בשנים האחרונות הנ.ב.א הופך ליותר ויותר חברתי ומהפכני. אם הדור של מייקל ג'ורדון, מג'ייק ג'ונסון ואייזאה תומאס נמנעו מלדבר על פוליטיקה כדי לא לנפץ את תפיסת העולם "תשחקו יפה ותשתקו", היום מאמני ושחקני הנ.ב.א מתבטאים באופן חופשי כנגד מה שנראה בעינם כחוסר צדק שדורש תיקון בחברה שסובבת אותם.

השבוע התראיין שחקן הכדורסל הצעיר ג'יילן בראון, שחקנה בן ה-21 של בוסטון סלטיקס, ל'גרדיאן' הבריטי. הראיון בוצע בעקבות הגעת הקבוצה למשחק השנתי של הנ.ב.א בלונדון כחלק מקידום הליגה בעולם. המשחק המסקרן שיתקיים ביום חמישי בלונדון בין בוסטון לפילדלפיה, מאפשר מפגש קרוב יותר לאוהדים מכל העולם עם שחקני הנ.ב.א. בראון הצעיר בחר לדבר על הדברים שהם מעבר לכדורסל וכחלק מהמגמה בנ.ב.א בשנים האחרונות הוא דיבר על פוליטיקה, עוני, מעמדות וגזענות.

'אם אתה אתלט אני לא רוצה שתגיד שום דבר. אתה צריך להיות מרוצה שאתה מרוויח סכום גדול של כסף מלשחק בספורט. אתה צריך להצדיע לאמריקה במקום לבקר אותה'. זאת החברה שלנו."

"גזענות בהחלט עדיין קיימת בדרום ארה"ב", אומר בראון ונזכר בילדותו במריתה, ג'ורג'יה "אני חוויתי את זה דרך כדורסל. אנשים קראו לי במילת הגנאי באות נ'(נייגר). היו אנשים שהגיעו למשחקי הכדורסל שלי לבושים בתחפושת של קופים, היו אנשים שצבעו את הפנים שלהם בשחור במשחקים שלי. היו גם אנשים שזרקו בננות מהיציעים".

"הגזענות בהחלט קיימת ברחבי אמריקה היום. כמובן שהיא מאוד השתנתה, וההזדמנויות שיש לי גדולות יותר מאשר היה יכול להיות לפני חמישים שנה ולכן ישנם אנשים שחושבים שהגזענות התאדתה או לא קיימת יותר. אבל זה מוחבא במקומות אסטרטגים יותר. יש פחות אנשים שבאים אלייך ואומרים לך בפנים דברים גזעניים, אבל טראמפ גרם לכך שזה יהיה יותר מקובל שהגזענים יבטאו את דעותיהם באופן חופשי".

"כאשר הלכתי ללמוד באוניברסיטת ברקלי, למדתי על גזענות מעודנת יותר. ואיך היא מסוננת בתוך מערכת החינוך שלנו באמצעות מעקב, תכניות נסתרות, ריבוד חברתי ודברים שלא היה לי מושג עליהם לפני. הייתי מאוד אמוציונלי בגלל שאחת הדרכים המתוחכמות אך התוקפניות ביותר בה מתקיימת הגזענות היא באמצעות מערכת החינוך שלנו".

"הייתי מאוד נסער לקרוא על כך. יש את הרעיון הזה של 'אמריקה' וכדי להמשיך לקיים אותו חלק מהאנשים חייבים לנצח וחלק חייבים להפסיד כדי שדברים מסוימים יישארו במקומם. חלק מהאנשים חייבים להיות המחוקקים הבאים ופוליטיקאים מהעלית וחלק צריכים למלא את הכלא ולעבוד במקדונלדס. כך אמריקה פועלת. זוהי מכונה שצריכה אנשים שיהיו בטופ הכי גבוה ואנשים במקום הכי נמוך"

"למרות שאני נמצא במקום טוב, מי יכול להגיד איפה הייתי לולא הכדורסל? זה גורם לי להרגיש רע בשביל החברים שלי. אחי הקטנים או בני הדודים שלי אינם יודעים איך מעוצבת התנודה החברתית שלהם. אני רוצה כמה שיותר להסביר להם, רק בגלל שאני היוצא דופן בשכונה שלי אשר הצליח להימנע מהמחסומים שהוקמו כדי לשמור על הזכויות של המיוחסים, אבל העניים עדיין נשארים עניים, למה שאני אשכח מהאנשים שלא היה להם את אותו הסיכוי כמוני?"

לאחר מכן השיחה גולשת לדבר על קולין קפרניק הקווטרבק מליגת הפוטבול האמריקאית שיצא בשנה שעברה במחאה כלפי האלימות המשטרתית נגד שחורים בארה"ב והשנה השחקן המוערך לא הצליח למצוא קבוצה שתעניק לו חוזה מינימום בגלל דעותיו הפוליטיות. בטח בליגת ה- NFL שבעלי הקבוצות הם תומכים נלהבים של אמריקה הלבנה והיו שותפים מרכזים בקידומו של טראמפ. "הקרירה שלו נגמרה" אומר בראון "הם לא הולכים להחזיר אותו. אף אחד לא רוצה לקחת סיכון ולקבל את תשומת הלב של התקשורת, הם בטח רק רוצים להוציא אותו מהמשחק"

שחקני קבוצת הפוטבול 49ers כורעים ברך במהלך השמעת המנון ארה"ב כמחאה על מצב השחורים, ספטמבר 2016 (צילום: AP).

כאן הגיע הראיון אולי לאחת האמירות הכי חשובות של ספורטאי אמריקאי בשנים האחרונות, "זה בגלל שספורט הוא מכניזם של שליטה. אם לאנשים לא היה ספורט, הם היו הרבה יותר מאוכזבים מהמקום שלהם בחברה. כך היו הרבה יותר אנשים זועמים או לחוצים בגלל אי הצדק בעוני או ברעב. ספורט היא דרך להעביר את הכעס שלנו למשהו חיובי"

"יש לנו את אותן הבעיות שהיו לפני 50 שנה, ישנם דברים שהשתנו מאוד, אבל גורמים אחרים מוטבעים עמוק בחברה שלנו. זה דורש אנשים שיובילו מחאות כמו קפרניק כדי לגרום לאנשים להרגיש לא בנוח ולהיות מודעים לאי הצדק המוחבא. כעת אנשים הרבה יותר מודעים ומאוחדים בתוך התרבות שלנו. זה דורש אנשים מיוחדים כמו קפרניק כדי לגרום לשינויים האלו, בגלל שלרוב כתבים ואוהדים יגידו: 'אם אתה אתלט אני לא רוצה שתגיד שום דבר. אתה צריך להיות מרוצה שאתה מרוויח סכום גדול של כסף מלשחק בספורט. אתה צריך להצדיע לאמריקה במקום לבקר אותה'. זאת החברה שלנו."

בראון הוא רק בן 21, אבל כבר למד והבין איך אמריקה הלבנה והקפיטליסטית פועלת. הראיון שהוא העניק לעיתון הבריטי ה'גרדיאן' מראות על תודעה מפותחת ובעיקר מה שניתן לקרוא בין השורות את התסכול, הביקורת וחוסר הקבלה של המכונה המשומנת שגורמת לשימור מנגנוני השליטה בחברה מלאת אי-הצדק והפערים החברתיים באמריקה. חשוב שקולו ימשיך להישמע ולהשפיע על הדור הצעיר שגדל כיום בארה"ב.