לפני כשבועיים התקבלה בעצרת האו"ם הצעת החלטה אנטי ישראלית, הקוראת למדינות העולם שלא להכיר בירושלים כבירת ישראל, ההצבעה היתה תגובת נגד להכרזת ארה"ב כי היא מכירה בקשר ההיסטורי בין העם היהודי וירושלים, וכתוצאה מכך בהיותה עיר הבירה של ישראל. לצד הרוב הגדול והמוחץ של מדינות שהצביעו נגד ישראל וארה"ב, כלומר בעד ההחלטה, שבע מדינות הצביעו "נגד" (או בעד ישראל וארה"ב): גואטמלה, הונדורס, איי מרשל, מיקרוניזיה, נאורו, פאלאו וטוגו.
The President of the Federated States of #Micronesia, H.E. Mr. Emanuel Mori, at the Old city of Jerusalem. pic.twitter.com/2jo8aRmg6c
— Israel Foreign Ministry (@IsraelMFA) December 2, 2014
"צריך לקחת בחשבון שיש לנו תמיכה מאוד חזקה מעבר לשני אוקיינוסים. חשוב שהישראלים ידעו שמדובר במדינות, שחלקן מתמודדות עם קשיים קיומיים עמוקים. אצלנו מתייחסים בדרך כלל לנושאים ביטחוניים ומלחמות כדבר שמאיים על שגרת החיים, אבל הן מתמודדות עם איתני טבע קשים באופן יוצא דופן", אמר ל'דבר ראשון' טיבור שלו-שלוסר, שגריר ישראל לעשר מדינות באיי האוקיינוס השקט: מיקרונזיה, נאורו, פלאו, איי מרשל, איי שלמה, פיג'י, ונואטו, טובלו, קיריביט ופפואה ניו-גיניאה.
לדבריו, "חשוב שבישראל יידעו שיש לנו ידידים שצריכים סיוע. אמנם ישראל לא יכולה לשנות את סדרי הטבע, אבל אנו מנסים לסייע להם להתמודד עם קשיי המחייה באזור, ולסייע בהדרכה בתחום. אני, כשגריר למדינות הללו, מקווה שנוכל להרחיב את הסיוע שלנו בתחום".
בהתייחס להצבעה בעצרת האו"ם, אמר שלו-שלוסר כי יש לראות את התמונה הרחבה של מדינות האוקיינוס השקט, ולהבין כי מעבר להתנגדות הפעילה של ארבע מדינות, גם הימנעות כמוה כהתנגדות להצעת ההחלטה ותמיכה בישראל.
"מבחינת היחסים של ישראל עם מדינות הפסיפיק, מעבר לארבעת המדינות שהצביעו נגד הצעת ההחלטה באו"ם, אני כולל גם את המדינות שנמנעו בהצבעה באו"ם כתמיכה בישראל (איי שלמה, פיג'י, ונואטו, טובלו, קיריביט – ש.נ.)" טען, "זו לא הימנעות בסגנון של 'עניין לא חשוב' או 'אין עמדה בנושא'. בנושא הזה (ירושלים בירת ישראל – ש.נ.) כל קול נחשב כעמדה. כמובן שיש דבר יוצא מהרגיל במדינות שהביעו התנגדות ותמיכה גלויה בישראל".
היבט חשוב להבנת ההצבעה של פלאו, מקרונזיה ואיי מרשל קשור ביחסיהן עם ארה"ב. המשותף לשלוש המדינות קשור לעובדה שהן היו בחסות ארה"ב מאז מלחמת העולם השנייה, והן שומרות על יחסים קרובים אליה גם אחרי שהפכו לעצמאיות. הקרבה, והנטייה לתמוך במדיניות של ארה"ב, מקרינה על הידידות עם ישראל.
בהקשר זה, נאורו היא מקרה יוצא דופן. למרות שהיא לא מקיימת קשרים מיוחדים עם ארה"ב, היא עדיין קרובה לישראל. נשיא נאורו אף הגיע, ביוני האחרון, לביקור בישראל, במסגרתו נפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין.
