דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
21.4°תל אביב
  • 19.7°ירושלים
  • 21.4°תל אביב
  • 24.4°חיפה
  • 21.7°אשדוד
  • 25.0°באר שבע
  • 25.3°אילת
  • 21.1°טבריה
  • 20.8°צפת
  • 21.3°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
בנק ישראל

ייסוף השקל / שינוי כיוון? בבנק ישראל מתחילים להכיר בספקולציות על השקל

לפי גורמים בשוק המט"ח, גודלו המצומצם של שוק המטבע המקומי הופך אותו לנוח לפעילות ספוקלטיבית ול"טרף קל" למודולי מסחר אוטומטיים (אלגו) | עד כה בבנק ישראל דחו את הטענות, אך בשבועיים האחרונים מתחיל להראות שינוי מגמה

נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, נואמת בוועידת התעשייה 2017 (צילום: עופר עמרם)
נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, נואמת בוועידת התעשייה 2017 (צילום: עופר עמרם)
יונתן קירשנבאום

בשבועות האחרונים נראה שחל שינוי עמדה בבנק ישראל בכל הנודע לניהול המטבע. השקל, כזכור, ממשיך להתחזק, והדולר הגיע לשפל של 3.42 שקלים.

עד לפני כשבועיים המשיכו לטעון בבנק ישראל כי מרבית הייסוף איננו נגרם מפעילות ספקולטיבית על השקל, שמטרה גריפת רווחי קלים על ידי השקעה קצרת טווח בשקלים, אלא בעקבות ביקוש הולך וגובר למוצרים המיוצרים בישראל. זאת, על אף העובדה שעל פי דוחות סחר החוץ המפורסמים בידי הלמ"ס, הייצוא הישראלי הולך וקטן מזה שנים. עם זאת, לפני שבועיים השתנה מעט הטון בבנק ישראל. בועידת גלובס לעסקים, התראיינה קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל. כאשר היא נשאלה לגבי ייסוף השקל, ענתה פלוג כי בנק ישראל איתר "שחקנים שהם לאו דווקא קשורים לפעילות הריאלית, כאלו שסוחרים על פי מודלים". כשהמראיין שאל אם מדובר בספקולנטים, פלוג משכה בכתפייה, וסירבה להמשיך להתייחס.

מעט אחרי האירוע רכש בנק ישראל ככל הנראה, כמות גדולה של דולרים, ודחף את ערך המטבע האמריקאי חזרה למעלה. עם זאת, הירידה חזרה בערך הדולר החלה מיד אחרי, וממשיכה עד עכשיו. בהתאחדות התעשיינים, אשר פתחה בשבוע שעבר בקמפיין ציבורי הקורא לבנק ישראל והאוצר למנוע את המשך הייסוף, בירכו על ההצהרות האחרונות של הבנק, אך טוענים כי אין בה מספיק כדי לעצור את המגמה.

שרגא ברוש בכנס חירום על ייסוף השקל (צילום: התאחדות התעשיינים)
שרגא ברוש בכנס חירום על ייסוף השקל (צילום: התאחדות התעשיינים)

מסחר אוטומטי בשברי שניות

כדי להבין את הצהרותיו של בנק ישראל, יש להכיר את תחום המסחר באלגוריתמים, או כמו שהם נקראים בבנק ישראל- מודלים. המודלים הם כלי במסחר פיננסי, המאפשר לקבל החלטות על קנייה ומכירה של נכסים בהחלטת מחשב, על פי פרמטרים שהוכתבו מראש. המודלים מאפשרים קבלת החלטות בשברי שניות על בסיס מידע המגיע באופן אוטומטי למחשב המנהל אותם. "אלו פשוט מאוד מכשירי הימורים" אמר לנו גורם בשוק ההון.

הרעיון הבסיסי העומד מאחורי המסחר במודלים הוא שבמידה ומחשבים יקבלו את המידע הנחוץ להם, הם יוכלו לקבל החלטות נכונות יותר לגבי השקעה בשוק ההון מאשר בני אדם. כך, בשנות ה-90 החלו מתמטיקאים לפתח אלגוריתמים אשר משכללים את המידע המתקבל מהשוק, ומבצעים את ההוראות המקדמיות שניתנו להם. המחשבים מתוכנתים לזהות פעולות שונות בשוק ההון ולהגיב להן אוטומטית- בקנייה או מכירה, בהתאם להוראות, ובלי צורך באישור מבני אדם. "קיימים היום שיטות לביצוע עסקאות במיליונית השנייה, והטכנולוגיה מתקרבת ליכולת לקיים עסקאות בשבר של מיליארד השנייה" אומר דניס קלהר, מנכ"ל ארגון "Better Markets" שהוקם בארה"ב אחרי המשבר הכלכלי.

האם שוק המט"ח הישראלי הוא גן עדן לספקולנטים?

