דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
19.1°תל אביב
  • 17.0°ירושלים
  • 19.1°תל אביב
  • 21.4°חיפה
  • 18.4°אשדוד
  • 17.5°באר שבע
  • 24.5°אילת
  • 19.4°טבריה
  • 20.1°צפת
  • 17.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל

הזמנה לפילוסופיה - חלק 1

בטור הקודם הצגתי את הרעיון העומד מאחורי יצירת הבלוג והפודקאסט 'פילוסופיה בגובה העיניים', והוא הרצון והאמונה כי פילוסופיה רלבנטית לחיי היומיום, ולכן צריכים גם להנגיש אותה לכל אדם בעל תשוקה וסקרנות להבין את עצמו ואת העולם שסביבו, ללא קשר לרמת הידע הפורמאלית והיכרותו עם תחום הפילוסופיה ה-'מקצועית'. אך מהי בעצם פילוסופיה? כפי שאתם יכולים לנחש, זוהי שאלה פילוסופית כשלעצמה, שיש לה גם השפעה ישירה על חיינו האישיים.

מהי פילוסופיה?

חלק בלתי נפרד מהעיסוק במה שמכונה 'פילוסופיה' הוא העיסוק בעצם השאלה מהי בדיוק ההגדרה למושג, או תחום העיסוק, שנכנס תחת ההגדרה הזו. בניגוד להרבה תחומים אחרים, בהם ברור מהם 'גבולות הגזרה' של אותו תחום ובמה בדיוק הוא עוסק, בעולם הפילוסופיה הרבה יותר קשה לקבוע באופן ברור איפה עובר הגבול בין מה שמכונה 'פילוסופיה' ומה שאינו 'פילוסופי'. זאת מכיוון שעצם השאלה מהי פילוסופיה היא שאלה פילוסופית בעצמה- הפילוסופיה, בין היתר, עוסקת בניסיון להבין מהי הדרך הנכונה להגדיר מושגים, וכחלק מכך נמצאת במחלוקת לגבי השאלה מה יכול להיכל בתוך ההגדרה של פילוסופיה.

מצד אחד, נמצאת הטענה שלפיה כל דבר שבני אדם חושבים לגביו ניתן להגדיר כפילוסופיה. זאת מאחר והפילוסופיה עוסקת בחשיבה והבנת האופן בו אנשים חושבים, ולכן כל מחשבה שיש לנו יכולה בסופו של דבר להיכלל תחת ההגדרה הזו. לפי גישה זו, כל ניסיון לתאר את החשיבה האנושית, בכל תחום, יכול להיחשב כעיסוק פילוסופי. זאת בתנאי שאנחנו עוסקים בחשיבה לגבי האופן בו אנו עוסקים ופועלים באותו תחום, ולא רק לעשות אותו מבלי לחשוב עליו. במובן הזה, אין דבר כזה 'פילוסופיה סתם', אלא תמיד יש 'פילוסופיה של…', ובכל תחום ניתן למצוא עקבות של עיסוק פילוסופי. המוטיבציה הבסיסית של האדם, קרי: הרצון לחקור ולהבין את המציאות באופן רציונאלי ובצורה ביקורתית, קשור לכל תחום בו בני אדם חושבים ומפעילים שיקול דעת. ומאחר ובני אדם הם יצורים רציונאליים בבסיסם, הם מפעילים שיקול דעת ומחשבה ביחס לכל תחום שבו הם נוגעים. הפילוסופיה רק עוזרת לחקור ולהבין מה בדיוק אנחנו עושים כשאנחנו חושבים ביחס לאותו תחום.

מצד שני, נמצאת הגישה לפיה הפילוסופיה חייבת להיות תחום בפני עצמו, שלעולם לא יכול לעסוק באמת בתחומי החיים בהם אנו נוגעים. כלומר, שעל מנת שנוכל לעסוק במשהו שנקרא לו 'פילוסופי', הוא חייב לעסוק בחשיבה בצורתה הטהורה, או במלים אחרות: ביסודות החשיבה הצורנית, הנקראים גם 'לוגיקה'. החשיבה, מבחינה זו, אינה יכולה להיות קשורה לאף תחום ספציפי, משום שחשיבה אודות משהו תמיד מערבת בה משהו מעבר למחשבה עצמה: רגשות, דחפים, צרכים גופניים וכ'ו. לכן, אם אנחנו רוצים להבין את החשיבה עצמה, אנחנו חייבים להתנתק מעיסוק בכל תחום אחר ולהצליח לבודד את החשיבה כמושא למחקר בפני עצמו.

