לפני שבוע קיבלתי טלפון מחברת כרטיס אשראי שהציעה לי הלוואה לחמש שנים של 50,000 שקל בריבית שנתית של 7.9%. משווקת ההלוואות הסבירה שריבית הפריים של בנק ישראל עומדת על 1.6% ועליה מוסיפה חברת האשראי 6.3% ריבית. כיוון שמדובר בריבית גבוהה וחריגה בהשוואה לריבית שאני משלמת בבנק, סירבתי להצעה. המשווקת לא ויתרה, במקום 7.9% היא הציעה ריבית שנתית של 5.6% כאשר את משך פירעון ההלוואה "את תקבעי לפי נוחיותך משנה עד חמש שנים". למרות דברי המתיקות על כדאיות ההלוואה והאפשרות להחליף רכב או לנסוע לטייל למדינות אקזוטיות, סירבתי.

הפיקוח על הבנקים צריך לבצע חשיבה מחודשת בנושא שתדגיש את הסיכונים, כדי למנוע כניסת לווים לבעיות בעתיד בגלל שפע האשראי כיום

כעבור יומיים קיבלתי מסרון מחברת כרטיסי אשראי אחרת – "הלוואה לכל מטרה ללקוחות כל הבנקים". כאן הפיתוי להלוואה נחשף מיד– "ללא בטחונות וערבים, קבלת הכסף תוך 3 ימי עסקים, מתחילים להחזיר מתי שרוצים".  באשר לריבית ויתרו על מיקוח מיותר. 50,000 שקל לחמש שנים בריבית שנתית של 5.5%. טוב יותר מההצעה הראשונה. כשביקשתי מידע נוסף הבנתי שאפשר לפרוס את ההלוואה גם לשש שנים. גם הריבית תרד ל 5.3% כיוון שאני נחשבת ללקוחה סבירה. "שלא היו לה בעיות באשראי בעבר ועובדת קבועה עם משכורת".

שיט תענוגות בקריביים? רק צריך לקחת הלוואה… (NAN728 / Shutterstock.com)

ההלוואות להשקעות בבורסה הם בגדר סיכון גבוה

שיטפון ההלוואות אינו ייחודי רק לכרטיס האשראי. כל לקוח שנכנס לאתר האינטרנט של הבנק עמו הוא עובד נתקל בשפע הצעות להלוואות ("הלוואות 'איזי', תוך יומיים הכסף בחשבון, בלי עמלות") למטרות שונות, כולל גם מימון שמיועד להשקעות, דבר שהוא מסוכן במיוחד. אם תיקחו הלוואה להשקעה ותפסידו הרי הנזק יהיה כפול – תשלמו ריבית מחד וקרן ההלוואה תפגע מאידך. כיוון שהלוואות להשקעה בשוק ההון אינן לגיטימיות בקרב לקוחות פרטיים ומשקי בית, מצאו להם בבנקים שם מכובס, "הלוואות לצריכה עצמית".

במסגרת "נוהל בנקאי תקין" בנק ישראל מטיל מגבלות על הענקת אשראי לפעילות ניירות ערך. הגבלה שבבנקים אינה מעשית שכן הם לא בודקים אם קנית רכב חדש או השקעת במניות. לקוח סביר שלוקח אשראי מנמק באופן כללי ביותר ולא מחייב את הצורך בהלוואה. לפני יומיים, שני הבנקים עמם אני עובדת באינטרנט, הציעו אשראי "לכל מטרה" בדף הבית עוד לפני שהגעתי לביצוע פעולות עובר ושב שרציתי לעשות.

ישראל הפכה למדינה עתירת אשראי. בנק ישראל הזהיר בעבר כי הגידול בהיצע האשראי למשקי בית כמוני הוא "כמו מלח – יותר מדי זה לא טעים ולא בריא". ב-2017 הבנק המרכזי הורה לבנקים להכניס בפרסומים אזהרה  ש"אם ההלוואה לא תוחזר במועד הדבר עלול לגרום לבעיות משפטיות וגם להגעה להוצאה לפועל".

בנק ישראל (צילום: נתי שוחט / פלאש 90).

בנק ישראל חייב, לאור שוק האשראי הרותח, לפתוח במהלך יזום ומקיף של חינוך פיננסי לציבור. לחדד ללווים ולמתווכי המימון את הצורך בהקפדה יתרה על אישור הלוואות. ולהמעיט בפרסום מפתה על טיול לשייט בקאריביים כאשר בסוף הטיול צריך לפרוע הלוואות יקרות בהתחשב באינפלציה ובשיעורי ריבית הפריים בישראל.

הפיקוח על הבנקים צריך לבצע חשיבה מחודשת בנושא שתדגיש את הסיכונים, כדי למנוע כניסת לווים לבעיות בעתיד בגלל שפע האשראי כיום.


ד"ר מיכאלה אלרם היא מרצה לניהול ושיווק במרכז ללימודים אקדמיים – מל"א ודירקטורית ברמי לוי