אמבולנס איסוף דם של מד"א הופיע מאחורי ענן אבק בבסיס טירונים נידח. השנה הייתה 1997. המשימה הייתה חשובה – הצלת חיים. אך אני, הטוראי הצעיר, לא תרמתי. כולם ענדו את הפלסטר על הזרוע כאילו היה הכומתה שבסוף המסע. חוץ ממני. שאלו אותי למה לא תרמתי. אני לא זוכר מה עניתי, אבל אני זוכר שאמרתי לעצמי שאלחם עד חורמה במדיניות הגזענית של בנק הדם. שאין שום סיבה לא לקחת ממני דם, סתם כי אני הומו, פרט לגזענות.

למי שלא מכיר: לפי בנק הדם, הומואים הם קבוצת סיכון, לכן כל מי שקיים יחסי מין עם גברים אחרי שנת 1977 צריך לסמן זאת בטופס. הדם ש"נתרם" יעבור מין הווריד הישר לפח. עוד בבסיס הטירונים, חבר טוב שלא רצה לתרץ למה לא תרם דם, נכנס לאמבולנס לאחר שסימן בטופס שקיים יחסי מין בין גברים. האחות הסתכלה על הטופס. ואז הסתכלה עליו. ואז אמרה לו שאין טעם. והוא לא קיבל פלסטר. ממש כפי שלא לקחתי חלק בהצגה מהסוג הזה כדי לגמור עם פלסטר על הזרוע, אני לא לוקח חלק במפגן השבחים המטורלל שמתרחש החל מאתמול. "מהפכה", "שוויון", "הומואים יוכלו לתרום דם" ועוד שקרים.

מה היה לפני מה שמתקרא "מהפכה"?  כל אחד מילא טופס לפני תרומת הדם. היה, ונשאר, סעיף שצריך לסמן על קיום יחסי מין בין גברים. כל מי שסימן אותו, כפי שיעידו אנשי מד"א, תרם מנה שנזרקה לפח. אחרי שהדבר כבר היה ידוע, ברור שהומואים הפסיקו "לתרום" דם, או  ששיקרו בטופס בשביל מה שנתפס בעיניהם כזכות להציל חיים.

לפי דעה אחת, הרווחת גם בקהילה הגאה, זה עניין של מדע אובייקטיבי. הומואים הם קבוצת סיכון, ולכן עדיף לא לשחק באש, ומוצדק לפסול את כולם קטגורית. מה עם אנשים המקיימים יחסי מין לא מוגנים בין המינים? האין הם שייכים גם כן לקבוצת סיכון? כנראה שלא, ועובדה שאיש לא נשאל בטופס על קיום יחסים לא מוגנים. ובמלים אחרות: כל מין בין גברים הוא מסוכן. מין לא מוגן בין המינים- בטוח.

הגיוני? אולי לבנק הדם. לשיטתי, ההסבר הפשוט ביותר הוא הנכון ביותר: גזענות. דם של הומואים הוא מזוהם, והטופס הגיוני רק אם מאמצים את הגזענות שבבסיסו. מעבר לגזענות, יש פה ויתור על אלפי מנות דם שבנק הדם זקוק להן נואשות, ויום אחד מישהו יצטרך לתת את הדין גם על כך.

אך אתמול התבשרנו על "מהפכה" ועל כך ש"הומואים יוכלו לתרום דם". הנה מה שבאמת יקרה: מנות הדם של כלל הציבור יחולקו לשתיים. מנות מסוכנות של הומואים, וכל השאר. המנות המסוכנות לא יתרמו מיד. הן תאוחסנה במקרר. לאחר ארבעה חודשים יצטרך ההומו לתרום שנית. אם הדם החדש  נקי מזיהומים, הדבר יעיד שלא היו זיהומים שלא אותרו בדם המאוחסן. רק אז יתרם הדם הישן. הדם החדש, שמעיד על זיהומים ישנים, אך שאי אפשר לדעת בוודאות אם יש בו זיהומים חדשים, יאוחסן גם הוא וימתין למנת הדם הבאה של אותו ההומו.

מתי הבנתי שהתעוררתי לשנת 1984? כשהתחלתי לקבל ברכות מכל עבר על הצלחת המאבק. "סוף סוף!" "שוויון!" "אתה רואה שדברים משתנים?". כל מי שמכיר אותי ויודע עד כמה הנושא בדמי, מתקשר לברך ויוצא מקלל.

אנשי הקהילה מתראיינים, הוועד למלחמה באיידס מתגאה, אגודת הלהט"ב דחפה, חברת הכנסת בן ארי מנצחת על המקהלה. ואני רק שאלה: מדוע לא לשאול אנשים אם קיימו יחסים לא מוגנים? איך יכול להיות שמיסוד הגזענות של בנק הדם זוכה לכותרת של "שוויון"? ומדוע אני צריך להסביר לאנשים שה"מהפכה" היא צעד ענק לאחור?

ואולי זה בעצם לא צריך להפריע לי. לא רוצים את הדם שלנו? אין בעיה. חפשו תורמים אחרים. אלא שאז אני שומע שרבים מתכוונים לזחול לבנק הדם כדי לתרום, ועוד בשם השוויון והקדמה. ואז בינתי מסתתרת מפני, ואני מחכה להתעורר לעולם של אנשים שמבינים ששוויון וגזענות יכולים להיפגש רק אצל אורוול.


ארי מלניק הוא פעיל בקהילה הגאה, שימש במשך שנים כדירקטור בחוש"ן