קרן ההון הזרה בבעלות פול סינגר רכשה 4.8% ממניות בזק ותובעת להחליף את הדירקטוריון. המהלך יכול לשבש את עסקת יורוקום שנתקעה, שאמורה להסיר את העננה מעל בזק.

קרן אליוט שלחה אתמול (שלישי) מכתב ליו"ר הדירטוריון הזמני של בזק, דוד גרנות, ובו דרישה להפסקת הכהונה של דירקטורים הנמצאים תחת חקירה או קשורים ליורוקום – שנמצאת בהליכים משפטיים העשויים להסתיים בפירוקה בשל אי תשלום חובות.

הקרן הצהירה כי התחילה להשקיע בבזק באמצע שנת 2017 ואחזקתה עומדת כעת על 4.8%. זהו מספר משמעותי, שכן אחזקה של מעל ל-5% בבזק מחייבת אישור רגולטורי משר התקשורת ומראש הממשלה, שכן בזק מחזיקה בתשתית תקשורת לאומית חיונית. הקרן דורשת מגרנות התפטרות מיידית של כל הדירקטורים הקשורים ביורוקום, או אלו שנחקרו ע"י הרשות לניירות ערך בפרשת בזק. במקביל הקרן תובעת ש"הדירקטורים האלה צריכים להיות מוחלפים בדירקטורים עצמאיים ומקצועיים שייבחרו מתוך רשימת מועמדים שתוצע על ידי ועדה מיוחדת עצמאית של הדירקטוריון, לאחר היוועצות בבעלי המניות העיקריים של בזק, ויאושרו בהצבעה של בעלי המניות בהזדמנות הקרובה ביותר"; כלומר, בשל המשבר שנוצר בגרעין השליטה בבזק, הקרן דורשת השפעה על זהות הדירקטורים הבאים. בסיכום נכתב כי הקרן מבקשת "דירקטוריון שבו יש תמהיל נכון של מומחיות, עצמאות ויושרה, למען העתיד".

מניית בזק הגיע לשפל באוגוסט 2017, בשבועות לאחר ההודעה על החשדות החמורים כנגד בעל השליטה שאול אלוביץ', מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר ובכירים רבים בקבוצת בזק. הירידה בערך המניה, הפחיתה את השווי של בזק בכ-25% משוויה בשיא וזאת ללא הרעה מהותית בתוצאות העסקיות, אלא בשל החששות שהצרות המשפטיות של בכירי הקבוצה יפגעו בניהול שלה. מאז, המניה נמצאת בציר עליה מתון, אך עדיין רחוקה משיאה.

שער מניית בזק (גרפיקה: אידאה)

עסקת יורוקום שהייתה אמורה להרחיק מבזק את שאול אלוביץ' ולסלול דרך חדשה נתקעה, כאשר לצד האחים סיידוף מארה"ב ישנם שחקנים בשוק המקומי שמעוניינים ברכישת השליטה בבזק במבנה עסקה דומה – השקעת 400 מיליון שקלים במזומן, ועוד מספר התחייבויות, בכדי לזכות בשליטה בחברה הנסחרת כיום בשווי של 15 מיליארד שקלים. הדבר אפשרי בשל מבנה הפירמידה של השליטה בבזק: גרעין שליטה של 26% בבעלות "בי קומיוניקיישנס", ש-65% ממנה בשליטת "אינטרנט זהב" – ש-55% ממנה בשליטת "יורוקום תקשורת". זהו המבנה המעורער אותו מבקשת קרן אליוט לשנות ו"לקפל קומה" בפירמידה, בנוסף לדרישות להחלפת הדירקטוריון.

