דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
19.1°תל אביב
  • 17.6°ירושלים
  • 19.1°תל אביב
  • 16.9°חיפה
  • 17.9°אשדוד
  • 19.7°באר שבע
  • 23.6°אילת
  • 15.9°טבריה
  • 19.7°צפת
  • 17.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל

אירופה / קרן המטבע לגרמניה: די לצמצמם בהוצאות, תשקיעו בתשתיות

בגרמניה, המובילה את קו הצמצום התקציבי באירופה, תקפו בחרפות את ההצעה | אי ההסכמה בין הצדדים היא המשך למחלוקת ביחס למדיניות הצנע הנכפית על יוון

כריסטין לגארד, ראשת קרן המטבע העולמית וויינס ויידמן, נשיא הבנק המרכזי הגרמני  (צילום: MEDEF, מתוך flickr ו- Chatham House)
כריסטין לגארד, ראשת קרן המטבע העולמית וויינס ויידמן, נשיא הבנק המרכזי הגרמני (צילום: MEDEF, מתוך flickr ו- Chatham House)
יונתן קירשנבאום

מחלוקת בין קרן המטבע לגרמניה: כריסטין לגארד, יו"ר קרן המטבע הבינלאומית קראה בפוסט בבלוג שלה אתמול (רביעי) כי הקרן רואה "טיעונים חזקים מאוד" להגדלת ההוצאה הציבורית בגרמניה. לגארד קראה לגרמניה להשתמש בעודפי התקציב המשמעותיים שלה לצורך השקעה ציבורית רחבה כדי לעודד את הצמיחה. הגרמנים, אשר מובילים מזה שנים את הקו הימני ביותר באירופה מבחינת צמצום תקציבי, לא נשארו חייבים, ווינס וידמן, נגיד הבנק המרכזי הגרמני, התבטא בחריפות נגד ההצעה.

לגארד ביקרה בפוסט, בשם קרן המטבע, את מדיניותה הפיסקלית המצמצמת של גרמניה, וקראה להגדלת ההוצאה הציבורית במדינה. לגארד טענה כי ארגוני העובדים הגרמנים הסכימו לקבל קיפאון במשכורות מאז המשבר הכלכלי, במטרה לתמוך בעסקים המקומיים ולשמר מקומות עבודה. עם זאת, טוענת לגארד, כיום ישנה אפשרות להעלות את השכר הממוצע במדינה. לגארד גם טענה כי הקיפאון בשכר העובדים הינו גורם משמעותי לצמיחה האיטית במשק הגרמני, אשר על אף היותו במצב של תעסוקה מלאה, צומח באטיות.

בנוסף טענה לגארד כי מצבה הפיסקלי של גרמניה מצדיק הגדלה משמעותית של ההוצאה הציבורית, בדמות השקעה רחבה בתשתיות כמו כבישים, בתי ספר וכו'. לגארד טענה כי השקעה זו תהווה תמריץ להאצת הצמיחה במשק הגרמני, ועשוי לתרום לצמיחה בגוש היורו בכלל, ולעמידה ביעדי האינפלציה של הבנק המרכזי האירופי.

לגארד התייחסה לעודף התקציבי הגרמני הגדול, אשר עמד בסוף שנת 2017 על 38.4 מיליארד יורו, המהווים כ-1.2% מהתוצר הגרמני. עודף זה הושג ע"י מדיניות פיסקלית מצמצמת במיוחד, הידועה בכינוי אשר ניתן לה ע"י שר האוצר לשעבר וולפגנג שויבלה: "האפס השחור". שויבלה היה שר האוצר הראשון שצמצם את ההוצאה הציבורית ברמה כזו שביטלה את הגירעון, בשנת 2014. כיום, מקפידה הממשלה הגרמנית על מדיניות פיסקלית המייצרת עודף תקציבי, ללא גירעון.

לטענתה, מדיניות כלכלית זו היא מוטעית, היות ומצבה הפיסקלי של גרמניה יציב, והכלכלה הגרמנית זקוקה לדחיפה כדי להאיץ את קצב צמיחתה. כמו כן, המליצה לגארד לממשלה הגרמנית להשתמש בעודפים התקציביים למימון השקעה ציבורית רחבה, ואף טענה כי על הממשלה הגרמנית להגדיל את ההשקה הציבורית גם במחיר של יצירת גירעון. זאת בניגוד גמור למדיניותו של מרקל ושויבלה.

קרן המטבע והממשלה הגרמנית נתקלו כבר במחלוקת מסוג זה בעבר. בשנה שעברה המליצה הקרן לממשלה הגרמנית להגדיל את ההשקעה הציבורית בתשתיות במדינה, אשר סובלים לטענתה מהזנחה בעקבות שנים של ייבוש תקציבי. בנוסף לכך, גרמניה מתעקשת על מדיניות פיסקלית מצמצמת גם במדינות נוספות באיחוד האירופי, דבר שלטענת לגארד מוביל לצמיחה איטית בכלל גוש היורו.

מחלוקות זו מתבטאת ביחסיהם של שני הגורמים למיתון הארוך באירופה, וליציאה האיטית ממנו. בעוד גרמניה לחצה מאז שנת 2010 על יישום מדיניות צמצום תקציבי, הידוע כ"מדיניות צנע", ברחבי אירופה בתגובה למשבר, טענו בעבר נציגי קרן המטבע כי מדיניות זו רק מעמיקה את המיתון. קרן המטבע המליצה בעבר להגביר דווקא את ההוצאה הציבורית, כדי להוציא את כלכלת אירופה המיתון בו היא נמצאת מזה שנים.

קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, ראש ממשלת יוון אלכסיס ציפראס ונשיא צרפת עמנואל מקרון. (צילום: AP Photo/Matt Dunham, Pool).
קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, ראש ממשלת יוון אלכסיס ציפראס ונשיא צרפת עמנואל מקרון. (צילום: AP Photo/Matt Dunham, Pool).

מחלוקת זו מתבטאת במיוחד ביחסם של נציגי גרמניה וקרן המטבע למשבר החוב ביוון. בעוד גרמניה מתעקשת מזה שנים על מדיניות צנע ביוון, בניגוד לרצונותיהם של מרבית אזרחי המדינה, כתנאי לקבלת סיוע כלכלי ממנה. בקרן המטבע החלו לקרוא בשנה שעברה להקלת הצנע ביוון, ולהגדלת ההשקעה. נציגי הקרן גם קראו לשמיטת חובות ליוון, כדי לאפשר לה לצאת ממעגל החובות אליה נקלעה, אך גרמניה מתנגדת באופן נחרץ לצעד זה.

ינס וידמן, נגיד הבונדסבנק (הבנק המרכזי הגרמני), התבטא נגד טענותיה של לגארד. וידמן אמר כי גרמניה צריכה לחלק את השקעותיה הנוכחיות באופן יעיל יותר, אך לא להגדיל את מסגרת התקציב. וידמן הוא מהמתנגדים החריפים ביותר בהנהגה הגרמנית להרחבה תקציבית, ואמר כי הניסיון להגביר את קצב צמיחת הכלכלה על ידי הגדלת ההשקעה תהיה "חסרת טעם", זאת בניגוד לטענותיהם של כלכלנים רבים, הקוראים מזה שנים להגדלת ההוצאה הציבורית באירופה.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!