בית המשפט העליון, בשבתו בבג"ץ, הודיע ביום ראשון בערב כי לא יסכים לעוד דחיות בדיון על זכות השביתה של עובדי חברת החשמל, אשר יתקיים בחודש מרץ. על ההסתדרות וועד העובדים להגיש תגובה עד ה-4 בפברואר, לשאלות השופטים, ביניהן – מדוע לא יבוטל פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה, אשר התיר לעובדים לשבות.
עתירת המדינה כנגד בית הדין הארצי לעבודה היא פעולה נדירה, ותוצאותיה עלולות להיות מרחיקות לכת, באם היא תוביל לפסיקה שיכולה להשליך על זכויות העובדים בכלל המגזר הציבורי. לאחר הדיון הקודם בבג"ץ שלחו השופטים את הצדדים להיוועצות, והטילו על ההסתדרות והועד להכין תגובה. כך התחיל מו"מ נוקשה וכואב על שינויים בתכניות המדינה לרפורמה בחברת החשמל, כאשר בית הדין נענה לבקשת העובדים מספר פעמים לבקשות דחיה, כאשר האחרונה הגיעה דווקא מטעם המדינה. על כך כתבו השופטים: "הגשת בקשת האורכה על ידי המדינה-העותרת עבור המשיבות 2 ו-3 בשל המשא ומתן המתנהל ביניהן, אינה מובנת ומכל מקום ניתן לצפות כי בחלוף כ-6 חודשים מאז הדיון שהתקיים בעתירות תוגש תשובת המשיבות 2 ו-3 ולא תתבקשנה על ידן או בשמן בקשות אורכה נוספות", וכן " בנסיבות שנוצרו, אני מורה למזכירות לקבוע את הדיון בהתנגדות לצווים על תנאי שהוצאו בעתירות, במהלך חודש מרץ 2018, ולפנים משורת הדין ניתנת למשיבות 2 ו-3 ארכה להגשת תשובתן עד יום 4.2.2018".
המו"מ בנושא הפרטת הייצור בחברת החשמל תואר על ידי משתתפיו כ"הכי מורכב שביצעה הממשלה". במשך עשרות שנים נבנתה כחברת החשמל כזרוע של המדינה שלה האחריות כוללת כמעט על כל משק החשמל במדינה. למכור חלקים מתוכה לבעלים פרטיים מבלי לגרום נזקים גדולים לעובדים ולמשק החשמל כאחד היא משימה מסובכת מאוד, וספק אם היא אפשרית. במשרד האוצר התכוונו לתרגם את ההכרזה על הסכם עקרונות עם ועד העובדים, שלא פורסם לפרטיו ולא נחתם, להסכם מפורט בתוך 45 יום. ראש הממשלה נתניהו, מצידו, הדגיש שהוא רואה ערך בפסיקה עקרונית לגבי הגבלת זכות השביתה של העובדים, ותבע שלא לוותר על חתירה לפסק דין עקרוני ללא דיון נוסף עמו. נראה, שבאוצר סברו שיוכלו להציג בפני ראש הממשלה הסכם מספיק דרמטי לשיטתם, בכדי לשכנע אותו לשנות את עמדתו, אשר עשויה לגרום לביטול ההסכמות וחזרה למצב של סכסוך, אשר תוקע החלטות מהותיות במשק החשמל כבר שנים רבות. כעת בג"ץ תוחם את המו"מ בזמן. לנכונות של בג"ץ להטיל ספק בקביעותיו ובסמכותו של בית הדין הארצי לעבודה עלולות להיות משמעויות מרחיקות לכת, אשר יפגעו בחוקת העבודה במדינת ישראל.
השאלות הפתוחות
למרות ההכרזה על הסכם עקרונות השאלות בנושא זה רבות מן התשובות. נכון לעכשיו, כלל עוד לא ברור האם הצליחו ההסתדרות וצוות המו"מ הממשלתי להסכם מלא, ואם הצדדים יאשרו אותו. הנעלם הגדול הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו, שכבר הביע את רצונו להמשיך את הדיון לפסיקה עקרונית נגד זכות השביתה במגזר הציבורי בכל הנוגע לרפורמות מבניות. גם אם תושג הסכמה של כל הצדדים, עלול בג"צ שלא להסתפק בה ולתבוע בכל זאת החלטה בסוגיה העקרונית. בכל אופן, גם במידה ותוסכם הרפורמה, עלולה הבחירה להמשיך את הדיון בבג"צ לטרפד את היתכנותה. יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן התייחס לדברים בוועידת גלובס לעסקים, ואמר "או שעושים את הרפורמה בדרך של שלום או בדרך של מלחמה. אם הרפורמה מוסכמת – העתירה לבג"ץ שקיימת בנושא מיותרת".
