אישה צעירה, בת 26 בלבד, ילידת הארץ, שנקלעה למעגל הזנות מצאה את מותה בתחילת השבוע בדירתו של גבר שככל הנראה אסף אותה מהתחנה המרכזית בערב שלפני מותה וצרך ממנה שירותי מין. על פי החשד, מותה נגרם כתוצאה מצריכת כמות גדולה של סם אונס בדירתו של צרכן הזנות, שעל פי עורך דינו, חשוד לפי שעה בגרימת מוות ברשלנות. אישה זו מצאה את מותה לפני שמלאו לה שלושים, בדירתו של גבר זר, לאחר שניצל אותה עבור מין, ועל פי החשד חיכה שעות ארוכות מרגע בו איבדה את הכרתה במיטתו ועד שהזעיק סיוע.

על פי משרד הרווחה, 59 נשים בזנות מתו מאז 2010 ועד יוני 2017. סיבות המוות מרובות: קריסת מערכות, מנת יתר, מחלות, דום לב, דריסה, התאבדות, ורצח. האם על אותו אדם שבחר לשלם כסף תמורת שירותי מין ולרבים כמותו ישנה אחריות על מציאות חייהן העגומה של נשים במעגל הזנות שעתידן של רבות מהן צופן בחובו סבל, אלימות, מחלות ולבסוף – מוות? מה אחריותה של מדינת ישראל ושל החברה הישראלית בשינוי מציאות חייהן של אותם א/נשים בזנות?

הבניין בו נמצאה גופת האישה בת"א. 21.1.18. צילום: מד"א

אחד הכלים למיגור הזנות, שזוכה להתייחסות הולכת וגדלה בשנים האחרונות, הוא הוצאת צריכת הזנות מחוץ לחוק ואכיפה פלילית נגד צרכני הזנות, הצעה שפעמים רבות מוגשת בצירוף תוכניות לשיקום נשים בזנות.

שתי הצעות חוק העוסקות במאבק בזנות אושרו בקריאה טרומית ביולי האחרון. לשתיהן התמקדות כפולה: הפללת לקוחות זנות, ושיקום נשים בזנות. הראשונה היא הצעת חוק איסור צריכת זנות ומתן סיוע לשורדות זנות של ח"כ עליזה לביא (יש עתיד), והשנייה הינה הצעת חוק המאבק הלאומי בצריכת זנות ומתן סיוע לשורדות זנות של ח"כ שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי) וחברת הכנסת לשעבר זהבה גלאון (מרצ). שתי ההצעות זכו לתמיכה של חברי כנסת רבים מכל קצוות הקשת הפוליטית, דבר שהתבטא בכך שבהצבעה על כל אחת מהן תמכו למעלה מ-70 חברי כנסת, אל מול 0 מתנגדים.

בתגובה, הודיעה שרת המשפטים שקד (הבית היהודי) כי תגבש הצעת חוק ממשלתית להפללת לקוחות זנות, במקום שתי הצעות החוק הפרטיות של מועלם ולביא, ואמרה כי "החוק הזה הוא קודם כל הצהרה שללכת לזנות זה לא מוסרי, ולא צריך להיות בחברה שלנו. זה לא עניין של קואליציה או אופוזיציה, זה עניין מוסרי שאנחנו רוצים להעביר לחברה ולילדים שלנו. החוק הזה הוא התחלה של שינוי".

מאז אותה הודעה של שקד עברו שישה חודשים. במהלך חודשים אלה הושמעה ביקורת על כך שהחוק הממשלתי טרם קודם. איזו התקדמות אכן נעשתה לכיוון החקיקה, ומה צפויה שקד להכריע?

איילת שקד. צילום ארכיון: יונתן זינדל / פלאש 90.