קרנות גידור היו הראשונות להשתמש במודלי מסחר בשנות ה-90, ומרביתן מחזיקות בקרן "אלגו" מיוחדת, אשר סוחרת אך ורק על בסיס מודל המסחר. גורמים בשוק ההון הישראלי טוענים כי קרנות גידור רבות ברחבי העולם החלו להפעיל את מודלי המסחר שלהם על השקל הישראלי, היות ושוק ההון הישראלי הוא קטן, וניתן להשפעה בקלות רבה. היות והמסחר בשוק הישראלי קטן יחסית, נדרשת רכישה או מכירה קטנים יחסית כדי לגרום לשינויים גדולים בערך המטבע. היות וקרנות הגידור מרוויחות את הונן משינויים בערך הנכסים אותם הם קונים, עובדה זו הופכת את השוק הישראלי למושך במיוחד בעבורן.

דבר נוסף, שלטענת רבים בשוק ההון מושך את פעילות זו לישראל היא מדיניות בנק ישראל. העובדה שבנק ישראל לא הודיע כי הוא יתערב בשוק ההון כדי למנוע מפעילות כזו להתרחש הופכת את השוק הישראלי לבטוח מבחינת אותן הקרנות. זאת מכיוון שהודעת בנק מרכזי כי יציב גבול לשינוי בערך המטבע מגבילה את יכולת הפקת הרווחים באותו השוק. כך, למשל, הכריז הבנק המרכזי הצ'כי על תקרה למטבע המקומי כאשר הוא זיהה בשנה שעברה פעילות ספקולטיבית בו. מדיניות זו הוכתרה כהצלחה, והיא הוסרה כעבור מספר חודשים.

על פי אותם הגורמים, מרבית המודלים האלו מתוכנתים להצטרף למגמה קיימת. כך, במידה והמחשב מזהה "תנועה" לכיוון כלשהו- מכירה או קנייה- הוא מתוכנת, תוך שברי שניה, להצטרף לאותה המגמה. דבר זה מעצים את כלל המגמות המתקיימות בשוק המט"ח, וגורמות לתנודתיות גבוהה יותר. למשל, במידה והתרחשה בישראל רכישה גדולה של שקלים, מודלי המסחר בניו יורק, לונדון ופרנקפורט עשויות לזהות את ההזדמנות לקנות גם הם שקלים, ולמכור תוך מספר דקות או שעות את אותם השקלים ברווח. בדרך, פעילות זו דוחפת את ערך השקל גבוה עוד יותר, והופכת את הנפילה אחריו לקיצונית יותר.

בנק ישראל משנה כיוון, בקטנה

בשבוע שעבר טען בנק ישראל כי מערכת ניטור חדשה אותה החל להפעיל לאחרונה זיהה פעילות שהוא מעריך שמקורו בספקולנטים אשר עושים שימוש במודלי מסחר, לאחר שהפעיל מכשיר חדש שמטרתו לזהות פעילות מסוג זה. לאחר מכן הודיעו בבנק כי יפעלו כדי למנוע את הפעילות הזו כאשר הם מזהים אותה.

זהו שינוי כיוון חשוב ברטוריקה של הבנק, אחרי חודשים ארוכים בהם התעקשו כי לפעילות ספקולטיבית אין כמעט השפעה על מגמת הייסוף. עם זאת, לא מדובר בהצהרה גורפת כי הבנק ימנע מערך השקל להמשיך במגמת ההתחזקות מעבר לשער כלשהו, דבר שהיה מרתיע סוג כזה של משקיעים מכניסה לשוק הישראלי מלכתכילה.

בנוסף, גורמים בשוק ההון מעריכים כי היקפו של סוג פעילות זה גדול בהרבה ממה שבנק ישראל מודה באופן ציבורי. על פי דוחות בנק ישראל, בשנת 2017 התקיים מסחר בשוק המט"ח הישראלי בהיקף של 1.7 טריליון דולר. אין דבר לאשר טענה כזו, אך אותם הגורמים מעריכים כי אחוז קטן ביותר מאותו הסכום נועד לפעילות ריאלית- מסחר בשירותים וסחורות. מקורו של מרבית הסכום הוא בהון ש"חונה" בישראל לטווח זמן קצר, בחיפוש אחר רווחים קלים. ההערכה היא כי חלק גדול מאותו ההון נכנס ויוצא מהשוק הישראלי באמצעות מודלי מסחר.

בנוסף, מעריכים גורמים אלו כי לא ניתן יהיה לעצור את מגמת הייסוף בו מצוי השקל, אלא אם בנק ישראל ינקוט עמדה מובהקת נגד אותה המגמה. התאחדות התעשיינים הגישה לפני מספר שבועות הצעה למדיניות לבנק ישראל ומשרד האוצר בו מוצע לבנק להצהיר כי יציב תקרה לשקל, ולא יאפשר למטבע להתחזק מעבר לאותו השער. אמנם הצהרתה של פלוג משמעותית, אך היא מהווה שינוי כיוון מוגבל מבחינת הנפגעים העיקריים מהייסוף – התעשייה הישראלית.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!