מליאת הכנסת אישרה הלילה (שלישי), בקריאה שנייה ושלישית את התיקון לחוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל, לפיו על פי הצעת החוק, כל החלטה שתתקבל בנוגע לשטחי ירושלים, גם במקרה של הסדר מדיני, תחייב הסכמה ברוב של 80 חברי כנסת. ההצעה, יוזמת ח"כ שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי) אושרה ברוב של 64 תומכים מול 51 מתנגדים ונמנע אחד.

ח"כ שולי מועלם רפאלי ברחבת הכותל לאחר ביקורה בהר הבית, אוגוסט 2017. (צילום: הדס פרוש / פלאש 90).

יו"ר ועדת חוק חוקה ומשפט, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) הציג את הצעת החוק בפני המליאה, ואמר כי היא עוסקת בשלושה עניינים; החוק אוסר כל העברת סמכויות שלטוניות לתחום עיריית ירושלים ומשוריין ברוב של 80 חברי כנסת, אך את החוק יהיה ניתן לשנות ברוב של 61. הצעת החוק מבטלת את סעיף חוק היסוד שקיים האומר שאסור לשנות את התחום המוניציפלי של העיר; במידה וירצו להוציא מהתחום המוניציפלי חלקים ולהקים כרשות נפרדת – זה אפשרי אבל על אותם חלקים תכול הריבונות הישראלית וההגנה של הדרישה לתמיכה של 81 חברי כנסת, וכן להפך.

לדבריו, "מאחר ואנחנו עדין מתלבטים בנושא המוניציפלי של ירושלים החלטנו לוותר על סעיף, הכוונה לא למחוק את הסעיף הקיים המגן על ירושלים אבל השינוי יוכל להיעשות ברוב של 61 ולא ברוב של 80".

הסעיף שבוטל הוכנס לחוק על ידי השר זאב אלקין , שהתנגד לחוק בנוסח המקורי. אלקין זכה לגיבוי מצד ראש הממשלה בנימין נתניהו, וכחלק מההסכמה לקידומו ערך בו שינוי שפתח מחדש את הדיון סביב גבולות העיר. מאוחר יותר, בשל לחצים מצד גורמים בבית היהודי ובליכוד, אלקין המכהן כשר לענייני ירושלים, נאלץ לוותר עליו.

"השם הנכון לחוק הוא 'חוק מניעת השלום', כי בלי הסדר בירושלים לא יהיה שלום" טען במהלך הדיון ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת), "ירושלים המערבית בירת ישראל והמזרחית צריכה להיות בירת המדינה הפלסטינית העצמאית שצריכה לקום לצד מדינת ישראל. להפוך את ירושלים לעיר של שלום זה שירושלים המזרחית תהיה בירת המדינה הפלסטינית. אי הליכה בדרך השלום היא הליכה בדרך של מלחמה. משמעות החוק היא דם שיישפך. השם השני, חוק ביטול הרוב במדינת ישראל. גם אן יהיה 61 חברי כנסת או 70 שירצו לתמוך בהסכם שלום בירושלים הם לא יוכלו לקדם אותו. המיעוט יכפה את דעתו על החברה הישראלית. חלוקת ירושלים היא לא רק הדרך החכמה היא גם הדרך היהודית".

"השם הנכון לחוק הוא 'חוק מניעת השלום', ח"כ חנין נואם בכנסת, ארכיון (צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90).

לדבריו הצטרף גם ח"כ אילן גילאון (מרצ), שאמר כי "קרדומאים חישוקאים לוקחים מונחים היקרים לכולנו כדי לכתוש אותם כדי לזרוע פירוד. במקום להעלות את ירושלים לראש שמחתנו אנחנו מעדיפים את השימוש הצר. יש מי שמשתמש בירושלים כמו כדור".

"המטרה היא לזרוע משטמה. מקום שהוא קדוש – הוא לא קדוש רק לנו" הוסיף גילאון, "עד שלא נבין שהחוויה הלאומית תחול על העם הפלסטיני – לא תהיה לנו חוויה לאומית. במקום לעשות בירושלים עיר של חיים אנחנו ממשיכים לזרוע פירוד. הפיתרון היחיד הוא בהעברת שתי שגרירות של ארה"ב אחת בישראל ואחת בפלסטין".