בתחילת החודש התראיינה שקד בוועידת גלובס לעסקים וכשנשאלה בנושא תופעת הזנות, ציינה כי השבוע הגישה לה אמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים, את דו"ח הוועדה הבין-משרדית לצמצום התופעה. שקד העלתה את הדילמה העומדת בבסיס שאלת הפללת הלקוחות: "האם על מנת לצמצם את תופעת הזנות, שזאת תופעה כמובן בזויה, צריך להפליל את הלקוחות, וזה בעצם יצמצם, לא ימגר, אבל יצמצם את התופעה? צריך לדעת שעשו את זה בשוודיה ובצרפת. רוב מדינות אירופה דווקא הולכות לכיוון של הסדרה, אבל עשינו עבודה מאוד רצינית עם דו"ח מאוד רציני ומקיף, ואנחנו מתכוונים לטפל בזה בדרך הכי נכונה. אנחנו עובדים עכשיו על ממצאי הדו"ח ונחליט מהי הדרך הנכונה". בהמשך, ציינה שקד את הכיוון בו היא צפויה לתמוך: "אני יכולה להגיד שמה שאני חושבת זה ללכת לנושא של קנסות מנהליים – שתהיה אמירה ציבורית שהתופעה הזאת פסולה, שיהיה גם חינוך. זה מה שיש באירופה. בצרפת הקנסות הם מאוד גבוהים ומגיעים ל-3,000 יורו. בגדול זה הרעיון, אנחנו באמת מנסים ללמוד מניסיון של מדינות אחרות".

היחס האירופאי לזנות: בין מיסוד לעבירה על החוק. ובישראל?

הדו"ח אותו הזכירה שקד הינו דו"ח הצוות הבין משרדי לבחינת כלים לצמצום צריכת הזנות אותו הקימה שקד ביוני 2016, ובראשו עומדת פלמור. בוועדה חברים נציגים ממשרדי ממשלה שונים, בינהם בטחון פנים, בריאות וחינוך, ונציגי משטרת ישראל. הדו"ח מכיל המלצות הנוגעות לשלושה מעגלים בתופעת הזנות: חקיקה ואכיפה, שיקום וטיפול, וחינוך. למרות זאת, באשר לשאלת הפללת לקוחות הזנות, הדו"ח אינו מציג המלצה חד משמעית, אלא מפנה שאלה זו להכרעת המחוקק, היות ומדובר בהכרעה החורגת מגדר הדיון של דרגים מקצועיים, וטעונת הכרעה ערכית מעל הכל.

הדו"ח סקר דרכים בהן מדינות שונות בחרו להתמודד עם תופעת הזנות, וחברי הוועדה אף נפגשו עם נציגים מארבע מדינות אירופיות המתמודדות עם תופת הזנות בצורות שונות: שבדיה וצרפת – בהן צריכת זנות נקבעה כעבירה על החוק, והולנד ואוסטריה – בהן הזנות ממוסדת.

הדרך בה ישראל מתמודדת כיום עם התופעה היא הפללה חלקית – העיסוק בזנות וצריכת הזנות אינם אסורים אך כל הפעולות והמעשים הנוגעים לזנות אסורים: סרסרות, ניהול בית בושת וכו'. הערך המוגן בבסיס שיטה זאת הוא ההגנה על האוטונומיה של הנשים בזנות, תוך ניסיון למנוע את התקיימותם של ההיבטים הכרוכים בניצולן של נשים בזנות.

דרך אחרת היא של הפללת לקוחות מסוייגת: הבחנה בין צריכת שירותי זנות המוגדרת כלגיטימית, לבין צריכת שירותי זנות שאינה לגיטימית כיוון שהיא כוללת רכיבים של ניצול, כגון צריכת שירותי זנות מקורבן סחר.

דרך  נוספת, עליה קיים דיון ציבורי נרחב בישראל בשנים האחרונות, הנה של הפללת לקוחות: איסור על צריכת שירותי זנות. האיסור בדרך כלל מתבסס על תפיסה הרואה בזנות תופעה פסולה ושלילית, ובד בבד תופסת את האישה במעגל הזנות כקורבן שאין להענישו.

פשיטת משטרה על מתחמי זנות במתחם הבורסה בר"ג (צילום: דוברות המשטרה).