President Waqa reaffirms Nauru’s commitment to Israel on official visit@Israel https://t.co/vMiFNKBMlu pic.twitter.com/VKd5fXvUgD
— Republic of Nauru (@Republic_Nauru) June 12, 2017
היחסים העמוקים בין מדינות האוקיינוס השקט וישראל מתבטאים לא רק בקשרי מסחר וכלכלה משמעותיים. בירושלים רואים ביחסים כמבוססים על ערכים משותפים, סיוע והערכה עמוקה לישראל. "בתוך המדינות עצמן יש יסוד נוצרי, לא רק אוונגליסטי-פרוטסטנטי, אלא גם קתולי. שני הצדדים הבולטים הללו של הנצרות מביעים תמיכה חזקה בישראל" הסביר שלו-שלוסר, "ישנה דעת קהל מאוד אוהדת, בוודאי במדינות שהצביעו נגד ההחלטה. הן רואות בישראל לא רק אידאל דתי אלא גם סוג של אידאל התפתחותי. המדינות מכירות את רמת ההתפתחות של ישראל ומודעות ליכולותיה הטכניות".
במה היחסים עם ישראל מסייעים להם?
"אני, ועוזרי ירון דדון שיושב בקנברה, מבקרים לעיתים קרובות ככל שניתן על מנת לשמר את הקשר וללמוד את הצרכים. ישראל מסייעת בתחומי 'המחלקה לשיתוף בינלאומי' (מש"ב) – הסוכנות לסיוע בינלאומי של ישראל היושבת במשרד החוץ, סיוע בילטרלי נחוץ למדינות מתפתחות בעיקר נושאי מים, חקלאות, חינוך ורפואה.
"איי מרשל ופלאו קיבלו מאיתנו מכשירי התפלת מים. בנאורו אנו מתקינים בקרוב מתקן טיהור מים. באיי מרשל היו מומחים שונים שסייעו בפיתוח לולים בתחום החקלאות. ישראל גם מספקת להם ציוד רפואי כשצריך. בפלאו ביקשו מאיתנו לאתר רופאים שיהיו מוכנים לעבוד שם תקופה ארוכה. אנחנו עשינו את פעולת האיתור והיום יש זוג רופאים מטעם מדינת ישראל – רופאת עיניים ואורטופד – המועסקים על ידם, שעברו לשם לתקופה ממושכת עם הילדים.
" מעבר לאידאל המיוחד הדתי כלפי ישראל יש להם הערכה רבה למוכנות שלנו לסייע למרות המרחק הגאוגרפי. אנחנו שולחים אליהם רופאים כל הזמן הרבה מתחום הסוכרת והנפרולוגיה (אבחון וטיפול במחלות כליה – ש.נ.).
"מלבד נאורו, המדינות הן ארכיפלגים של איים והן סובלות מבעיות תקשורת קשות. לא רק שלפעמים אין רופא על האי, לא תמצא גם קליניקה ולא אחות. אחד הדברים הקשים הוא לספק שירותים רפואיים במרחקים של מאות קילומטרים. אוי ואבוי אם הם חולים. דברים רפואיים פשוטים עבורנו הם אסון עבורם. כתוצאה משינויים באורך החיים, ותהליכי מודרניזציה הגורמים לחוסר איזון, בין היתר תזונה לא מאוזנת, יש להם קשיים גדולים מאוד הקשורים להתפתחות מחלה הסוכרת. אין בעיה של רעב, אלא של סוכרת וקושי גדול לתת טיפול.
"בשנה האחרונה התחילו להגיע לישראל עשרות משתלמים מממדינות הפסיפיק לישראל, זו התפתחות יחסית חדשה. אנחנו מעניקים לנבחרים מבניהם כרטיסי טיסה שיכולו להגיע לקורסים מטעם מש"ב".
