דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
27.2°תל אביב
  • 27.2°ירושלים
  • 27.2°תל אביב
  • 25.3°חיפה
  • 26.6°אשדוד
  • 33.5°באר שבע
  • 33.5°אילת
  • 30.4°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 31.2°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
זווית

סביבה / הכנסת תיקח אחריות על הסביבה? הצעת חוק חדשה תנסה לתת לה כלים לכך

גם לטבע יש לובי: הצעת חוק חדשה מבקשת לשפר את הטיפול בטבע בישראל באמצעות עדכון שוטף של מקבלי ההחלטות במצב הטבע והמערכת האקולוגית | ח"כ יעל כהן-פראן: "נכון להיום, הטבע נמצא בתחתית סדר העדיפויות הלאומי"

נשר מקראי בתעופה בשמי ישראל (צילום: אורי לנץ/ פלאש 90).
נשר מקראי בתעופה בשמי ישראל (צילום: אורי לנץ/ פלאש 90).

כבר תקופה ארוכה שלנשר המקראי, עוף דורס מקומי שמוזכר כבר בתנ"ך, לא קל בכלל לחיות בישראל. בתוך פחות מ-20 שנה חלה ירידה דראסטית של כ-60-50 אחוז במספר הנשרים בישראל, שצנח משיא של כ-400 נשרים בתחילת המאה הנוכחית עד לכ-150 פרטים בלבד כיום. הנשרים סובלים בעיקר מהרעלות שמכוונות כלפי טורפים אחרים, אך פוגעות גם בהם, מצמצום במקורות המזון שלהם, מהתחשמלות ומהפרעה במקומות הקינון, למשל על ידי רעש מכלי טיס ומטיילים. לפי "הספר האדום של העופות בישראל", שעודכן לאחרונה, הנשר המקראי נמצא בישראל בסכנת הכחדה חמורה.

רוב האנשים לא מודעים למצבו הקשה של הנשר, או למצבם של בעלי חיים רבים אחרים שהולכים ונעלמים מהטבע הישראלי. רמת המודעות למצבו של הטבע אינה שונה מאוד בכנסת, אף שלחברי הכנסת שיושבים בה יש שליטה רבה מאוד על גורל הסביבה. הצעת חוק חדשה שתעלה לדיון בוועדת השרים לחקיקה בסוף החודש עשויה, אם תאושר, להוביל לשינוי בנושא.

לצערי, התחוור לי שלממשלה חסרים התמונה הברורה או המדדים המהימנים שיעידו על מצב הטבע וצרכיו

על פי הצעת החוק, השר להגנת הסביבה יגיש לכנסת ולממשלה פעם בשלוש שנים דו״ח מקיף על מצב הטבע בישראל. בנוסף, השר ידווח לכנסת מדי שנה על הממצאים האחרונים בתחום. אם תחול הרעה משמעותית פתאומית במצבם של מין מרכזי או של מערכת אקולוגית כלשהי, השר יהיה חייב לדווח על כך בתוך כחודש. עוד מצוין בהצעה כי פעולות אלה יקיימו את התחייבויותיה של ישראל לפי אמנת המגוון הביולוגי, אמנה בינלאומית שנועדה להגן על המגוון הביולוגי בעולם, עליה חתמה ישראל ב-1992, ושבה התחייבה לנטר עד כמה שניתן את מגוון בעלי החיים והצמחים בישראל.

מצב הטבע לא מוכר למקבלי ההחלטות

את הצעת החוק יזמה חברת הכנסת יעל כהן-פארן (המחנה הציוני). "נכון להיום, הטבע נמצא בתחתית סדר העדיפויות הלאומי", אומרת כהן-פארן. "לצערי, התחוור לי שלממשלה חסרים התמונה הברורה או המדדים המהימנים שיעידו על מצב הטבע וצרכיו". לדבריה, הצגת נתונים כאלה בפני מקבלי ההחלטות תאפשר ניצול תקציבים יעיל יותר והיערכות למצבי קיצון וחירום. "המדינה תוכל לדעת באמת היכן להשקיע את התקציבים ואיך למקסם אותם, פעולה שהיא כשלעצמה קריטית מכיוון שמראש המשאבים שמופנים לנושא הם נמוכים".

חברת הכנסת יעל כהן פארן (צילום: דבר ראשון)
חברת הכנסת יעל כהן פארן (צילום: דבר ראשון)

הרעיון להצעה עלה ממומחי המדע והאקדמיה שבתנועה הירוקה, אליה משתייכת כהן-פארן. לדברי יוזמי ההצעה, היא הוכנה תוך התייעצות עם הגורמים המקצועיים ברשות הטבע והגנים ובמשרד להגנת הסביבה ויחד עם הקהילה האקדמית שעוסקת בתחום. על ההצעה חתומים חברי כנסת מרחבי הקשת הפוליטית, הן מהקואליציה והן מהאופוזיציה ואם תאושר בוועדת השרים לחקיקה, היא תעלה לקריאה ראשונה במליאת הכנסת.