כ-1,040 קטינים וקטינות בזנות

הדו"ח אמד את המצב הקיים בישראל כיום. על פי סקר הנערך בשנת 2016 מספר הנשים בזנות בישראל מוערך בכ-11,500, מתוכן 10,000 נשים בגירות, 1,000 נשים קטינות, כ-500 גברים בגירים וכ-40 גברים קטינים. בנוסף, מעריך הסקר כי מספר הלקוחות הממוצע ליום עבור אישה בזנות הינו 5.5. על פי הסקר, סך הכסף אותו משלמים צרכני זנות בשנה, עבור רכישת מין מנשים בזנות בלבד, מוערך במיליארד ו-300 מיליון ש"ח בשנה.

באשר לשאלת מאפייני נשים בזנות, מהסקר עולה כי לא ניתן להכליל את קבוצת הנשים בזנות לכדי דמות אחת בעלת מאפיינים מסויימים, שכן נשים בזנות נבדלות זו מזו בגיל, במצב משפחתי ואף בהשכלה. עם זאת, ניתן להצביע על מאפיינים משותפים מסוימים, ובהם העובדה כי הרוב המוחלט של הנשים בזנות הן אזרחיות ישראל; רובן רוצות להפסיק להיות בזנות; והימצאות של צורך כלכלי כסיבה מרכזית לכניסה לעולם הזנות, ולהישארות בו. נשים המבקשות לצאת ממעגל הזנות מתמודדות עם קשיים מגוונים, חלקם מבניים ונוגעים למסגרות הטיפול והסיוע ואחרים אישיים ונוגעים למצבן הנפשי והרגשי.

במצב המשפטי בישראל כיום, זנות ותשלום עבור זנות אינם מהווים עבירות, אך צריכת מין מקטינים הינה חריג לכלל ומהווה עבירה. למרות זאת, מעשים הנלווים לזנות (סרסרות, השכרת מקום לשם זנות, פרסום זנות) – הנם עבירה על החוק. בנוסף, חוק העונשין אוסר על סחר בבני אדם למטרת זנות, ועל תיווך למטרות זנות.

כרטיסים לפרסום זנות המפוזרים ברחוב (צילום: דבר ראשון).

הצוות המשפטי של הוועדה, העוסק בחקיקה ואכיפה, ציין כי למרות שמעשים הנלווים לזנות נחשבים לעבירות, בפועל האכיפה של עבירות אלו הנה נמוכה. גם במקרה של צריכת זנות מקטינים, הנחשבת לעבירה, אכיפה של עבירה זו היא נמוכה מהרצוי. המלצות הצוות הנן לשפר את האכיפה ובכלל זאת הגברת האכיפה היזומה; הגברת איסוף המודיעין, אכיפת העבירות המתבצעות באמצעות האינטרנט; והקמת צוותים יעודיים במחוזות השונים שיתמחו באכיפת עבירות אלו. בנוסף, ממליץ הצווץ על קביעת נוהל עבודה אחיד שיחול על פעילות המחוזות השונים.

המלצות נוספות של הוועדה הנן בתחום השיקום והטיפול. הצוות שעסק בתחום זה ציין כי מאז 2009 מופעלים על ידי משרדי הרווחה והבריאות מספר מסגרות יעודיות לטיפול בנשים בזנות, אך כיום לא פועלות מסגרות ייעודיות לגברים בזנות, ולא פועלות מסגרות לטיפול וסיוע לצרכני זנות.

המלצות הצוות הנן להרחיב את השירותים המוצעים לעוסקים בזנות ולמבקשים לצאת ממעגל הזנות, להוסיף שירותים המותאמים לאוכלוסיות ספציפיות כגון אוכלוסיות הסובלות מתחלואה כפולה, לבצע הרחבה גיאוגרפית של השירותים הניתנים, ולהרחיב סדנאות לקידום מין מוגן בקרב בני נוער וצעירים שחוו פגיעה מינית. בנוסף, ממליץ הצוות על בניית תכנית מניעה לנשים וגברים בגירים, הכשרות אנשי מקצוע סטודנטים ומתנדבים בהיבטים שונים של תופעת הזנות, גיבוש תכנית התערבות עבור גברים צרכני זנות.

