו של גוף אשר פועל לשימור הזכויות הקולקטיביות של העם היהודי, גם מפלגות הליכוד, הבית היהודי, ש"ס, יהדות התורה, כולנו, ויש עתיד.