Mlk Day

ביום שני האחרון, ה-15/1, ציינו בארצות הברית את יום הזיכרון הלאומי לזיכרו של מרטין לותר קינג.
כששמעתי על יום הזיכרון הזה הנחתי שמדובר בעניין סימבולי בלבד. בטח מדברים על הנושא מעט בבתי הספר, אולי יש איזה טקס איפשהו וזהו. לא משהו שמישהו באמת שם לב אליו. למרות ההנחה המוקדמת שלי החלטתי לשאול אנשים שאני מכיר שחיים בארה"ב ולהפתעתי גיליתי דברים אחרים.

כך, למשל, כתבה לי חברה מאלסקה בשם איימי כששאלתי אותה מה המשמעות של Mlk Day בעיירה הקטנה והמרוחקת שהיא חיה בה: "אין אצלנו לימודים ביום הזה וכל המשרדים הממשלתיים סגורים. זה יום שהמון אנשים מתנדבים בו, זו הדרך לזכור וליישם גם היום את הרוח של קינג לשוויון זכויות". שאלתי אותה אם הייתי נוחת ביום שני בעיירה שלה, פאלמר, האם הייתי מרגיש שמדובר ביום מיוחד? "בהחלט כן. היה אירוע גדול של הקהילה ביום הזה ואחריו אנשים הלכו לעזור בבתי אבות ובתי תמחוי. יש גם מין מנהג מיוחד ביום הזה ובו עורכי דין מפנים את עצמם מהעבודה ומתנדבים בלתת תשובות לאזרחים בנוגע לשאלות משפטיות שונות. וחוצמזה השנה שמתי לב שגם הרבה מאוד אנשים שיתפו ברשתות החברתיות ציטוטים מועדפים עליהם של מרטין לותר קינג".

שמחתי לשמוע שדמותו של מרטין לותר קינג עדיין מהדהדת בארצות הברית גם חמישים שנים לאחר הירצחו ושהיום לזיכרו הוא לא אות מתה בלוח השנה. תהיתי ביני לבין עצמי, כמה שונה התיאור של איימי ליום מרטין לותר קינג בעיירה שלה, לעומת האופן שבו אני יכול לתאר את ציון יום הרצל או אפילו יום הזיכרון לרצח רבין בעיירה שלי.

יום מרטין לותר קינג: a day ON not a day OFF

על אף הגילוי המפתיע, לא הכל ורוד ועיצוב הזיכרון הקולקטיבי של מרטין לותר קינג בחברה האמריקאית נתון במאבק. קינג, שנרצח במלון דרכים בממפיס ב-4.4.1968, "זכה" לחוק פדרלי שמנציח את זיכרו רק ב-1986 ולקחו עוד 14 שנים עד שכל 50 המדינות המרכיבות את ארצות הברית אכן החלו לציין את Mlk Day. יותר משלושים שנים אחרי הרצח לקח לחברה האמריקאית להחליט שמרטין לותר קינג הוא אדם שצריך לחנך לאורו וראוי להיות סמל לאומי.
במאבק לעיצוב הזיכרון יש לתרבות ולמוזיקה מקום משמעותי בהשפעה על תודעת ההמונים ומקבלי ההחלטות. סטיבי וונדר היה מהקולות הבולטים ושירו happy birthday היה חלק מהקמפיין המוצלח למען הכרה ביום הולדתו של המנהיג האפרו-אמריקאי מרטין לותר קינג כחג לאומי בארצות הברית. ובסופו של דבר החוק חוקק. ה-15/1, יום הולדתו של מרטין לותר קינג, הוא יום זיכרון לאומי בארצות הברית.

שיר אחר שנכתב על המנהיג הגיע בכלל מעבר לים, מאירלנד הרחוקה, ע"י להקה צעירה בשם U2. והשיר הזה הגיע למיליונים. אני אחד מהם.