שלו-שלוסר מספר כי רק בשנה האחרונה הגיש כתב אמנה לשבע מדינות, מתוך העשר אותן הוא משרת. "עד שאני נכנסתי לתפקיד הוא היה מפוצל בין כמה שגרירים. היום רוב המדינות מרוכזות תחת המנדט שלי", הסביר.
זה נשמע כמו מהלך צפוי תחת מדיניות הקיצוץ הקשה שעובר משרד החוץ בשנים האחרונות, האם זו ברירת מחדל?
"זו הייתה החלטה של משרד החוץ לרכז את הנושא תחת מנדט של שגריר אחד. זהו קו מחשבה שלמדינות האלה יש ייחוד, וראוי לתת להם תשומת לב מיוחדת ואג'נדה מיוחדת, בין השאר ביחס לסכנות הקשורות בשינוי האקלים.
"ישראל תומכת באיים במסגרת מאבקם בתופעת שינוי האקלים במסגרת פורומים בינלאומיים. חלק מהמדינות נמצא בסכנה מוחשית של הצפה כתוצאה מהתחממות האקלים ומעליית מפלס פני האוקיינוס. כמה מהן כבר איבדו כמה איים. הדבר הזה גם גורם לנדידת אוכלוסיות מאיים בסכנה לאיים אחרים. במספר מקומות גובה היבשה הוא חצי מטר מעל פני המים. גל אחד יכול לשטוף את כל האי".
"ידידים אמיצים שלנו וללא מורא ופחד"
איש יחסי הציבור רני רהב, הוא קונסול של כבוד מטעם איי מרשל בישראל. על הצבעתם בעצרת האו"ם, אמר לדבר ראשון כי "הם תומכים אדוקים של מדינת ישראל, מאז שאיי מרשל קיבלה את עצמאותה מארה"ב. הם באמת ידידים אמיצים שלנו וללא מורא ופחד".
לדבריו, איי מרשל תומכת בישראל על אף שיש ניסיונות להניע אותה מכך. "יש להם הרבה הצעות, מאיראן ומדינות אחרות. הצעות נדיבות לא לתמוך בישראל והם בכל זאת תומכים בנו" סיפר, "הם מאמינים בירושלים והם מאוד אוהבים את מדינת ישראל, וזה לא משנה מי נבחר שם להיות נשיא. יש להם קול באו"ם כמו לכל מדינה אחרת. זה נורא יפה וכל פעם מרגש מחדש".
רהב מדגיש כי הוא מבצע את תפקידו מזה שבע שנים בהתנדבות מלאה, "התפקיד הזה אפילו עולה כסף, עם כל האירוח וכל האירועים", אמר.
הבחירה דווקא בו לתפקיד, לדבריו, אינה שגרתית. "אני בתפקיד חריג כי אין לי עסקים באיי מרשל. בד"כ קונסול הכבוד של מדינה הוא אדם שיש לו עסקים במדינה, וכך המדינה מוקירה אותו. לי אין עסקים באיי מרשל, ואני עושה זאת רק מטעמים של ציונות וכבוד לאיי מרשל. המדינה הזו תומכת במדינת ישראל, וזו הזדמנות להוקיר לה תודה בשם מדינת ישראל".
אילו עניינים אתה מקדם במסגרת תפקידך?
"רק את נושא ידידות ושלום בין המדינות. הנושאים הדיפלומטיים הם באחריות השגריר".
יש לזה היבטים מעשיים?
"אירחנו משלחת של סטודנטים מאיי מרשל שלמדו באוניברסיטה בחיפה. אירחנו משלחת של שגרירים לאו"ם שהגיעו לישראל, ובתוכם השגרירה של איי מרשל שהגיעה כאורחת ממשלת ישראל והתארחה אצלי בבית לארוחה גדולה. גם את השגרירה שהחליפה אותה אירחתי. אירחנו עוד כמה משלחות נושאים הקשורים לידידות, שלום ואחווה בין המדינות".
