דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
21.4°תל אביב
  • 19.7°ירושלים
  • 21.4°תל אביב
  • 24.4°חיפה
  • 21.7°אשדוד
  • 25.0°באר שבע
  • 25.3°אילת
  • 21.1°טבריה
  • 20.8°צפת
  • 21.3°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
ביטקוין

כסף וירטואלי / ללא ערך תנודתי - בנק ישראל משאיר את הביטקוין כמוצר פיננסי

שקלים וביטקוין (צילום אילוסטרציה: Shutterstock)
שקלים וביטקוין (צילום אילוסטרציה: Shutterstock)

״אני לא מתנגד למטבעות וירטואליים, אבל צריך ליצור מסגרת רגולטורית מתאימה, לפני שנותנים לחברות שמשקיעות במטבעות דיגיטליים לסחור בבורסה", אמר פרופסור שמואל האוזר, יו"ר רשות ניירות ערך בדיון שעסק ברגולציה של המטבעות הווירטואלים

יונתן קירשנבאום

בועדת הכספים התקיים היום (שני) דיון רחב בנושא הרגולציה על המטבעות הדיגיטליים ביוזמתו של ח"כ הרצוג (המחנ"צ). הוועדה דנה באופן הרגולציה על הביטקוין, שערכו נסק בחודשים האחרונים, ועומד היום על כ-14,000 דולר, זאת לאחר חודשים ארוכים בהם ערכו עלה בהתמדה, והגיע לשיא של כ-19,000 דולר.

מאז אמצע החודש שעבר נמצא ערכו של המטבע הוירטואלי במגמת ירידה. מומחים לשוק ההון ברחבי העולם הביעו חשש כי מדובר ב"בועה ספקולטיבית", וכי למשקיעים עניין בביטקוין רק בגלל ערכו ההולך ומתעצם. כך, הם טוענים, עשויה הבועה להתפוצץ בעתיד הקרוב, ומשקיעים רבים ימצאו את עצמם עם נכס חסר ערך ממשי, לאחר שאיבדו את הסכום המושקע.

לא אצלנו

בישראל, בניגוד למדינות אחרות בעולם, לא נראתה רכישה מאסיבית של ביטקוין עד כה, ויו"ר איגוד הביטקוין הישראלי מעריך כי הוא נמצא בשימוש בידי כ-20,000 ישראלים. עם זאת, בחודש שעבר החלו מספר חברות הנסחרות בבורסה אשר עוסקות בכריית המטבע, או מחזיקות בפוזיציות עליו. פרופסור שמואל האוזר, יו"ר רשות ניירות ערך שמסיים בימים אלו את תפקידו, מצהיר כי הוא מנסה למנוע את התפתחותה של בועה ספקולטיבית של הביטקוין בבורסה הישראלית "לא נאפשר לחברות שערכן מבוסס על ערך הביטקוין, דוגמת משאבי טבע, להיכלל באחד המדדים של הבורסה בתל אביב", אמר בוועדה.

ביטקוין (צילום אילוסטרציה: Shutterstock).
ביטקוין (צילום אילוסטרציה: Shutterstock).

״אני לא מתנגד למטבעות וירטואליים" הדגיש האוזר, "אבל צריך ליצור מסגרת רגולטורית מתאימה, לפני שנותנים לחברות שמשקיעות במטבעות דיגיטליים לסחור בבורסה" אמר. "יש חברות שרוצות להתעסק במטבעות דיגיטליים ומבקשות להנפיק מניות בבורסה. היתה למשל חברת משאבי טבע, ששווייה צמח במאות אחוזים, ויש עוד חברות כאלה. צריכה להיות בבורסה מסגרת רגולטורית שמגינה על המשקיעים. אנחנו ברשות ני"ע רוצים למצוא מסגרת ייעודית לחברות כאלה."

האוזר חושש כי חשיפת חברות ציבוריות לביטקוין עשויה להביא לאי יציבות בבורסה ולסכנת הפסדים גדולים למשקיעים מהציבור. החשש נובע מכך שהמטבע הווירטואלי מהווה נכס בעל ערך תנודתי מאוד – ערכו עולה ויורד במהירות רבה, ולכן קשה להשקיע בו באופן בטוח. האוזר גם הביע בעבר חשש מפני פיצוץ בועה, שתוביל לירידה דרמטית בערך הביטקוין, ובמידה וחברות ציבוריות יהיו מושקעות בו, תתבטא בהפסדים רבים למשקיעים.