בתחום החינוך, המלצות הוועדה מתמקדות בשתי מטרות עיקריות: מניעת כניסה לזנות, וצמצום הביקוש לזנות. ההמלצות כוללות קיום הדרכות שמטרתן העלאת המודעות באופן שיוביל לצמצום הצריכה ו/או ימנע

כניסה לזנות בקרב קהלי יעד שונים, ובכללם: נוער, חיילים, סטודנטים, צוות חינוכי. בנוסף, קמפיינים ציבוריים להעלאת המודעות בכל הנוגע לזנות לעניין האיסורים הפליליים הקבועים כבר כיום – אלא יועדו לצרכנים ולציבור בכללותו.

הפגנה בתל אביב במחאה על ניצול נשים על ידי צרכני זנות וסרסורים (צילום: דבר ראשון).

בנוגע לשאלת הפללת לקוחות הזנות, הדו"ח מציין כי מדובר בשאלה אידיאולוגית, שהוועדה אינה יכולה להכריע בה ומי שראוי להכריע בה הינו המחוקק. עם זאת, הצוות ציין כי בטרם פתיחה באכיפת עבירה פלילית של צריכת שירותי זנות, יש לעשות שימוש באמצעים חינוכיים במטרה להביא לשינוי תודעתי של הציבור ביחס ללגיטימיות של התנהגות זו. בנוסף, ציין הצוות כי על מנת לא לא להפוך את הפללת הלקוחות לגורם שפוגע בנשים בזנות עוד יותר, תנאי לקביעת עבירה של צריכת זנות הוא בעיבוי המענים הטיפוליים והשיקומיים שיוצעו לנשים בזנות, כך שיציאה מהזנות תהפוך לאלטרנטיבה ממשית.

הצוות סקר את שני המודלים הכלליים הקיימים לאכיפה של העבירה הפלילית: אכיפה פלילית ועבירה מנהלית. בחינת המודלים העלתה כי כל אחד מהמודלים מעורר קשיים מסוימים. במקרה בו המחוקק יחליט על שימוש באכיפה פלילית, הצוות מציע לבחון מתווה למודל אכיפה מדורג. המודל אותו מוצע לבחון הוא מודל של אכיפה פלילית מדורגת, שייקבע במסגרת הנחיות אכיפה, במסגרתו ייעשה שימוש בסמכויות של סגירת תיק החקירה לאחר חקירה באזהרה ושל סגירת תיק בהסדר. האכיפה המדורגת המוצעת מבוססת על סגירת תיק החקירה בפעם הראשונה וסגירת תיק בהסדר בפעם השניה, וכן מיקוד מודל האכיפה המוצע לשנים הראשונות שלאחר קביעת העבירה, יתכן שבמסגרת הוראת שעה, תוך בחינת האופן הראוי להמשך האכיפה בתום תקופה זו. בנוסף, כאמור, כניסת העבירה הפלילית לתוקף צריכה להיות מותנית בקיומם של מענים מספקים במישור השיקומי ובמישור התודעתי-חינוכי.

במענה לפניית 'דבר ראשון', מסרה ח"כ עליזה לביא (יש עתיד), יוזמת הצעת החוק להפללת לקוחות הזנות, כי "בשלה השעה ובשלו התנאים להשלמת החקיקה לאיסור צריכת זנות, בצד מיסוד מנגנון לשיקום וסיוע. לבקשתה של השרה, קיימנו דיון נוסף בהשתתפות נשים בתעשיית המין, שהשמיעו עמדות בעד ונגד החוק, ובשבועות הקרובים נקיים דיון בהשתתפות השרה ומנכ"לית המשרד במסקנות הדו"ח. אנחנו מתקדמים ברגישות ובשיתוף כלל הגורמים, ושומעים את כל מי שלחוק יהיו השלכות על חייהן. אך כל זמן שחוק ההפללה לא עובר, אנו ממשיכים לגדל צעירים וצעירות לעולם שצריכת זנות ופגיעה בנשים הן נורמה לגיטימית".

