בית ספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה והמכללה לביטחון לאומי ערכו היום (שלישי) את הכנס השנתי השישי לזכרו של רב-אלוף אמנון ליפקין-שחק ז"ל, שעסק בנושא "צה"ל והחברה הישראלית". הכנס נערך במרכז הבינתחומי בהרצליה בהשתתפות הרמטכ"ל, רב-אלוף גדי איזנקוט וכן בכירים מתחומי הביטחון, המשפט והאקדמיה.

הרמטכ"ל נשא את הרצאת הפתיחה של הכנס בנושא "אתגרי צה"ל בשנת השבעים להקמתו". בדבריו סקר אייזנקוט את האיומים המיידים והאסטרטגים איתם מתמודדת מדינת ישראל בחזית הצפון הכוללת את גזרת סוריה ולבנון על שלל הארגונים והמליציות החמושות לרבות ארגון הטרור חיזבאללה, האיום האיראני, גזרת יהודה ושומרון, רצועת עזה הנשלטת על-ידי ארגון הטרור חמאס וארגוני הטרור החמושים שאינם סרים למרותו ופעילות ארגון הטרור דאע"ש בחצי האי סיני. בהמשך דבריו התייחס אייזנקוט באופן ביקורתי למצבו של צה"ל ויכולותיו לעמוד באתגרי הביטחון בראי תהליכים שונים בחברה האזרחית הישראלית לרבות נתוני הגיוס והמוטיבציה לשירות, הקצנת התבטאויות פוליטיקאים ושימושם הרטורי בצה"ל, תופעות הסרבנות והמתח הקבוע בין היות צה"ל 'צבא העם' לבין הצורך לפתח מודלים של שירות להתמקצעות החיילים.

חיילי צה"ל מתאמנים בלוחמה בשטח בנוי (צילום ארכיון: דובר צה"ל)

"המאזן האסטרטגי של מדינת ישראל מול אויביה הוא משופר מאוד, ביחס שלנו מול כל אויב ומול כל האויבים ביחד" אמר אייזנקוט אך הוסיף כי שינויים אזוריים הביאו למציאות בה "הנפיצות ושולי הביטחון קטנו מאוד" וכי בכל חזית איתה ישראל מתמודדת "היכולת להגיע להסלמה מהירה". לדברי אייזנקוט כל אחד מהאירועים הביטחוניים המשמעותיים איתם התמודדה מדינת ישראל בעשור האחרון", אמר אייזנקוט בהתייחס ל צוק איתן, עמוד ענן, עופרת יצוקה, מלחמת לבנון השנייה "ועוד סבבים קטנים יותר, מלמדים על האפשרות להגיע להסלמה רחבה מאירועים טקטיים, מה שמעיד על הנפיצות הגדולה שיש היום בגבולות המדינה". הוא הוסיף כי "זה מחייב יכולת הגנה גדולה מאוד, צבא חזק ודרוך ומחייב בעיקר מדיניות הפעלת כוח מושכלת".

מצפון תפתח הרעה?

"בסיוע איראני נבנתה יכולת משמעותית של יכולת הגנה חזקה ויכולת פגיעה בעורף הישראלי לאורך זמן ועל ידי זה להתמודד עם מה שנתפס בעיניהם כעליונות הישראלית", אמר אייזנקוט על החיזבאללה והוסיף כי השתתפותו הפעילה של החיזבאללה "בעיקר כשליח איראני גם בסוריה, גם בעיראק, גם בתימן ויותר", הביא מצד אחד למציאות בה הארגון איבד בארבע השנים האחרונות קרוב ל-2,000 מלוחמיו, עשרת אלפים פצועים ומעורר שאלות קשות בתוך לבנון המערערות על תפקידו, אך מאידך, "הארגון רכש ניסיון מבצעי לא מבוטל שמבחינתנו מבשר רע".

"אנחנו לא יכולים להתעלם מהעובדה שארגון חיזבאללה, המיליציות השיעיות ואיראן תופסים עצמם בצד המנצח בסוריה ביחד עם בשאר אסד, רצון לחזור לרמת הגולן, ניצול ההצלחה האיראנית ורצון להתבסס בסוריה. יבשתית, אווירית וימית" אמר אייזנקוט בהקשר הסורי והדגיש את הסיכון הנשקף מצד אויביה של ישראל בבניית מתקני מודיעין. לדברי אייזנקוט ישראל במאמצים צבאיים ובינלאומיים מנסה למנוע את התבססות אויביה והוסיף להערכתו כי "ישראל יכולה למצוא עצמה בקואליציה רחבה שיש לה סיבה למנוע התבססות והגמוניה שיעית בסוריה. זה יהיה מבשר רעות לעם הסורי, למדינת ישראל וגם למדינות אירופה". אייזנקוט הגדיר כי האינטרס הישראלי בנוגע לסוריה הוא "לדחוק חזרה את האיראנים לאיראן" ולשם כך יש להתמודד עם מציאות בה נמצאים בסוריה למעלה מ-2,000 מומחים איראנים, קרוב ל-10,000 לוחמי מיליציות שיעיות "רובם עיראקים ואפגנים" וקרוב ל-8,000 לוחמי חיזבאללה.

