כמו שכולנו שמנו לב, נסיעה דומה בקווים שונים בישראל, איננה זהה מבחינת מחירה, בשל הבדלים היסטוריים בין קודי נסיעה מרובים. משרד התחבורה נקט בשנים האחרונות ברפורמה דו שלבית במחירי הנסיעה, אך גם לפי נציגיו העיוותים צפויים להימשך. לפיכך, גם הנוסעים וגם הנהגים צריכים להמשיך להתמצא בנבכי קודי נסיעה, ב"ערך צבור" ובמקומות בו הוא אינו תקף, ואפילו בהפרשי המחירים בין נסיעות לאותם יעדים.
בדיון שהתקיים היום (שני) בוועדת המשנה לתחבורה ציבורית בראשות ח"כ דב חנין, אמר נציג משרד התחבורה, רן שדמי, שחומרת הבעיה תצומצם בזכות השקת כרטיסי 'חופשי יומי' בתוקף ארצי ואיזורי, במחירים של בין 35-60 שקלים כאפשרות נוספת לנסיעה בעזרת כרטיס 'רב-קו'. נסיעה חדשה זו תקפה גם לנסיעות מקומיות בשני מטרופולינים, וגם לנסיעה המחברת בין שניהם וזאת עד לשעה 3 בלילה. לפי מסמך שהכינה עמותת '15 דקות' החושפים עיוותים במחיר נסיעה בודדת, רק לחלק מהתיקונים הנדרשים יתוקצבו. כך למשל, ניתן לנסוע מנתניה לתל אביב ולשלם 9 שקלים בנתיב אקספרס או 16 שקלים באגד, בנסיעה בודדת, והבדל זה צפוי להישאר בתוקף. בעיה נוספת קשורה לכך שהכרטיסים החדשים לא יאפשרו הנחה נוספת לבני נוער.
"לא פתרנו הכל"
הראל שליסל, רפרנט תחבורה במשרד האוצר אמר בישיבה: "בימים האלה אנחנו דנים בהחלטות המדוייקות של הרפורמה. יש מסגרות של תקציב שבהן אנחנו חיים, לתקן עכשיו את כל הכרטיסים זה לא רק עלויות תקציביות, יש גם אילוצים פוליטיים". ראש הוועדה חנין הקריא חוות דעת של משרד המשפטים משנת 2011, לפיה האפליה במחירי התחבורה הציבורית מנוגדת לחוק באופן מפורש. "אף פוליטיקאי לא יכול לעשות דברים שהם בניגוד לחוק", אמר חנין. "לא פתרנו הכל", השיב שליסל, "יש תעריפים שונים ממקומות שונים. לפתור את זה מחר בבוקר, העלות היא פי כמה וכמה מהרפורמה שאנחנו רוצים להביא עכשיו, שהתרומה שלה היא הרבה יותר משמעותית. המגמה שלנו הייתה להוזיל את הנסיעות המתמידות בתחבורה הציבורית".
שדמי דיבר על מגבלות מערכת הכרטוס הקיימת, שכרגע לא יכולה להתמודד עם נסיעה משפחתית, כך שבעבור משפחה הנסיעה ברכב פרטי אינה רק נוחה יותר, אלא לעיתים גם זולה יותר. שליסל לא הסכים לומר בדיוק מהו התקצוב המלא של שלב זה ברפורמה וכן תאריך תחולתה אלא רק שהיא תתרחש "ממש בקרוב". הפרטים ככל הנראה לא סוכמו סופית, והדיון התקיים ביוזמת ועדת הכנסת לפני השלמת הסיכומים. גיל נעמתי, מארגון '15 דקות' אמר ל'דבר ראשון' – "נכון שיש שיפור בתחבורה הציבורית בתוך המטרופולינים ובפברואר אמורים להיכנס לתוקף כרטיסי ה'חופשי יומי' המורחבים, אבל הבעיה המרכזית היא ששיטת התעריפים הנוכחיים בנויה בשיטת טלאי על טלאי. בפועל משרד האוצר חוסם את המימוש המלא של הרפורמה. היא תוכננה לפני 3 שנים ויודעים מה צריך לעשות – מחירים אחידים, להוזיל נסיעות בין עירוניות גם בנסיעות הבודדות, וגם בהנחות לשימוש קבוע".
את הדיון סיכם חבר הכנסת חנין, "ראשית אנחנו מברכים על הרפורמה בתעריפים הבין עירוניים. אנחנו מחפשים רפורמה אמיתית שתייצר שינוי אמיתי במחירים ולא רק בכותרת. אנחנו מבקשים להכליל את ההנחות לנוער, לסטודנטים, לנכים, לקשישים גם על התעריפים המוזלים אחרת אנחנו מגיעים למצב פרדוקסלי, שבו הקבוצות המועדפות יקבלו מחירים יותר יקרים. אנחנו קוראים למשרד התחבורה לסיים את המציאות שבה יש אפליה במחירי הנסיעה הבודדת לפי קבוצות השתייכות, זאת מציאות בלתי חוקית. אנחנו מבקשים מהמשרד להעביר לידי הוועדה תוך חודשיים טבלה של כל המחירים הנבדלים בכל הארץ , כאשר יש הבדלים בתעריפים בין מפעילים שונים או קבוצות משתמשים שונות, ובתוך 3 חודשים נציע תכנית עבודה איך משנים את המצב הזה".
פרופורציות
דיון בוועדת המדע והטכנולוגיה לגבי הצפיפות בכבישים ממרץ 2017 חשף את חומרת המצב הנוכחית של צפיפות כלי הרכב על הכבישים. לפי הערכות ד"ר רוברט אסחק מהמכון לחקר התחבורה בטכניון אנו מתמודדים כיום עם:
- תת-השקעה של 200-250 מיליארד שקלים בתחבורה הציבורית.
- נזק כלכלי המוערך בכ20 מיליארד שקלים בשנה
- 25 אחוז משתמשים בתחבורה ציבורית בישראל לעומת 60 אחוז בממוצע בעולם
- תוספת הזמן הנסיעה הצפוי לאדם בעוד 20 שנה הוא 60 דקות ביום
רבות כבר נכתב באתר זה, באקדמיה, בקרן המטבע הבינלאומית ובתקשורת על חנק ההוצאה הציבורית בעולם ובישראל, אלא שאסור לשכוח כי הגירעון החברתי של הפקקים, גורם לפגיעה בבריאות ולפגיעה כלכלית חמורה. באופן יחסי משרד התחבורה הוא אחד המשרדים עם תקציבי הפיתוח הגדולים ביותר בממשלה, ועשייתו רבה בהשוואה למשרדים אחרים, אך נמוכה מאוד ביחס לצרכים. כל עוד ישנו סד שנקרא "מגבלת ההוצאה התקציבית", כל תוספת לתחום אחד מוכרחה לבוא על חשבון תחום אחר גם אם המדינה בעודפי גביה של מעל 20 מיליארד שקלים. גם תחום בעל השפעה הכלכלית חיובית אדירה של השקעה בפתרון בעיית הצפיפות בכבישים, מוכרח לעבור דרך אותו הסד, ולא ניתן כיום להאיץ את ההשקעה שלא על חשבון תחומים ציבוריים אחרים.
