ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי התייחסו שלשום (שני) לקשיים הבירוקרטיים ליישום ההסכמים הנחתמים בין המדינות. "נדרש שינוי מדיניות", אמר מודי בנאומו ביחס ליכולת ליישם את ההסכמים בין המדינות. בדבריו מודי גם התייחס לקשיים בישום ההסכמים שנחתמו במהלך ביקורו בישראל בחודש יולי האחרון. "הבענו את הציפייה המשותפת שלנו ליישום החלטותינו המוקדמות. התוצאות כבר ניכרות בשטח. השיחות היום באו לידי ביטוי בהתכנסות לכדי החלטה להאיץ את המעורבות בינינו ולהעלות את השותפות בינינו מדרגה".
We have imparted our shared impatience to the implementation of our earlier decisions. The results are already visible on the ground. Our discussions today were marked by convergence to accelerate our engagement and to scale up our partnership: PM @narendramodi
— PMO India (@PMOIndia) January 15, 2018
"למחויבות יש חשיבות, הודו זה שוק ענק ואנחנו פועלים לפתוח אותו", אמר נתניהו אתמול בתדריך לכתבים והוסיף כי "הוא סגור בגלל קשיים בירוקרטיים שפוקדים את המעברים שאנחנו רוצים לעבור דרכם. במידה שיש הנחייה של הממשל ושל ראש ממשלת הודו לפתוח את זה, זה מאיץ זאת". גם בנושאי המכס התייחס נתניהו לנושא הבירוקרטי, "נתנו רשימה של כמה מאות מוצרים שאנחנו רוצים לשחרר אותם ממכסים כדי שיוכלו להיכנס, כדי שחברות ישראליות יוכלו להיכנס להודו ללא המכשולים הגדולים שעומדים בפניהן, אגב בפני כל החברות, ואני חושב שהם בוחנים את זה באופן חיובי".
לשאלת 'דבר ראשון' אם דברי המנהיגים מלמדים כי כל ההסכמים, או חלקם, שנחתמו בין המדינות לא מיושמים, השיב עמנואל נחשון, דובר משרד החוץ כי, "ההסכמים הינם ארוכי טווח. בחלק ניכר מההסכמים התניעו תהליכים ולא פרויקטים נקודתיים. מרבית ההסכמים ככולם מיושמים ואין כאן עניין של עמידה או עמידה בתנאים".
דוד קינן, סגן יו"ר לשכת המסחר הודו-ישראל אמר ל'דבר ראשון' כי "יש רצון טוב מצד שני הצדדים. אבל בין רצון טוב לבין להתגבר על בירוקרטיות יש פער". בדבריו קינן מסביר את הקושי ביישום הסכם התעופה בין המדינות. "ישנה בעיה עקרונית לישראל שקו התעופה הישיר, בין המדינות, יעבור מעל ערב הסעודית. ההודים לא מעוניינים בקו כי זה עולה להם יותר כסף. גם מצד אל-על אין עניין שהקו יפעל. כל אחד מהצדדים מוצא את דרכו לדחות ולהשהות את היישום". קינן מוסיף גם שנושאי המכסים הם עניין מסובך, "כל שינוי שנעשה, יש לו השלכות המבוטאות בהרבה הסכמים בילטרליים אחרים. כל צד מושך לכיוון שלו וזה לוקח זמן. הדברים האלה נכונים בגדול ביחס לכל ההסכמים. יש דינמיקה ולוחות זמנים. המנהיגים יכולים לקדם אבל לא יכולים להתגבר על כל הבעיות הבירוקרטיות".
האם זה מעיד על בעיה ביחסים?
"לא. אתה חותם כדי שהדברים יקרו בסוף. זה טבעו של עולם. יש בעיה ב-2 המדינות. יש מכשולים בירוקרטיים אמתיים. זה לא מעיד על חוסר רצון. יש מציאות. מה שהמנהיגים הכריזו הוא שהם יעשו מאמץ נוסף לפתור את המכשולים הבירוקרטיים. זה דבר סביר ומקובל. צריך גם להבין שהדברים קשורים ליחסים הבינלאומיים של שתי המדינות שצעדים כאלה עשויים להשפיע על מדיניות החוץ שלהן עם מדינות אחרות. זה עוד מכשול שצריך לפתור אותו לאט לאט, צעד אחרי צעד".
תזכורת: על מה חתמו בביקור מודי בארץ?
- מזכר ההבנות להקמת קרן יזמות משותפת ישראל-הודו בשותפות משרד המדע והטכנולוגיה ההודי ורשות החדשנות בישראל יושם ושני ראשי הממשלה הודיעו על פרסום הקול קורא הראשון אתמול (שני).
- מזכר הבנות לקמפיין שימור מי שתייה בהודו מיושם ואף הגיעה משלחת מקצועית של משרד האנרגיה להודו. ההסכם כרגע נמצא בהליכי עבודה במשרדי האנרגיה והחוץ ובמשרד ראש הממשלה. ההכנות כוללות גם סיוע ישראלי בקיום סקר כלל הודי לקראת הקמפיין.
- מזכר הבנות בנושא רפורמה במשק המים ההודי, פרויקט מאוד מורכב, נמצא כרגע בעבודה ומתעכב. בישראל מחכים לנייר עבודה שבאחריות הודו על מנת להתקדם.
- הסכם שיתוף פעולה בתחום הפיתוח החקלאי נמצא בהתקדמות טובה ובנוסף ל-18 מרכזי המצוינות של מש"ב – סוכנות הסיוע הבינלאומי באחריות משרד החוץ, יפתחו עוד 12 מרכזים נוספים עד שנת 2020. נתניהו ומודי צפויים לבקר מחר במרכז מצוינות כזה בג'וגראט, מדינת הולדתו של מודי. בישראל רואים שיתוף פעולה זה כגולת הכותרת של שיתוף הפעולה בין המדינות.
- בנושא שיתוף הפעולה בתחום חקר החלל חתמו המדינות על שני מזכרים לשיתוף פעולה בנושאי שעונים אטומיים, ואנרגיה להנעת לוויינים קטנים ובמסגרתם ביקרו בהודו מנהל ועובד סוכנות החלל הישראלית לטובת המשך שיתוף הפעולה.