מנגד, אמר שר המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס, כי "(אהוד) ברק התחייב לשלמות ירושלים, ואז מכר את הגולן. אחר כך אותו אדם שהתחייב לשלמות ירושלים נתן לערפאת שליטה באגן הקדוש. לכן נדרש הרוב המסיבי כדי להבטיח שדבר כזה שכבר קרה לא יקרה. אנחנו לא ממציאים".

"יצחק רבין אמר שכאשר נשאל על ידי תלמיד לגבי חלוקת ירושלים אל מול תהליך השלום" הוסיף, "ענה כי 'אם יאלצו אותי לבחור בין תהליך השלום לירושלים המאוחדת – אני בוחר בירושלים המאוחדת'".

גם שר החינוך, נפתלי בנט, הביע את תמיכתו בהצעה, ואמר כי "החוק הזה הוא לא חוק תיאורטי אלא מעשי מאוד. כבר ניסו לחלק את ירושלים. אתם יודעים יפה שלא מדובר על קלנדיה אלא על חלוקת האגן הקדוש והעיר העתיקה. הנוסחה לא רק של ברק אלא גם של הנוכחים כאן. כך אמרו בוז'י ושלי ירושלים על שכונותיה היהודיות היא של ישראל אבל העיר העתיקה והאגן הקדוש יונהג בה מעמד מיוחד. וכך אמר גם לפיד. הם מדברים על חלוקת ירושלים. התפיסה שלנו ברורה: אין זו מסמכותו של שום יהודי, אין זה מסמכותו של העם היהודי לוותר על איזה שהוא חלק בארץ".

https://twitter.com/naftalibennett/status/947993985397788674

על פי התיקון שהתקבל הלילה, אין לשנות את הוראות סעיף 6 לחוק היסוד, האוסר על העברת סמכויות של תחום ירושלים לגורם זר, אלא בחוק-יסוד שנתקבל ברוב של 80 חברי הכנסת; בנוסף, בוטל סעיף 5 העוסק בתחום עיריית ירושלים, ובמקומו  נכללה בסעיף 6 הגדרה המתייחסת לתחום עיריית ירושלים רק לעניין העברת סמכויות לגוף זר, כשטח שהוא חלק מתחום עיריית ירושלים ביום כניסת התיקון המוצע לתוקף.

בדברי ההסבר נכתב להצעה נכתב כי "ירושלים היא עיר בעלת מעמד מיוחד ומשמעות היסטורית לעם היהודי ובירתו הנצחית. ירושלים כבירת העם היהודי היא מחויבות של דורות. אין עם אחר בעולם שיש לו קשר, בעל ממד של נצח, כה ממושך לעיר הבירה שלו. כ-3000 שנים לאחר שקבע דוד המלך את ירושלים כבירתו של העם היהודי חוללו כיסופי הדורות לירושלים את הנס ההיסטורי שאין לו אח ורע במולדת העמים.

"כשיש סימנים המבקשים לערער על מוסכמות יסוד אלה שבבסיס קיומנו הלאומי, על הכנסת לעשות מעשה שימנע כל פגיעה בבירת ישראל. בהתאם לכך, מוצע במסגרת הצעת החוק לקבוע כי כל שינוי בשטח תחומה של ירושלים ושינוי בהוראה האוסרת על העברת סמכות המתייחסת לירושלים לגורם זר, תחייב רוב מיוחס של שמונים חברי הכנסת. כמו כן, מוצע כי גם שינויה של הוראת השריון האמורה תחייב רוב דומה – שמונים חברי הכנסת.

"לתיקון חוק זה גם תכלית ביטחונית שהרי נסיגת צה"ל מלבנון ותכנית ההינתקות מרצועת עזה הוכיחו כי למקום שממנו ישראל נסוגה נכנסים גורמי טרור שמאיימים על ביטחונם של תושבי ישראל. אפשרות כזאת יש למנוע בעיר שחוברה לה יחדיו. מטרתו של התיקון לחוק הוא לבצר את אחדותה של ירושלים, להבטיח את עתידה ולשמור על ביטחון תושביה".