"אנשים מסתובבים כמו בימי הקפ"פ עם מקלות של מעדרים, וקרשים. המועצה כבר נאלצה להוציא הנחייה שאין פעילות של ילדים מחוץ לגדר היישוב בלי נוכחות של מבוגרים. יש לחץ. אנשים מסתגרים בבית. כשיוצאים בשעות החושך אנשים רצים למכוניות". התיאור הזה של שי אלט, דובר המועצה האזורית גלבוע, נשמע מוכר מתקופות בהן גוברת המתיחות הבטחונית בארץ. ואכן, בשלושת החודשים האחרונים חיים תושבי אזור העמקים הצפוני במצב חירום, רק שהפעם, הסכנה היא תנים מוכי כלבת.

מגפת הכלבת מגבירה הילוך ובינתיים אין פתרון מוסכם באופק. נראה כי התפשטות המקרים מעידה על התקדמות לכיוון העיר חיפה ונשמע אף חשש על התקרבות לאזור המרכז. האם רק כאשר יתקרבו אירועי הכלבת למרכזים עירוניים יימצא סופסוף פתרון לבעיה?

משרד הבריאות קורא לחסל תנים בצפון מחשש להתפשטות מחלת הכלבת ל…מרכז

Posted by ‎אביב עזוז‎ on Monday, 1 January 2018

ברשתות החברתיות נראות תגובות ציניות של תושבי הצפון לכך שמשרדי הממשלה מתחילים לפעול רק כאשר האיום מתקרב לאזור המרכז. "אולי אם נעביר תנים למרכז יטפלו בבעיית הכלבת" וכן "להיות מגן אנושי זה כבוד גדול, מה יש לך".

בשנת 2017 התגלו 74 מקרים מוכחים של כלבת וזאת בנוסף למקרים רבים של חשד לכלבת בהם החיה החשודה לא נתפסה ונותחה כך שאין לדעת האם היא חולה. על פי נתוני משרד החקלאות עד סוף ספטמבר 2017 היו 19 אירועי כלבת, כלומר 1-2 בחודש, אך החל מאוקטובר חלה עלייה בכמות המקרים כאשר במהלך החודש נספרו 13 אירועים, בנובמבר 19 אירועי כלבת ובדצמבר 20. כלומר, בשלושת החודשים האחרונים אחת ליום-יומיים ישנו אירוע כלבת מוכח. זו המציאות בה חיים כיום תושבים רבים באזור יוקנעם, בית שאן, עפולה, ויישובי המועצות האזוריות באזור הגלבוע – עמק יזרעאל, ועמק המעיינות.

הגדילה באוכלוסיית התנים היתה ידועה. מדובר באזורים חקלאיים, וכבר לפני שנה וחצי  חקלאי האזור התריעו מפני התופעה, שכן, התנים עושים גם נזקים לחקלאות, ללא קשר לכלבת. השאלה המתבקשת היא מדוע לא טופל הנושא בזמנו ומדוע לא הוקצו משאבים לנושא?

יש לציין כי בדיון מיוחד בנושא שיזמה חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס בוועדת הכלכלה, לא התקבלה תגובת שר החקלאות אורי אריאל, דבר אותו ביקרה אבקסיס בהודעה שפרסמה היום (שני). "בכל יום אנו שומעים על עוד ועוד מקרי כלבת אך את קולו של שר החקלאות עוד לא שמענו. לאחר פניות לשר וזימון דיון חירום בוועדת הכלכלה בו חשפנו סימני שאלה רבים בהתנהלות משרד החקלאות הן לפני ההתפרצות והן לאחריה, החלטתי לפנות למבקר המדינה בבקשה לחקור ולחשוף את המחדל המשתקף מהדברים". אבקסיס הביעה תקווה כי המבקר "יפעל במהרה ויקבל תשובות ענייניות להתנהלות המבישה של משרד החקלאות".