עוד מסרה ח"כ לביא כי היא משוכנעת ש"בשילוב נכון של חקיקה להפללת הלקוח, אכיפה יעילה, מיסוד מנגנוני שיקום וסיוע לקורבנות, ובעיקר הגברת המודעות הציבורית לנושא כבר מגיל צעיר, ניתן לצמצמם משמעותית את היקפי התופעה. הגיעה העת שגם המחוקק יאמר אמירה ערכית ברורה בנושא. בעת הזו מדובר בשעת רצון יוצאת דופן להשלמת החקיקה ולשינוי כולל ביחס לתופעה. התמיכה הציבורית בחוק היא חסרת תקדים, למעלה מ-70 ח"כים מכל סיעות הבית משתפים פעולה, וגם מסקנות הוועדה הבין-משרדית כבר פורסמו. החומר עומד לפתחה השרה, ואני משוכנעת שהשנה הקרובה יכולה להיות שנת בשורה ובה ישראל תצטרף לשורה של מדינות מתקדמות שכבר הבהירו בחוק שצריכת זנות היא נורמה פסולה שהשלכותיה הרסניות".

"אין בחירה ואין אוטונומיה בזנות", עליזה לביא (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)

"נגמרו התירוצים"

המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות הינו ארגון שעסק רבות בקידום הפללת לקוחות הזנות, והיה שותף לכתיבת הצעת החוק של ח"כ מועלם וגלאון בנושא. במענה לפניית "דבר ראשון", מסרה עו"ד ניצן כהנא, מנהלת שותפה במטה למאבק בסחר בנשים ובזנות כי במטה "מברכות על פרסום מסקנות הצוות הבין-משרדי, ועל אמירתו הברורה כי יש הצדקה לאסור צריכת זנות בחוק. מסקנה ברורה זו, לצד ההכרעה כי יש צורך בהקמת מענים שיקומיים משמעותיים לשורדות זנות, וכן מערכי חינוך לציבור, הן המסקנות להן חיכינו. כעת נגמרו התירוצים של השרה שקד, והגיעה העת לקיים את שהתחייבה כבר בחודש יולי – קידום החוק לאיסור צריכת זנות ושיקום שורדות זנות".

"חשוב לי להדגיש – הדו"ח, בצדק, קובע כי מי שתפקידו להכריע כיצד תיראה החקיקה הוא המחוקק עצמו. ובהקשר הזה אבקש להזכיר כי ביולי האחרון הצביעו בקריאה טרומית 74 חברי כנסת בעד הצעת חוק המאבק הלאומי לאיסור צריכת זנות ושיקום שורדות זנות, או בשמו המוכר חוק הפללת הלקוח", הוסיפה כהנא בתגובה לאמירת שקד כי תנטה לתמוך באכיפה מנהלית, דרך קנסות מנהליים. "החוק שאושר ביקש, בדומה למודל המוצע בדו"ח, לקבוע איסור פלילי על צריכת זנות, אשר יחל באכיפה מדורגת, שבשלב ראשון תכלול קנסות. לטעמנו, הפנמה של הנזקים והפגיעות העמוקות שגוררת תעשיית הזנות, מצביעה בצורה ברורה על כך שאיסור צריכת זנות צריך להיות חלק מהחוק הפלילי. ודאי שהוא לא חמור פחות ממעשים דוגמת השחתת שטרות או ציור גרפיטי על בניין שמוגדרים עבירה פלילית".

כהנא הוסיפה עם זאת, כי "ככל שתוצג לנו חלופה מנהלית ראויה, אשר תצליח להיות גם בעלת פוטנציאל לאכיפה אפקטיבית וכן תעביר את המסר הברור כי הדבר אינו מוסרי או ראוי, נשמח להגיב עליה. נציין כי עד כה טרם הציע הצוות מודל מנהלי שהוא יכול לעמוד מאחוריו. מתוך הדו"ח עולה כי  על פני הדברים, הסדרים מנהליים לא מתאימים לעבירה של צריכת זנות. מכל מקום, נבקש להבהיר כי כל יום בו לא מקודם האיסור על צריכת זנות בחוק, הוא יום בו 26,500 פעמים יצרכו זנות, באין מפריע".