הדולר ממשיך לרדת בערכו מול השקל, והגיע הבוקר לרמת שיא של 3.415 ש"ח, זהו שפל של שבע שנים. הירידה מול השקל מתרחשת בצד ירידה של ערך הדולר מול מטבעות שונים בעולם, אך הירידה מוסיפה למגמה בה נמצא הדולר מול השקל מזה מספר חודשים, כאשר המטבע האמריקאי נחלש ב-1.3% מול השקל מאז תחילת שנת 2018.

הירידה החדה בערך הדולר בשבועיים האחרונים מצטרפת לירידה של כ-10% בערכו לאורך כל שנת 2017. נראה כי הירידה האחרונה אתמול הושפעה בעיקר מהיחלשות הדולר מול האירו, על רקע התחזקות האירו בעקבות הודעתה של ממשלת גרמניה כי השיחות על הרכבת הקואליציה שם מתקרבות לסיום. עם זאת, הדבר מהווה פגיעה חמורה ברווחיות של התעשייה הישראלית המכוונת ייצוא.

סכנת השקל המתחזק (צילום אילוסטרציה: Shutterstock).

בסקירתם האחרונה, התייחסו כלכלני בנק לאומי למגמת הייסוף של השקל מול הדולר בשבועות האחרונים. "העובדה שהתחזקות השקל מול הדולר השבוע לא לוותה בהיחלשות מקבילה של הדולר בעולם (מול סל המטבעות – י.ק), מעלה את ההסתברות להתערבות נוספת של בנק ישראל במסחר במט"ח על ידי מכירת שקלים, כבר בימים הקרובים".

בנק ישראל ממשיך במדיניות ההתערבות בשוק המט"ח ורוכש דולרים, זאת בניסיון להעלות את ערכם. עם זאת, מדיניות ההתערבות של הבנק איננה עוצרת את מגמת הייסוף, שהחלה כבר בשנת 2015. קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל, אמרה בשבוע שעבר כי הבנק ימשיך במדיניות הנקובה כל עוד יראה בכך צורך, אבל שללה את הצורך להתערבות מאסיבית יותר בשוק. "על אף השיפור במצב המשק, שמהווה גורם בסיסי להתחזקות השקל, רמת שער החליפין ממשיכה לבטא ייסוף יתר; 'תכנית הגז' של ההתערבות בשוק המט"ח תימשך גם ב-2018, ובנק ישראל ימשיך להתערב בשוק, כפי שעשה לאחרונה, ככל שיתקיימו תנודות בשער החליפין שאינן תואמות את התנאים הכלכליים הבסיסיים".

קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל בועידת גלובס לעסקים 11 בינואר (צילום: יונתן זינדל/ פלאש90)

"אנחנו ממשיכים באותה מדיניות שלפיה אנחנו מתערבים ככל שאנחנו חושבים שהתנועות חורגות ממה שמוסבר על ידי הכוחות הכלכליים הרגילים", הוסיפה פלוג. עם זאת, הבנק נמנע עד כה מלהכריז על שער חליפין מינימלי אליו לא יאפשר לדולר להגיע, על מנת להגן על הפעילות הכלכלית המקומית. נשאלת השאלה, האם הירידות הקיצוניות בערך הדולר בשבועיים האחרונים מקרבים אותנו לנקיטת עמדה ברורה בנושא זה על-ידי הבנק.