גם המועצות האזוריות עמק המעיינות וגלבוע אמרו נואש מלהמתין לפעולה משמעותית מצד המדינה ושלחו מכתב למשרד החקלאות בזו הלשון: "נוכח שעת חירום והמלחמה בשטח (שלא נראה לה הסוף), והעובדה שהכוחות הרלוונטיים קורסים, ואין לנו לסמוך אלא על עצמנו – הוחלט בפגישה האחרונה שקיימנו (31.12), על גיוס והפעלה לאלתר של וטרינרים, לוכד, פקח, רכב, כלי נשק לחקלאים המתנדבים, תוך תגבור הפעילות בשטח כפי שמחייבת המציאות. אנו מחויבים להכפיל מיד את כל הפעולות שכבר עושות המועצות".

מעט מדי, מאוחר מדי, וגם ממש מבולגן

מעבר לעיכוב בתגובת המשרדים הרלוונטיים, נראה כי אין פתרון מוסכם סדור או יסודי מספיק לתופעה ההולכת ומתרחבת.

בעקבות מכתב ששיגר מנכ"ל משרד הבריאות ובו נכתב בין היתר כי "אנו עדים כמעט מדי יום למקרים נוספים של מחלת הכלבת בחיות הבר ואנו נמצאים על סף מציאות בה איננו רוצים חלילה לראות ולהגיע אליה בה יהיו נפגעים בנפש", הודיע משרד החקלאות כי בכוונתו "להמליץ למנהל השירותים הווטרינרים להכין תכנית הדרגתית בה יעשה שימוש ברעל על מנת להבטיח את בריאות הציבור באזורים המוגדרים בסיכון".

הודעת המשרד עדכנה כי "המשרד שלח ניידת מהשירותים הווטרינריים לטובת תגבור חיסוני הדחף לחיות הבית". הניידת אמנם הגיעה רק לפני כשבועיים לשטח אך כנראה מוטב מאוחר מאשר לעולם לא. משרד החקלאות מסר גם כי נמשכת פעילות הדילול ופיזור הפיתיונות בהם יש חיסונים לחיות הבר. כמו כן המשרד טוען כי מקור ההתפרצות החריגה הנוכחית הוא בתנים ושועלים שמגיעים לארץ מירדן ונושאים נגיף כלבת איתם.

לדברי המשרד, נעשות פעולות לדילול אוכלוסיית התנים, בצורת ירי, על ידי רשות הטבע והגנים. בנוסף, טוענים במשרד כי כמות החיסונים המפוזרים מחוץ לגבולות איזור התפרצות המחלה גדלה. כמו כן, האזור הגיאוגרפי המדובר, הוגדר כ"אזור סיכון", דבר שלדברי המשרד מאפשר להגביר את הטיפול באזור ההתפרצות מבלי לפגוע בצורה בלתי הפיכה במרקם החיים של התושבים. במשרד הוסיפו כי במקביל לפעולות שצויינו, תוגש הצעת החלטה לממשלה לתקצוב רחב יותר למאבק כנגד מחלת הכלבת.

נראה שבנוסף לפעולות הללו, הלחץ מצד המועצות האזוריות והעיריות באזור העמקים, עשה את שלו, וכמוהו גם והתרבות המקרים והפרסומים בנושא, בעקבותיהם הודיע משרד החקלאות כי ימליץ למנהל השירותים הווטרינרים להכין תכנית הדרגתית בה יעשה שימוש ברעל על מנת להבטיח את בריאות הציבור באיזורים המוגדרים בסיכון.

ברשות הטבע והגנים, לא התלהבו בלשון המעטה מהכרזת המשרד וביקשו לציין כי "הרעלות נקודתיות והרעלות נרחבות הם צעדים מרחיקי לכת שעלותם רבה מתועלתם". ברשות הסבירו כי להרעלה 'מבוקרת' לא תהיה השפעה של ממש, משום שהיא מחייבת גישה בלתי אמצעית לבעל החיים אותו רוצים להמית. "אם מגיעים למרחק כזה, יעיל יותר להמית באמצעים אחרים, שבנוסף ליעילותם לא מסבים סבל קשה לבעל החיים המומת", הסבירו. "כיוון שהרעלה 'מבוקרת' צפויה לכישלון, הדרך להרעלה המונית תפתח. להרג המוני של חיות בר תהיה השפעה קצרת טווח, ובעקבותיה עלולה להתפרץ מחלת הכלבת בעוצמה גדולה יותר", וזאת מכיוון שאוכלוסיית התנים מתאוששת לרוב מהר יותר מאוכלוסיות אחרות ובהיעדר תחרות תתפשט ותגדל עוד יותר.

