דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ז בניסן תשפ"ד 25.04.24
22.8°תל אביב
  • 22.2°ירושלים
  • 22.8°תל אביב
  • 20.3°חיפה
  • 20.7°אשדוד
  • 18.3°באר שבע
  • 26.1°אילת
  • 21.8°טבריה
  • 20.3°צפת
  • 21.8°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
התאחדות התעשיינים

ייסוף השקל / "התעשייה הישראלית מצויה בסכנה ממשית" - המגזר הייצרני דורש פעולה

בכנס החירום אותו ארגנו, קראו התעשיינים לבנק ישראל לגרש את הספקולנטים, המעלים את ערך השקל | יו"ר התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש: "לפני עשור נפתחו פה 65 מפעלים בשנה. היום זה ירד ל-5 מפעלים בשנה, אבל אנחנו פותחים מפעלים בחו"ל"

השקל מתחזק, התעשייה נחלשת. (צילום: יעקב נעמי/ נתי שבות/ פלאש 90).
השקל מתחזק, התעשייה נחלשת. (צילום: יעקב נעמי/ נתי שבות/ פלאש 90).
יונתן קירשנבאום

על רקע דו"ח למ"ס נוזף המצביע על נסיגה בייצור התעשייתי בישראל, התכנסו התעשיינים והמלונאים אתמול (ראשון), לדיון חירום בנושא שער הדולר הנמוך. בכנס נכחו בכירי התעשייה והמלונאות, יחד עם פעילים בשוק המט"ח. שרגא ברוש, יו"ר התאחדות התעשיינים דיבר בכנס ואמר כי התעשייה נמצאת על סף קריסה בעקבות שער הדולר הנמוך: "התעשייה הישראלית מצויה בסכנה ממשית. לא ניתן להמשיך לבצע עסקאות חדשות או להמשיך בעסקאות קיימות בשערים הקיימים. הבעיה לא חדשה ורק הולכת ומחמירה ונראה שהמשבר אינו מנוהל כלכלית. אנו קוראים לממשלה ולבנק ישראל לנהל את המשבר ולפעול לייצר בישראל שערי מטבע שפויים בכדי שכל ענפי היצוא יוכלו להמשיך ולפעול בישראל".

הדוברים הציגו את הקשיים בהם נתקלים התעשיינים בעקבות ייסוף השקל, ודרשו מהאוצר ובנק ישראל פעולה מיידית למניעת תהליך הייסוף והחזרת שער הדולר לגובה אשר יטיב עם הייצור המקומי, על בסיס ההצעה שהוגשה לאחרונה על ידי התאחדות התעשיינים. הדוברים דרשו מבנק ישראל להצהיר כי ינקוט בכל הצעדים שידרשו למניעת הייסוף, ובכך ירתיע את הספקולנטים הפועלים בשוק המקומי. בנוסף, דרשו הדוברים מהאוצר להכריז על מס תנועות הון קצרות טווח, וקראו למאבק משותף של התעשיינים עם ההסתדרות בנושא.

שרגא ברוש
שרגא ברוש

ברוש הדגיש את חשיבות התעשייה בישראל, "הצמיחה לא באה מהמגזר הייצרני. בחמש השנים האחרונות לא נוצרו מקומות עבודה במגזר הייצרני. זו לא צמיחה ברת קיימא. זו צמיחה שמגיעה מהליסינג, ומצמיחת אשראי משקי הבית. על זה לא מבססים מדינה". "בחמש השנים האחרונות הסחר העולמי גדל" הזהיר ברוש, "ואנחנו לא משתתפים בחגיגה. הסיבה היא שכושר התחרות של התעשייה הישראלית אבד עד כדי איננו…לפני עשור נפתחו פה 65 מפעלים בשנה. היום זה ירד ל-5 מפעלים בשנה, אבל אנחנו פותחים מפעלים בחו"ל."

ברוש התייחס להודעה של בנק ישראל לפני מספר ימים, לפיה הוא יפעיל מערכת שתייצר תגובה לפעילות ספקולטיבית בשוק המט"ח הישראלי. לדברי אנדרו אביר, מנהל חטיבת השווקים בבנק ישראל, בתקופה האחרונה פועלים "שחקני מומנטים", אשר פעילותם בשוק המקומי מחלישה את הדולר. אביר הודה כי פעילותם של גורמים אלו, אשר פועלים באופן ספקולטיבי בשוק המט"ח הישראלי, מייצרת תנודתיות שאיננה ניתנת להסבר ע"י פעילות בכלכלה הריאלית. אמירה זו היא שבירת כיוון מבחינת בנק ישראל, אשר מזה חודשים מתעקשת כי פעילותם של ספקולנטים איננה מייצרת את הייסוף בערך השקל. עם זאת, לא מדובר בהצהרה על מדיניות המכוונת למניעת הייסוף, כפי שדורשים התעשיינים, אלא כלי שבמקרה הטוב ימתן את תהליך הייסוף הנמשך מזה שלוש שנים.