מה שמשותף לשתי הגישות הללו הוא ההנחה כי יש הבדל בין חיים ללא חקירה לבין חיים שיש בהם חקירה. כלומר, שיש הבדל בין אדם הפועל רק מתוך חשיבה בסדר ראשון, קרי: אני חושב על X, לבין אדם הפועל גם מתוך חשיבה בסדר גבוה יותר, קרי: אני חושב על עצמי ועל האופן בו אני תופש את עצמי ואת העולם סביבי, מגדיר ומארגן אותו באמצעות החשיבה. אדם פילוסופי, מבחינה זו, הוא אדם המסוגל ורוצה לנהל לפחות שתי רמות חשיבה במקביל, האחת עוסקת במישור הקונקרטי, והשנייה עוסקת במישור הכללי, המופשט יותר. אדם שעושה זאת נחשב כאדם בעל מודעות, בעוד שאדם שאינו עושה זאת (אם בכלל יש כזה) נחשב בעיניו לאדם בלתי מודע. יש שיטענו גם כי מה שהופך אותנו לבני אדם ומגדיר את מהותנו כנבדלים משאר היצורים הוא היכולת לעשות בדיוק את זה: לחשוב באופן רפלקסיבי, לא רק על העולם שבחוץ אלא גם על עולמנו הפנימי, ולהיות מודע לתהליכים המתרחשים בתודעתנו. יצורים רבים יכולים לחשוב על מה שסביבם ולארגן לעצמם את העולם באופן שמאפשר להם לתפקד בו, אך בין זה לבין היכולת להבין מי הם, מה מפעיל אותם והיכן הם נמצאים, קיים מרחק גדול.

ראשית הפילוסופיה, כפי שהתפתחה ביוון העתיקה, נובעת מתוך הרצון למצוא סדר, היגיון או חוקיות בעולם, שהינו קבוע, נצחי ובלתי תלוי ולכן גם ניתן להבנה בידי בני אדם. סדר השולט בכל, או במלים אחרות- קוסמוס. הניסיון של הפילוסופים הראשונים: תלס, פרמנידס, פיתגורס, הרקליטוס וכ'ו (שחיו לפני כ-2,500 שנה) היה לתאר את העולם באופן שונה ממה שתיארו אותו עד עתה, לפחות בתרבות ובאזור בו הם חיו, קרי: כזירת התגוששות בין אלים, המנהלים ביניהם מאבקים המונעים מיצרים, אגו וכוחנות. תפישה כזו, כפי שבאה לידי ביטוי ביצירות רבות במיתולוגיה היוונית, רואה את האלים כאדישים לבני האדם, ככאלה שבראו את העולם לצרכיהם הפרטיים ומנהלים אותו באופן שרירותי למדי. אין גורם אחד המסדר ומארגן את הכל יחדיו, למעט הרצון של האלים עצמם, השולטים בעולם באופן טוטאלי, שלא מאפשר להתנתק מסדר הדברים. מכאן נובעת גם האמונה של היוונים העתיקים בפטאליזם, כלומר: גורל שאינו ניתן לשינוי או ואין להתחמק ממנו.

הניסיון הבסיסי של הפילוסופיה היה לעבור מתיאור מיתי של העולם לתיאור לוגי שלו, או במלים פשוטות: ממיתוס ללוגוס. לשם כך, היה צורך למצוא חוקיות וסדר בעולם עצמו, שניתן להבין כיצד הוא פועל באופן עצמאי, באמצעות חקירה ביקורתית ורציונאלית. זהו מאמץ עצום, שכרוך בהתנתקות מ-'שאריות' של הסברים מיתיים-ספרותיים על העולם, שרואים אותו יותר כטלנובלה רווית יצרים ופחות כמערכת מאורגנת ומוסדרת בידי כוחות קבועים וניתנים להבנה, ואף לחיזוי.

במובן הזה, הפילוסופיה היא ניסיון, או ההזמנה, לראות את העולם דרך נקודת המבט הביקורתית-רציונאלית, שאינה מניחה שום הנחות מוקדמות לגבי טבע העולם והדברים הקיימים בתוכו, כולל בני האדם עצמם. האם זה אפשרי בכלל? שאלה מצוינת, ומאוד פילוסופית, מן הסתם. אבל המוטיבציה הבסיסית כאן היא אנושית למדי, ומאוד רלבנטית לאופן בו אנו מנהלים את חיינו, קרי: הצורך להסביר את העולם באופן קוהרנטי, שייתן פשר לקיומנו, יאפשר לנו לחוש תחושה בסיסית של יציבות ועקביות ויפתח עבורנו פתח לאמונה ביכולתנו להבין דברים בזכות עצמנו ובזכות שכלנו הישר, מבלי הצורך לקבל דברים כמובנים מאליהם, מבלי שיש סיבה ממשית שנאמין בהם.

מוזמנים להאזין לחלק הראשון של השיחה 'הזמנה לפילוסופיה', שהקלטתי בזמנו ועוסקת בשאלות אלו ועוד:

 

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!