בנוסף, הביעו בחברה להגנת הטבע דאגה בעקבות כוונת משרד הבריאות, לאשר חזרה לשיטות ההרעלה, שלדבריהם "המיטו אסון על עולם החי הישראלי במאה שעברה, והביאו מינים רבים לסף הכחדה ואף להכחדה מוחלטת, כמו נשרים מקראיים, רחמים, צבועים מפוספסים ועזניות שחורות".

גם המועצות האזוריות עמק המעיינות והגלבוע לא התרגשו מהודעת המשרדים. "במקום להקשיב לצרכים העולים מהשטח, מאלו שנמצאים יום-יום בשטח ונלחמים בכלבת, אנו עדים למשרדי ממשלה שיורים מהשרוול יוזמות מוזרות, ללא גיבוי מדיניות או תקציב, שכלל לא ברורה מידת החוקיות שלהם. משרד הבריאות מודיע על חיסון אנשים בריאים, ואח"כ מבהיר, מתרץ ומתכחש, ואילו משרד החקלאות מודיע על הרעלה המונית ומיד מתכחש. אנו מציעים שיגישו מידית את מה שהכרחי לאלו שהודפים כעת את התנים בידיים חשופות".

אז מה כן?

לבקשת 'דבר ראשון' פירטה רשות הטבע מהם הצעדים הנחוצים לטיפול בתופעה. לדברי הרשות, בראש ובראשונה יש להרחיב ולהעמיק את תכנית החיסונים של חיות הבר והכנסתה לבסיס התקציב. בנוסף, יש לבצע תכנית חיסונים ארצית לחיות הבית על מנת להביא את שיעור חיות הבית המחוסנות קרוב ככל האפשר למאה אחוזים ולצמצם את סיכון ההדבקה לאדם בצורה משמעותית.

כלב מקבל חיסון לכלבת (צילום אילוסטריה: Shutterstock)

גורמים בשטח מעידים על הצהרות של משרד הבריאות הנוגעות לחיסונים כלליים שיינתנו גם לאנשים העובדים בקרבה לבעלי חיים. המועצה האזורית עמק יזרעאל, פרסמה לאחרונה כי "משרד הבריאות מציע לחסן את מי שבא במגע יום יומי עם בעלי חיים, כולל עובדים זרים, רפתנים, מגדלי עגלים, נוקדים, לולנים וכלבנים".

עוד הדגישו ברשות כי יש לבצע באופן מיידי סקר מפגעים תברואתיים בכל אזורי התפרצות המחלה ולהפחית את מקורות המזון הזמינים לחיות הבר על בסיס סקר זה. לדברי הרשות, על התכנית לכלול גידור מזבלות ומטמנות, הטמנת פחי כילוי, הסדרה של פינוי פגרים ועוד. עוד הדגישו ברשות כי באזור עמק המעיינות בוצע כבר סקר שכזה וכי  כעת חשוב ליישמו ולצאת לפעולה.

דבר נוסף שציינו ברשות הטבע והגנים הוא חשיבות דילול אוכלוסיית התנים והכלבים המשוטטים באזורי התפרצות המחלה בירי ולא בהרעלה.

כמו כן, ציינו ברשות כי יש ליצור בהקדם תכנית לאומית, בשיתוף ובתיאום עם משרדי הממשלה והרשויות המקומיות, לניהול ממשקי חיות הבר והחקלאות באמצעות הקצאת כוח אדם ומשאבים ייעודים לנושא.