U2 בישראל

השנה: 1997. אני זוכר את עצמי בגיל 14, יום לפני ראש השנה, נוסע בפעם הראשונה לבד ברכבת מחיפה לתל אביב. היעד: הופעה של U2. תחילת כיתה ט' ואני עם עצמי בדרך להופעה ענקית של אחת הלהקות הגדולות והמצליחות בעולם. בפארק הירקון פגשתי את אחי וכמה חברים שלו. בהתרגשות של נער שעומד לפגוש את אליליו נכנסתי למדשאה העצומה.

כרטיס ההופעה של U2 בישראל 1997

ההופעה היתה מדהימה. הגיטרה המנסרת של the edge יחד עם הקול הענק של בונו, בהופעה הגדולה הראשונה שלי עם עוד 50 אלף איש היתה חוויה מעצבת ומכוננת בחיים. לא פחות. אני זוכר את עצמי לא יורד מה-high של ההופעה שבועיים אחרי. הלכתי עם קפוצ'ון על הראש כמו בונו, עשיתי גלאח בשיער "U2" ואפילו היתה חברה אחת שהתחילה לקרוא לי בונו. אבל מעבר להתלהבות הנעורים הברוכה אני זוכר מההופעה רגע אחד מרגש מאוד. אני וכל הקהל חיכינו לאורך ההופעה ללהיט הענק של הלהקה האירית שיצא חמש שנים קודם לכן וכבש את העולם – One. ההדרן האחרון הסתיים בשיר האחד, היחיד והגדול מכולם. אני זוכר שבונו אמר בתחילת השיר שהוא מקדיש את השיר ליצחק רבין. הוא הוסיף עוד כמה מילים שלא ממש הבנתי ורק בדיעבד, כשבא youtube לעולם, מצאתי הקלטה של הביצוע הזה והבנתי שהוא אמר שבתור אירי הוא חושב שהוא יכול להבין אותנו, וגם את הצד הפלסטיני, שהוא אוהב אותנו ומתפלל לשלום. עשרות אלפי בני האדם הצעירים שהיו בהופעה, שפחות משנתיים לפני כן איבדו את ראש הממשלה שלהם ברצח פוליטי טראומטי, הגיבו בתרועות רמות.
גם בלי להבין את כל המילים שהוא אמר על הבמה זה היה רגע שבו הרגשתי, כנראה לראשונה, את העוצמה של המוזיקה ואיך היא יכולה לפלוש לשדות נוספים בחיים ולתפוס את הנשימה והנשמה של המוני בני אדם ברגע אחד וליצור תחושה של אחווה ויחד.
קחו רגע לשמוע את המילים של בונו בתחילת השיר בתל אביב:

U2 סיימו את הביצוע המרגש של "one" והמשיכו לעוד שיר קטן ואיתו ההופעה הסתיימה סופית. שיר פחות מוכר, קצר מאוד. נשמע כמו שיר ערש. mlk הוא נקרא. ראשי תיבות של מרטין לותר קינג.

Pride

ב-1984 בונו קרא ספר בשם "Let the Trumpet Sound", ביוגרפיה על מרטין לותר קינג שטילטלה אותו (אני יכול להזדהות עם זה, אחד הספרים הטובים ביותר שקראתי בחיי הוא הביוגרפיה "הרצל" של עמוס איילון). בונו באותם ימים כבר היה מפורסם מאוד באירלנד ו-U2 שלו כבר הוציאו שלושה אלבומים מצליחים (boy, october ו-war). מהרגע הראשון הלהקה התאפיינה בשירים פוליטיים וחברתיים.

