"כידוע לך היטב, חוק ההסדרים הוא פרקטיקה שנויה במחלוקת, שאתה עצמך והייעוץ המשפטי של הכנסת ביקרתם אותה לא אחת בחריפות", כך פתח ח"כ עפר שלח, יו"ר סיעת "יש עתיד" מהאופוזיציה, את מכתבו ליו"ר הכנסת ח"כ יולי אדלשטיין מהליכוד, המבקר את הדיונים המוקדמים של חוק ההסדרים.

"להצדקה הראשונית של חקיקה שנועדה לאפשר את ביצוע התקציב, נוסף עם השנים רצונו של משרד האוצר לקדם, בהליך מזורז ותחת הסד הפוליטי של אישור התקציב, רפורמות ושינויים שקשה להעבירם בהליך הרגיל של החקיקה", כותב שלח. "זאת תוך רמיסת ההליך החקיקתי הראוי, הן פרוצדורלית והן עניינית, כדי לברר עד תומם נושאים כבדי ומרובי פרטים, וכפיית הצבעה על חברי כנסת מן הקואליציה בגלל האיום שאי-אישור התקציב פירושו נפילת הממשלה".

בהמשך המכתב הוסיף: "הפעם, הבעייתיות הקבועה של חוק ההסדרים מגיעה לאבסורד. מדובר בתקציב 2019, המובא לאישור הממשלה בינואר 2018 ואמור לעבור במליאת הכנסת עד סוף המושב הנוכחי, מטעמים של נוחות פוליטית בלבד. אין שום דד-ליין מחייב והממשלה לא תיפול, שכן יש תקציב מאושר עד סוף 2018. לפיכך, אין שום תועלת בחוק הסדרים, שנזקו רב תמיד – ובמקרה הזה אין בו שום הכרח". המכתב הסתיים במילים : "פרק זמן של כתשעה חודשים, עד סוף השנה, מספיק בהחלט כדי להעביר כל חוק שמבקשת הממשלה בהליך שלם, תוך דיון פרלמנטרי וציבורי ראוי – ועדיין להספיק ולהעביר את החוק עד שתקציב 2019 נכנס לתוקפו. השימוש במתכונת של חוק ההסדרים בתנאים אלה הוא פגיעה חמורה בסמכותה ותפקידה של הכנסת. אני בטוח כי לא תיתן לו יד".

חקיקה עם "חורים"

בשיחה עם 'דבר ראשון' הסביר ח"כ שלח את מה שמתרחש בפועל סביב חוק ההסדרים, "החוקים שעוברים בחוק ההסדרים, עוברים ללא דיון ראוי, ללא שמיעת כלל הצדדים בועדות הכנסת ובסופו של דבר מייצרים חקיקה משמעותית פחות טובה ועם יותר "חורים" לעומת חוקים שעברו את התהליך החקיקה הרגיל"

אתה לא צופה מהצד, אתה חבר בכנסת

"אני סומך על יולי אדלשטיין שיתנגד למתכונת של חוק ההסדרים. הוא אמון על כבודה ומעמדה של הכנסת, הוא יכול לקבוע שחוקים מסויימים לא יעברו כך, אלא בחקיקה רגילה. חובתו לעשות זאת למען מעמד הכנסת. יש שם דיונים מאוד מורכבים, כמו העברת עבירות לדיון בשופט אחד ולא הרכב שופטים. זה לכאורה כלכלי, אבל זו סוגייה קריטית של זכויות נאשמים והליך משפטי ראוי. צריך לשנות את זה בהליך ראוי עם נציגי ציבור, וכל מי שנוגע לזה, שהוא במהותו לא תקציבי. זה לא רק הכנסת, אלו זכויות בסיסיות של אזרחי המדינה"

ואם הוא לא יענה לבקשה?

"אם הוא לא ייענה אני אאבק עד כמה שאוכל בנושא הזה. תבין, הבעיה בהרבה הליכי חקיקה היא לאו דווקא קואליציה מול אופוזיציה הבעיות האמיתיות בחקיקה הן בתוך הקואליציה. לגבי כל סעיף בחוק ההסדרים, אפשר למצוא את חברי הקואליציה שמתנגדים לו, ולהקשות על חקיקת הבזק, כולל יו"ר הועדה הרלוונטית. ההליך הראוי זה לא סתם, זה בשביל שתהיה חקיקה יותר טובה."

פנית לראשי סיעות אחרות?

"בינתיים פניתי רק לאדלשטיין. אני מאמין שכל האופוזיציה תתייצב בנושא הזה כגוף אחד. ביחד עם חברים מהאופוזיציה שזה לא נראה להם, אפשר לנהל על זה מאבק"

לא יאמרו זאת במפורש, אבל יש מי שסבורים שחברי כנסת נבחרים לא אמורים להתערב בחלק מההחלטות החשובות במדינה

"זו אמירה מסוכנת ולא דמוקרטית. אחרי ניסיון של 5 שנים בכנסת, אני חושב שזה לא רק יותר דמוקרטי לעשות חוקים בהליך רגיל, אלא שהיא יוצרת חקיקה יותר טובה. יש לנו 11 וחצי חודשים משם, אז מה הבעיה להשלים הכל בזמן?"

עד כה, יו"ר הכנסת אדלשטיין לא הגיב לפנייתו של ח"כ שלח, ולא השיב גם לבקשת התגובה של 'דבר ראשון'.

כמה רחוק יהיו מוכנים ללכת?

ח"כ שלח שהיה שותף בעצמו לממשלה הקודמת, אשר גם בה השתמשו במנגנון של חוק ההסדרים, מבקש כעת שינוי במינונים של השיטה הפסולה, ולא את ביטול השיטה. לצד השימוש המרובה בתקציב דו שנתי בעשור האחרון, כלל ההוצאה וההגבלות על חקיקה פרטית, לאזרחי ישראל יש כנסת מוחלשת, עם "אזיקים על הידיים" ביחס ליכולתה לבצע את תפקידיה המרכזיים – חקיקה ופיקוח על הממשלה. טענתו של ח"כ שלח לגבי זמן החקיקה הדרוש והאפשרי ללא חוק ההסדרים נשמעת הגיונית לחלוטין אך לא ברור מי יצטרף אליה, וכמה רחוק הם יהיו מוכנים ללכת בכדי לחזק את כנסת ישראל מול הממשלה והאוצר.