על פניו, נראה כי הדרך לעליית ערך המניה פשוטה יחסית – אם בזק תתנער מהעננה של הקשר ליורוקום, ותעבור למבנה בעלות רזה יותר ייתכן שערכה יחזור מהר לשקף את התוצאות העסקיות שלה, המבוססות על מוטת שליטה אדירה על שוק התקשורת בישראל, תוך גריפת למעלה מ-90% מהרווח הענפי. זה יאפשר לקרן לצאת ברווח ניכר מהעסקה בתקופה קצרה. מנגד, מדובר בקרן השקעות אגריסיבית במיוחד שאין לדעת האם תסתפק בשינויים בממשל התאגידי בלבד, או שתשאף לנצל את חולשת גרעין השליטה הנוכחי בכדי לחולל שינויים דרמטיים אחרים.

בעבר התפרסמה הקרן במאבקה נגד ממשלת ארגנטינה, תוך סירוב להסדרי החובות שארגנטינה חתמה עליהם ב-2005 וב-2010 עליהם חתמו 93% מהנושים. הקרן רכשה את אגרות החוב במחירי רצפה, הרבה מתחת לערכן הנקוב וגייסה את מערכת המשפט האמריקאית לצידה, שהובילה להחרמת ספינת אימונים של הצי הארגנטינאי בזמן שעגנה בגאנה, כאשר בראש הקרן עומד פול סינגר, אחד התורמים הגדולים למפלגה הרפובליקאית. נשיאת ארגנטינה דאז, קירשנר, כינתה את מחזיקי האג"ח "עיטים אוכלי נבלות" ו"טרוריסטים פיננסיים". הנשיא החדש מאוריציו מאקרי, הסכים לשלם ל-7% מהנושים 4.65 מיליארד דולר, מה שהכניס לקרן אליוט רווח של לפחות 370% על ההשקעה, וכנראה שאף הרבה יותר. התשלום נעשה תחת הלחץ הרב של הקרן, אשר מנעה מארגנטינה לגייס חוב בשווקי ההון הבינלאומיים.

מה אפשר להשיג עם 5% מבזק?

לכאורה, רכישת מניות בזק ללא גרעין השליטה היא אחזקה פאסיבית בלבד, שניתן להרוויח ממנה רק באמצעות עליית ערך המניה, או חלוקת דיבידנד מבזק. בפועל, קרן אליוט לא נוטה להיות פאסיבית. הודעת הקרן והמכתב האישי לדוד גרנות נשלחו לעיתונות מתורגמים לעברית בכוונה לשאת הד תקשורתי גדול. הדבר תואם אסטרטגיה אפשרית המכונה בשוק ההון "עדר הזאבים". לפי שיטה זו, הקרן פועלת כחיל חלוץ המזמינה קרנות אחרות לרכוש גם הן נתחים מבזק ולתמוך באותן עמדות ובכך להשיג השפעה "קואליציונית" מבלי לתאם עמדות באופן ישיר. אפשרות נוספת היא חבירה בין הקרן לגורם ישראלי או זר אשר ירכוש את השליטה בבזק, ובכך יהפוך לשותף מעשי בניהול החברה גם ללא אחזקה פורמלית בגרעין השליטה. בין המתעניינים בבזק נמצא גם אדוארדו אלשטיין, המחזיק ב-IDB, לצד האחים סיידוף מארה"ב.

הפירוש המעשי של הדרישה להתפטרות של כל הדירטורים הקשורים ביורוקום עשוי להיות שכל מי שישלוט בסופו של דבר בבזק יזדקק גם לתמיכה של קרן אליוט, שהשפעתה יכולה להיות גדולה מסך המניות שבידיה בשל המיומנות בהתנהלות מול גופים במשבר ובשל הקשרים של העומד בראשה – פול סינגר. הביקורת של קרן אליוט על מבנה האחזקה הבעייתי בבזק שבראשו שאול אלוביץ' היא ביקורת נכונה, אלא שכלל לא בטוח שהעברת יותר ויותר חברות ישראליות לשליטת בעלי הון זרים תשרת את הציבור הישראלי יותר מאשר המצב הקיים.