לאחר קריאת הספר, בעת העבודה על האלבום הבא (The Unforgettable Fire) בונו כתב שני שירים על מרטין לותר קינג, Pride העוצמתי שפותח את האלבום ו-Mlk העדין שמסיים אותו (ואת ההופעה בארץ, כאמור). Pride, עם ריף הגיטרה המחשמל החוזר מתחילתו ועד סופו, התופים שאי אפשר להישאר אדישים אליהם והשירה מכל הלב של בונו, הפך לשיר הראשון של U2 להגיע למקום הראשון במצעד כלשהו בעולם (ניו זילנד) והראשון להיכנס לארבעים הגדולים של המצעד האמריקאי. עד מהרה השיר הפך להמנון ולאחד השירים המזוהים ביותר, עד היום, עם הלהקה. השיר השאיר את סיפורו של קינג מסופר. הגאווה השחורה התערבבה עם הגאווה האירית ולא יכלה שלא לגעת בכל מי שהקשיב לשיר.
Early morning, April four / Shot rings out in the Memphis sky / Free at last,  they took your life / They could not take your pride
אגב, בשיר נפלה טעות עובדתית כשבונו שר: Early morning, April four הוא צודק בתאריך, קינג נרצח ב-4.4.1968 אבל הרצח התרחש בערב ולא בבוקר. בהופעות החיות בונו נוהג לתקן את עצמו ולשיר: Early evening.

לפני תשע שנים בדיוק היתה לו הזדמנות לתקן את עצמו. ב-18.1.2009, נערכה בוושינגטון ההשבעה לנשיא ה-44 של ארה"ב ברק אובמה, הנשיא האפרו-אמריקאי הראשון של ארצות הברית. טרם ההשבעה נערכה מסיבת נצחון עצומה בנוכחות 400,000 איש בפארק הזיכרון לאברהם לינקולן, אותו המקום בו מרטין לותר קינג נאם את נאומו הבלתי נשכח "I have a dream"  (בקישור יש את הנאום עם כתוביות בעברית).
אובמה, שהשתמש בשיר של U2 בקמפיין הבחירות שלו, הזמין את הלהקה להגיע להופיע באירוע. הם התייצבו מולו ומול מאות אלפי האנשים החוגגים והופיעו עם Pride. שוב הגאוות של העמים השונים נגעו זו בזו בערב שכולו תחושת התחלה חדשה ומבטיחה. בונו עלה על הבמה וציטט את מרטין לותר קינג: "!Let freedom ring" והמשיך: "בנקודה הזאת, בדיוק איפה שאנחנו עומדים עכשיו לפני 46 שנים, לד"ר קינג היה חלום, ביום שלישי האחרון, החלום הזה התגשם". בסוף השיר בונו הוסיף: "זה לא רק חלום אמריקאי, זה גם חלום אירי, חלום אירופאי, חלום אפריקאי, חלום ישראלי וחלום פלסטיני".

אמנם מאז זרמו הרבה מים בבריכה הגדולה בפארק לינקולן, ומצב הרוח האופטימי ששטף את העולם עם בחירתו של הנשיא השחור הראשון עבר למצב רוח פאסימי עם בחירתו של איל הון מיזוגן לעמוד בראשה של המדינה החזקה בעולם. אבל אם יש משהו שאני לוקח ממרטין לותר קינג, שבכלל מגיע ממדינה רחוקה מהמדינה שלי, מתקופה רחוקה מהתקופה שלי ובכל זאת, במאבקו ובמוזיקה שנוצרה בעקבות סיפורו עדיין קיים אותו החלום האוניברסלי, שנכון תמיד, בכל מקום, ולכל אדם ואותו מרטין לותר קינג מסמל יותר מהכל – המאבק לשוויון, חירות וגאווה.

One man come in the name of love
One man come and go
One man come he to justify
One man to overthrow

In the name of love
What more in the name of love
In the name of love
What more in the name of love

One man caught on a barbed wire fence
One man he resist
One man washed up on an empty beach
One man betrayed with a kiss

In the name of love
What more in the name of love

Early morning, April four
Shot rings out in the Memphis sky
Free at last, they took your life
They could not take your pride

In the name of love
What more in the name of love

****

ותודה לאמא ואבא שלפני עשרים שנה איפשרו לנער בן 14 וכמה חודשים לנסוע לבדו להופעה של U2 בת"א. אתם רואים, יצא מזה משהו טוב.. :)