מטבע או נכס פיננסי

מני רוזנפלד, יו"ר איגוד הביטקוין הישראלי, אשר עוסק בקידום השימוש במטבע בארץ, קרא להכיר בביטקוין כמטבע, ולהחיל עליו את הפיקוח הקיים על מסחר במט"ח. "צריכה להיות בהירות רגולטורית בתחום. הביטקוין צריך להיות מוגדר כמטבע, כדי שיהיה פשוט מבחינה חשבונאית להתנהל אתו. אפשר לתמחר ביטקוין, הפעולות בו אינן אנונימיות, הן מוטבעות בחתימה דיגיטלית". הוא אמר.

שמואל האוזר ודורית סלינגר בועידת ישראל לעסקים (צילום: דבר ראשון)
שמואל האוזר ודורית סלינגר בועידת ישראל לעסקים (צילום: דבר ראשון)

לעומתו, מתנגד בנק ישראל להכרה בביטקוין כמטבע. ד"ר נדין טרכטנברג, המשנה לנגידת בנק ישראל אמרה כי יש לראות בביטקוין נכס פיננסי, בדומה לכל מניה, או ני"ע אחר, ולא כמטבע. "החוק גם מגדיר 'מטבע חוץ כ'שטרי כסף' או מעות שהם הילך חוקי במדינת חוץ ואינם הילך חוקי בישראל'. אם כן, הביטקוין והמטבעות הדומים לו אינם עונים להגדרה החוקית של מטבע או של מטבע חוץ. מעבר להגדרה המשפטית, גם כשבוחנים את הפרמטרים הכלכליים של המטבעות הווירטואליים, הם לא ממלאים את התפקידים העיקריים של מטבע. אלמנט קריטי שקיים במטבע הוא מידת האמון שהמשתמשים נותנים בו״, אמרה טרכטנברג.

ערך נזיל

לטענתת טרכטנברג ישנו הבדל מהותי בין מטבעות הנסחרים בשוק המט"ח לבין הביטקוין. גם אם הביטקוין נקרא "מטבע", אין לו את המאפיינים הקריטיים כדי לתפקד ככזה: יציבות ערך יחסית, וגיבוי של מדינה כלשהי. כיום, קשה מאוד להשתמש בביטקוין כמטבע, כי ערכו משתנה באופן תדיר מאוד. כך, בזמן שעשוי לעבור בין רגע הרכישה שלי את הביטקוין לרגע השימוש שלי בו לצורך רכישת מוצר ריאלי, עשוי ערכו להשתנות כך שהעסקה תהיה בלתי משתלמת בשבילי, או לחלופין, בלתי משתלמת למוכר המוצר.

הסיבה לכך היא שהיצע הביטקוין כיום הוא נמוך יחסית, ויש לו ביקוש גבוה כנכס פיננסי להשקעה. כך, המחיר שלו הופך תנודתי, בהתאם להיקף הרכישות והמכירות שנעשות בו. אמנם דבר זה נכון גם לגבי מטבעות בשוק המט"ח, אך המדינות המנפיקות את אותן המטבעות ישנה יכולת לווסת את התנודתיות בערך, לצורך שמירה על האינטרסים של אזרחיהם.

בנוסף לכך, כל המטבעות מגובים ע"י המדינה המנפיקה אותם. כך, המדינה המנפיקה מתחייבת להמשיך להתייחס למטבע כבעל ערך, ולהיות מוכנה לקנות אותו. כך למשל, כאשר אני מחזיק בשקלים, אני יכול להיות בטוח כי מדינת ישראל ערבה לערכם, ולא תאפשר מצב בו לא יהיו שווים דבר. לעומת זאת, הביטקוין איננו מגובה ע"י בנק מרכזי כלשהו – זהו למעשה אחד מעקרונות הבסיסיים שלו. לכן, במידה ואכן תתפוצץ בועת הביטקוין, עשויים למצוא את עצמם המשקיעים עם נכס פיננסי בלי שום יכולת לממש אותו, כלומר להמיר אותו לכסף.

בנק ישראל מעוניין לשמור על הגדרתו של הביטקוין כנכס פיננסי, היות והגדרה זו תקל על האיסור לחברות ציבוריות במסחר בו. בבנק ישראל מודאגים כי במידה ויתפתח מסחר רחב היקף בביטקוין, הדבר עשוי לחשוף את המשק הישראלי לסכנה כאשר בועה זו תתפוצץ.

ח"כים שונים הביעו דאגה במהלך הישיבה כי לא קיים מערך אחיד לפיקוח על הביטקוין. ח"כ גפני ביקש להקים צוות משותף לבורסה, רשות המיסים, הרשות להלבנת הון ורות ניירות ערך. "ועדת הכספים תנהל מעקב אחר מהלכיה של הממשלה, ולא נשאיר את זה רק לממשלה, כי לא כולם פה סומכים על הממשלה".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!