יחס החוב-תוצר של ממשלת ישראל ירד, לראשונה, מתחת לרף 60 האחוזים – היעד שהציבה אמנת מאסטירכט, שהובילה ליצירת האיחוד האירופי. על פי הנתונים שפרסם היום (שני) החשב הכללי במשרד האוצר, רוני חזקיהו, שיעור החוב הציבורי (ממשלה ורשויות מקומיות) מהתוצר, ירד במהלך 2017 ב-1.3 נקודות האחוז והגיע לרמה של 61.1%. שיעור החוב הממשלתי מהתוצר ירד בשיעור דומה, והגיע לרמה של 59.4%.
"הנתונים מוכיחים שוב ושוב כי בניגוד למה שהרגילו אותנו, ניתן לשמור על אחריות כלכלית ופיסקלית לצד קידום סדר יום חברתי ודאגה למעמד הביניים והשכבות החלשות" אמר שר האוצר, משה כחלון, על הנתונים, "הירידה בחובות הממשלה מחזקת את אמון המשקיעים במשק הישראלי, מאפשרת לנו לשלם פחות ריבית על החוב ולהפנות יותר תקציבים לטובת המשרדים החברתיים וצמצום פערים".
הורדת יחס החוב-תוצר אל מתחת לרף 60 האחוזים התאפשרה הודות לנתוני הצמיחה העקביים של המשק הישראלי (5%-4% בשנה) מצד אחד, ולריסון התקציבי של הממשלה ששומרת בעקביות על גרעון שנתי נמוך, מהצד שני.
בעוד שבמרבית מדינות העולם היחס בין החוב לתוצר הוא עוד נתון אליו מתייחסת הממשלה בעיצוב המדיניות הכלכלית שלה, בישראל הפכה הורדת יחס זה ליעד המרכזי של הממשלה בעשור האחרון. ישראל היא, למעשה, המדינה שהפחיתה את יחס החוב תוצר שלה בשיעור הגדול ביותר – 19.1% בין השנים 2006 ו-2016. אחריה ברשימת המדינות המקטינות את יחס החוב תוצר נמצאות טורקיה (17.9%) ערב הסעודית (15.6%) אינדונזיה (13.5%) והודו (8%).
מנגד, באותה התקופה העדיפו רוב המדינות המפותחות להתמודד עם המיתון העולמי על ידי הגדלת היחס בין החוב לתוצר. יפן, שיאנית יחס החוב-תוצר העולמית, העלתה באותן השנים את היחס מ-184% ל-239%. מדינות נוספות שהעדיפו מדיניות של הגדלת היחס כדי לעודד צמיחה הן ארה"ב, איטליה, צרפת, בריטניה, קנדה וגרמניה.
הירידה מתחת לרף שנקבע באמנת מאסטריכט היא בעיקר סמלית. האמנה, שנחתמה בשנת 1992 בעיירה הולנדית, קבעה את רף ה-60% יחס חוב-תוצר כתנאי להצטרפות לאיחוד האירופי.
מדינות רבות בגוש האירו, כולל המדינות המובילות את הגוש (גרמניה, צרפת, איטליה וספרד) מחזיקות יחס חוב תוצר הגבוה מזה הקבוע באמנת מאסטריכט. ישראל שלא מעוניינת להיות חברה בגוש האירו, לקחה על עצמה את היעד שהציבה אמנת מאסטריכט כדי לחזק את אמינותה הכלכלית בפני הבנקים בעולם. בנוסף הצבת הורדת יחס החוב תוצר כיעד מרכזי למדיניות הפיסקלית של הממשלה שימשה הצדקה למדיניות הקטנת ההוצאה הציבורית אותה מוביל ראש הממשלה נתניהו בשני העשורים האחרונים.