גבול ישראל סוריה (צילום: דורון הורוביץ / פלאש90).

הפלסטינים 

את המציאות הביטחונית של השנתיים האחרונות ביו"ש תיאר אייזנקוט כ"ניסיונות של חמאס ללבות את הפיגועים ולהעצים אותם מתוך רצון לשמור על עזה שקטה ככל האפשר", אך הוסיף כי מאז פרוץ גל טרור היחידים בחודש אוקטובר 2015, כוחות הביטחון הצליחו "לייצב את המציאות בזכות מדיניות נכונה", באמצעות הפרדה בהתייחסות בין פעילות הטרור לבין היכולת לשמור על שגרת החיים הפלסטינית כדי לא להסלים את המצב. מדינת ישראל "שילבה לחימה ממוקדת ונחושה נגד הטרור" ויחד עם זאת ידעה "להפריד בין טרור לבין אוכלוסייה", אמר אייזנקוט והוסיף כי "גם ברגעים קשים לדרוש שיצאו (כשבעים אלף פלסטינים, ש.נ.) לעבוד בתל אביב, פתח תקווה וירושלים".

ביחס לרצועת עזה, על 2 מיליון התושבים, הגדיר אייזנקוט כי היא "המורכבת ביותר בימים אלה" והוסיף "מציאות אזרחית כלכלית קשה מאוד. סכנה לקריסה הומניטרית, 47% אבטלה, 4 שעות חשמל ביום, מים באיכות נמוכה ומציאות פנימית מאוד בעייתית". מציאות זו לדברי אייזנקוט מביאה את החמאס "להרכין ראש וללכת לרש"פ ולדרוש פיוס ואף להצהיר שהשלטון האזרחי עובר לרשות וחמאס לא רואה את עצמו כריבון". בישראל יש ספק גדול בקשר להתכנותו של מהלך הפיוס וכי הוא לא יצליח לגשר על התהום הפעורה בין החמאס לרש"פ, בין השאר בשל רצונו של החמאס להישאר חמוש. אייזנקוט בדבריו התייחס גם לפרויקט המכשול בגבול הרצועה אותו ישראל מקדמת שנועד לבטל את נשק המנהרות ההתקפיות של החמאס "עד הסרת האיום בצורה מוחלטת". לדבריו, פעילות זו של צה"ל מביאה לנפגעים פלסטינים ומעוררת "רצון בעיקר של ארגונים סוררים לבצע ירי ולהפר את השקט". על ירי הרקטות שהתגבר לאחרונה אמר אייזנקוט כי "זה דבר שאנחנו לא מקבלים אותו, אנו מפעילים מספר מאמצים גלויים וחשאיים כולל דחיפה למרסנים כדי לעצור את זה".

ביחס לשיח הביטחוני התקיף הנשמע מצד פוליטיקאים המציעים כמעט מידי יום "להגיב מיד עם מקסימום כוח על רקטות שפוגעות" או מביעים רצון לכבוש את רצועת עזה, אמר בביקורת אייזנקוט כי הוא "לא אחראי" והוסיף – "אני חושב שזה לא הדבר הנכון לעשותו כרגע". אייזנקוט הדגיש כי על ישראל להמשיך "בבניית המכשול ושיפור היכולת" אך לצידה "לשפר את המציאות האזרחית-כלכלית, למנוע קריסה הומניטרית ולשפר את איכות החיים ברצועת עזה" והוסיף,"זה אינטרס ישראלי מובהק שלא להגיע לקריסה כלכלית או הומניטרית בעזה".

ביחס לביקורת הנשמעת כי ישראל איבדה את ההרתעה שלה מול אויביה אמר אייזנקוט כי "הרתעה לא נבנית ביום ולא נשחקת ביום ואי אפשר לבחון אותה מדי בוקר בהוצאת העיתון אלא להסתכל עליה בפרספקטיבה של זמן ושל מרחב הלחימה" והוסיף כי "בזירה הלבנונית יש 11 שנים של שקט לרווחת שני הצדדים ולנו יש אינטרס שזה יימשך עוד שנים רבות. בחזית הסורית 44 שנים של שקט, גם אחרי 6 שנים של מלחמת אזרחים כאוטית".

מנהרת טרור של חמאס שחצתה לשטח ישראל מחאן יונס שברצועת עזה (צילום: אתר צה"ל)

האיום האיראני

"זה איום תלת-מימדי שהמימד הראשון שלו והחמור ביותר זה החזון להשיג יכולת גרעינית" אמר אייזנקוט והוסיף כי "האיום השני זה השאיפה להגמונה והשפעה אזורית והרצון ליצור סהר שיעי שמוביל מאיראן לעיראק, לסוריה וללבנון ובדרום עד לבחריין תימן ולהשפיע על רצועת עזה".

ביחס למקומה היחסי של ישראל לעומת פעילותן של מעצמות העל באזור, ארצות הברית ורוסיה המקדמות את האינטרסים שלהן עצמן אמר אייזנקוט כי "שיתוף הפעולה שלנו עם האמריקאים לאורך שנים לא דורש הסבר נוסף" והוסיף ביחס לרוסיה כי "דפוס הפעולה מול הצבא הרוסי, מתוך הבנה שהוא נמצא במעגל ראשון ומשפיע".