הממשלה אישרה הבוקר (שישי) את תקציב המדינה לשנת 2019, שבשורה התחתונה יעמוד על 397.3 מיליארד שקלים. מדובר בהגדלה של 20.6 מיליארד שקלים לעומת תקציב 2018, שעמד על 376.7 מיליארד שקלים, הגדלה של יותר מ 5% בתקציב. יעד הגרעון נקבע על 2.9% וככלל נראה שהתקציב כולל הגדלה משמעותית בתחומים שונים. במידה מסוימת מדובר בתקציב המסמן שינוי כיוון במדיניות החנק התקציבי בה הורגלנו בשני העשורים האחרונים.

אבל, וזה אבל גדול, שינויים נוספים עוד צפויים בתקציב, כשהגזירה הגדולה – היקף הקיצוץ הרוחבי שידרשו באוצר, עדיין לוטה בערפל, ויתכן כי תהפוך את המגמה.

ההישגים

בתקציב 2019 החליטה הממשלה, ככל הנראה, לתת מענה לשורה של נושאים חשובים. קצבאות הנכים זכו לתוספת של 2 מיליארד שקלים בתקציב. אומנם בהודעה שהוציא שר האוצר נכתב כי התוספת תסוכם בישיבת הממשלה הבאה ונכון שמדובר בתוספת נמוכה מ 2.4 עליהם דובר עד כה, אבל אפשר להתייחס לכך כהתקדמות ביחס לגרירת הרגלים שהציגה הממשלה עד כה בנושא קצבאות הנכים.

כל המשרדים רושמים על פניו גידול בתקציבם, זאת על אף ההודעות המוקדמות על קיצוץ במשרדי התיירות, החקלאות, הפנים, פיתוח הנגב והגליל והגנת הסביבה. ייתכן שהקיצוץ שפורסם נועד לשפר עמדות במשא ומתן של האוצר מול השרים, האם בשורה התחתונה מרבית הגזירות על המשרדים בוטלו? נחכה ונראה.

משרד החינוך זוכה לתקציב של 60 מיליארד שקלים (לעומת 55.1 מיליארד בתקציב 2018) תקציב הבריאות יעמוד על 38 מיליארד שקלים (לעומת 35.4 מיליארד בתקציב 2018) ותקציב משרד הרווחה יעמוד על 13 מיליארד שקלים (לעומת 11.4 מיליארד בתקציב 2018). סגירת הנציגויות שתוכננה במשרד החוץ צומצמה לשבע נציגויות בלבד במהלך שלוש שנים, והקיצוץ בתקציב משרד התיירות הפך לגידול בתקציב המשרד.

לצד שורה של רפורמות בחוק ההסדרים הממשלה גם אישרה את קיצור שבוע העבודה ל -42 שעות שבועיות. מדינת ישראל תישאר בקצה העליון של מספר שעות העבודה השבועיות, אבל גם כאן מדובר בצעד בכיוון הנכון. כדי לא לפגוע בעובדים ובמשק, החליטה הממשלה לתקן את חישוב השכר השעתי כך שיגזר מחודש של 182 שעות עבודה במקום 186 כיום. כך השכר השעתי יעלה והשכר החודשי לא יפגע.

בכל זאת, על אף המחמאות המגיעות לשר האוצר, צריך להסתכל גם על הצד השני של המשוואה. כדי להשיג את הפערים שנוצרו ברמת השירותים החברתיים, במערכת החינוך ובמערכת הבריאות, הממשלה צריכה להיכנס לרצף של כמה שנים בהם תונהג מדיניות של הרחבה תקציבית. המצב הנוכחי של הכלכלה הישראלית שכוללת אבטלה נמוכה, צמיחה מוגבלת שלא ממצה את הפוטנציאל, דירוג אשראי גבוה וחוב נמוך יכול לאפשר לממשלה לפעול. תקציב 2019 אומנם מציג הגדלה משמעותית לעומת תקציב 2018 אך עדיין חסרים בו כ 1.5 מיליארד שקלים כדי לעמוד בטייס האוטומטי (אותו תחשיב שמבצע משרד האוצר כדי לחזות את ההוצאה הממשלתית במקרה שבו אין שינויי חקיקה תוספות או קיצוצים). כך שלמעשה תקציב 2019 עדיין מציג קיצוץ לעומת המשך המציאות הנוכחית. במשרד האוצר עדיין לא מפרסמים את ההתאמות הנדרשות לתקציב – קרי הקיצוץ הרוחבי עליו הסכימו השרים כדי לעמוד בתוספות השונות בלי לפרוץ את המסגרת עליה סוכם. כרגע ניתן לומר כי הקיצוץ מתחיל מ 1.5 מיליארד כדי לעמוד בטייס האוטומטי אליו יש להוסיף את התוספות השונות שנוספו לתקציב כך שהקיצוץ הרוחבי צפוי לעמוד בין ארבעה לשישה מיליארד שקלים.