לאחרונה הופץ בין אנשי מדע ואקדמיה בתחום שמירת הטבע מכתב שמיועד להישלח לוועדת השרים, ובו קריאה לחברי הוועדה לאשר את הצעת החוק. עד כה חתמו על המכתב עשרות מדענים וחוקרים, ביניהם ראשי חוגים ודיקנים.

המגוון הביולוגי בישראל נמצא כיום בירידה מתמדת, עקב איומים כגון קיטוע בתי גידול, נזקים ממינים פולשים, שינוי האקלים, זיהומים למיניהם ועוד. כבר כיום, מפרסם מדי שנה "המארג", גוף שבו שותפים המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים והקרן הקיימת לישראל, דו"ח בנושא מצב הטבע בארץ. ניתוח זה הוא הבסיס לדו"ח מצב הטבע שמפרסם המארג פעם בשלוש שנים, שבו מוצגת תמונת המצב העדכנית של המגוון הביולוגי, המערכות האקולוגיות והשטחים הפתוחים בישראל. עם זאת, לפי מציעי החוק, הדו"ח כמעט ולא זוכה להכרה ציבורית ולעתים קרובות אינו מוכר גם למקבלי החלטות הרלוונטיים.

נשרים מקראיים בחי בר כרמל, 6 בדצמבר 2017 (צילום: מור הופרט)
נשרים מקראיים בחי בר כרמל, 6 בדצמבר 2017 (צילום: מור הופרט)

בדו"ח מצב הטבע האחרון, שיצא ב-2016, תוארו גורמים שונים שמאיימים כיום על הטבע ועל המגוון הביולוגי בישראל. על פי הדו"ח, ישנה פגיעה רבה בשטחים פתוחים לטובת הפיכתם לשטחים בנויים, דבר שפוגע במגוון הביולוגי וכן בתנועת בעלי החיים. תופעה אחרת שתוארה היא השריפות, שפוגעות מאוד בצומח ובחי, ומקורן של רבות מהן הוא אימונים צה"ליים. בנוסף, הדיונות במישור החוף הולכות ומצטמצמות כתוצאה מהפיתוח המואץ באזור ומחדירתם של מינים פולשים. על פי הדו"ח, האדם פוגע בבריאותם של בעלי החיים, דרך זיהום האוויר, המים והקרקע, וכן בהתנהגותם, דרך זיהום קרינה, רעש ואור. בניגוד לחיות אחרות, עופות ממינים מלווי אדם הולכים והופכים נפוצים יותר, אבל המשאבים העודפים בשטחי האדם מושכים גם מינים פולשים.

"לראות טבע גם מחוץ לגני החיות"

פרופ' אורי שיינס מהחוג לביולוגיה וסביבה באוניברסיטת חיפה-אורנים מדגיש שמודעות לשמירת טבע בקרב חברי הכנסת היא דבר קריטי. "לדוגמה, יש לובי חזק מאוד בכנסת לציידים", הוא אומר. "קשה מאוד להעביר חוקים או לעשות שינויים בחוקי הציד בגלל זה. הרבה פעמים שומעים בעיקר את הצד שלהם, בעוד שלנו אין מספיק כוח בכנסת בשביל לעשות שינויים".

יוזמי ההצעה מקווים שהשפעתו של החוק תגיע גם מעבר לכנסת, ותתרום להעלאת המודעות לבעיית הירידה במגוון הביולוגי גם בציבור. "הכנסת היא במה משמעותית מאוד", אומר פרופ' אלון טל, ראש החוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב. "אני מקווה שהדו"ח יזכה בעקבות החוק לתשומת לב תקשורתית רבה, בדיוק כמו שקורה עם דו"ח מבקר המדינה".

נשר מקראי בחי בר כרמל (צילום: מור הופרט)
נשר מקראי בחי בר כרמל (צילום: מור הופרט)

"אנשים לא מבינים עד כמה יש לאובדן המגוון הביולוגי משמעות כלכלית ובריאותית עבור המין האנושי", אומר שיינס. "מעבר לזה שיש לבעלי החיים את הזכות להתקיים, חשוב שאנחנו נשמור על המגוון הביולוגי בשביל שנוכל להמשיך להתקיים על הכדור הזה בעצמנו".

"בין השנים 1970-2010, נעלמו 52 אחוז מכלל בעלי החיים שחיו בטבע על פני כדור הארץ", מסכם טל. "מדינת ישראל חייבת להיות חלק מהמאמץ הבינלאומי לשימור המגוון הביולוגי, כדי שאפשר יהיה לראות טבע גם מחוץ לגני החיות".


הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!