"בנק ישראל חייב לעשות את מה שהוא צריך לעשות, ואני שמח שסוף סוף הנגידה מודה, בניגוד למה שהיא טענה כל הזמן, שאין ספקולנטים. היא מודה שיש ספקולנטים. זו עובדה שהם משחקים נגדנו ושהם מצליחים – צריך לגרש אותם מפה. אחרי שמודיעים שמתכוונים להילחם ולגרש אותם מפה אז חלקם לא יכנסו למלחמה הזאת, הם ילכו לחפש מקומות אחרים. אז אפשר להטיל מס על תנועות לזמן קצר, לעכב אותם מספר ימים בבנק עד שבודקים. אפשר לעשות הרבה דברים".

מוקדם יותר אתמול התפרסם דו"ח למ"ס הסוקר את הייצור התעשייתי בישראל ברביע האחרון של שנת 2017. מהדו"ח עולה כי בתקופה זו חלה ירידה של כ-0.4% בייצור התעשייתי, עם עליה של 0.8% בשעות העבודה וללא עלייה בשכר במגזר הייצרני. ב-2017 קטן היצוא התעשייתי הישראלי ב-0.1%, על אף גידול בהיקף המסחר הבינלאומי.

"אף אחד לא עוצר את זה"

אמיר חייק, יו"ר התאחדות המלונאים, תיאר את המצב הנוכחי, בו לא נעשים מעשים אפקטיביים כדי לשמור על שער הדולר, כ"תאונת דרכים בהילוך איטי. כולם יודעים מה הולך לקרות, ואף אחד לא עוצר את זה". המלונאים נפגעים מהיחלשות השקל היות והכנסותיהם מתיירות חוץ נעשות בדולרים, בעוד הוצאותיהם בארץ נעשות בשקלים. ב-2017 חוו המלונאים הפסדים של כ-400 מיליון שקלים, כאשר להערכתם, כל ירידה של אגורה בשער הדולר מייצר הפסד שנתי של כ-13 מיליון שקלים.

גם יוסי פרנק, מנכ"ל חברת אנרג'י פייננס, טען כי למעלה מ-50% מהשינוי בשער הדולר מקורו בפעילות ספקולטיבית. "השנה היו למעלה 100 ימי מסחר בהם השקל התחזק. 3.40 זו רק ההתחלה. כשיש פה מלחמה ואין צד שני במלחמה,  היעד הבא הוא 3.37, משם זה 3.23 ומשם כבר תקבל כמה המלצות של בנקים זרים שהשקל בכלל שווה 2.80, כי זאת שיטת העבודה. אין סוף למשחק הזה" הוא אמר."בשערים כאלה התעשייה לא יכולה לשרוד, והשערים האלה הם רק ההתחלה… קודם כל צריך להגדיר שיש פה בעיה. ואני שמח שסוף סוף הנגידה באה ואמרה באומץ שיש בעיה. אחרי שהגדירו שיש בעיה אז יש הרבה כלים לטפל בה".

"השיא היה עכשיו, לפני שבועיים, בנק ישראל התחיל להתערב בשבוע שעבר. הוא קנה לפי ההערכות חצי מיליארד, העלו את הדולר ל-3.45, ותוך פחות מ-24 שעות הורידו אותו חזרה ל-3.4. זה לא יריקה בפנים, זה כבר הרבה מעבר לזה. וזה עבר בלי תגובה מהבנק, שזה מדהים. הבנק נעלם, לא הגיב" אמר פרנק, וקרא להתאחדות התעשיינים לצאת למאבק משותף עם ההסתדרות – "כולם צריכים להתכנס ולשתף פעולה. להסתדרות יש חלק חשוב בעניין הזה מכיוון שכשניסנקורן יבין שאם שער הדולר היה 3.80 אז היו מפטרים פה הרבה פחות עובדים. אסור להרפות בנושא הזה".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!