בשנה החולפת חתמה ההסתדרות 32 הסכמים קיבוציים במקומות עבודה שלא היו מאורגנים בעבר, המכסים כעשרת אלפים עובדים. 85% מההתאגדויות החדשות היו במגזר הפרטי, ולראשונה חתמה ההסתדרות הסכם קיבוצי גם במגזר החרדי. למעלה מ-6,000 עובדי קבלן נקלטו להעסקה ישירה, כש-5,200 מתוכם במגזר הציבורי, 500 במגזר הפרטי ו-330 ברשת בתי האבות משען של ההסתדרות.
אך כשיו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן סקר אתמול (רביעי) את הישגי הארגון בשנת 2017, הוא בחר להתמקד דווקא בנתוני המאקרו של המשק הישראלי: השכר הממוצע הריאלי עלה בכעשרה אחוזים מאז תחילת כהונתו ב-2014, בעוד אחוז האבטלה ירד לשפל היסטורי של 4.2%. היעד מבחינתו הוא עקיפת ממוצע ה-OECD וצמצום רמת אי השוויון בישראל, על פי מדד ג'יני, לרמה של 0.333.
הג'יני הוא מדד מקובל למדידת אי-שוויון בחלוקת הכנסות, ערכיו נעים בין 0 (המייצג שוויון מלא), לבין 1 (המייצג אי-שוויון מלא). ככל הציון במדד גבוה יותר, רמת אי השוויון גבוהה.
בישראל, ירד מדד זה ה-0.370 ב-2014, ל-0.359 ב-2016. "זה המצב הכי טוב ב-15 השנים האחרונות, וזה כמעט רק ההסתדרות, שר האוצר בנושא הזה הוא שותף" אמר ניסנקורן. הבחירה למקם את נושא צמצום אי-השוויון במרכז האג'נדה של ארגון העובדים הגדול בישראל, מובילה את ניסנקורן לפתוח את שיחת סיכום השנה עם העיתונאים דווקא בנושא החורג מתחום יחסי העבודה – הצעת החוק להעלאת קצבת הנכות המבוססת על ההסכמות שגובשו בספטמבר האחרון בתיווך ההסתדרות. הצעת החוק, לדבריו, מעגנת בחקיקה את העקרונות המרכזיים שאליהם דחפה ההסתדרות, מול התנגדויות האוצר – מסגרת התקציבית בשיעור 4.2 מיליארד שקלים והצמדת הקיצבה לשכר הממוצע. עם זאת הוא מודה שנאלץ לוותר על העלאת הדיסריגרד, הסכום שאותו יכול אדם עם מוגבלות להרוויח בטרם תפגע קצבתו, ל-4,300 – ובפעימה הזו יעלה הסכום ל-3,500 שקלים בלבד. בפעימות הבאות הבהיר כי הוא מקווה לתקן נושא זה.
צמצום פערים מחייב, לטענת ניסנקורן, את שיפור מצבם של האנשים התלויים בקצבאות והגמלאים, לצד חיזוק מצב העובדים במשק שהוא שדה פעולתה הטבעי של ההסתדרות. כך למשל, אמר כי קיצבת הסיעוד צריכה להיות אוניברסלית ולא מותנית במבחן הכנסה, המובילה לכך ש-15% מאוכלוסיית הקשישים הזקוקים לה אינם זכאים.
במסגרת תוכנית הסיעוד הלאומית, הסכים ניסנקורן לוותר על הביטוחים הקולקטיביים במקומות העבודה – זאת תמורה להגדלת שעות הטיפול של סיעודיים קשים ב-40%, יצירת רובד חדש של קיצבת סיעוד בסך אלף שקלים לרמת סיעוד בתפקוד גבוה, ופתיחת הביטוחים של קופות החולים למבוטחים הקולקטיביים שבני למעלה מ-55 בלא חיתום ואכשרה.
"לא הלכתי פה בראיה סקטוריאלית. אני משתדל ללכת בראייה לאומית" הבהיר, "מה שיצרנו זו אלטרנטיבה לא מושלמת, אבל בעלות תקציבית של שני מיליארד שקלים, בבסיס התקציב. השאיפה קדימה צריכה להיות לא ללכת לביטוחים הפרטיים אלה לבטל את מבחן ההכנסה ולהעלות את הקיצבה מ-5,000 ל-5,300 ו-6,000 שקלים, ושניתן יהיה לרכוש ביטוח בקופות החולים. ב-OECD החלק של הביטוחים הפרטיים הוא השולי".
לדבריו, כבר בסוף החודש הקרוב צפוי שבוע העבודה להתקצר ל-42 שעות, לראשונה מאז 1995. הוא מתעקש שהיעד היה ונשאר 40 שעות עבודה שבועיות, אך מסרב להתחייב ללוח זמנים בנושא. בעקבות קיצור שבוע העבודה יעלה גם ערך השעה של שכר המינימום ל-29.12 שקלים וישלים עלייה של שישה שקלים מאז 2014. בתקופה זו עלה שכרם של עובדי חברות כוח האדם ב-23.9% ובחברות השמירה ב-21.6%.
"אני מרגיש שעליית שכר המינימום דוחפת את מי שקרוב לשכר המינימום. מי שהרוויח קודם 28 שקלים לשעה, עם ותק של שמונה שנים, דוחף את המעסיק להעלות לו את השכר. זה מייצר שינוי ומפעפע" אמר ניסנקורן והוסיף כי ההשפעה הדרמטית ביותר הורגשה בחודשיים האחרונים, לאחר העלאת שכר המינימום ל-5,300 שקלים. בחברות רבות נקבע גם שכר מינימום ייחודי בהסכמים קיבוציים.
החל מינואר נפתח הסכם המסגרת שנחתם באפריל 2016, וניסנקורן מבהיר כי "אין שקט תעשייתי בנושא". בתקופה הקרובה תיערך ההסתדרות ותבחן את עמדותיה לקראת המשא ומתן הצפוי על חידושו.
אתגר נוסף העומד בפני ההסתדרות בעתיד הקרוב הוא השלמת הרפורמה בחברת החשמל. לשאלת הכתבים האם הרפורמה תתקדם במידה והמדינה לא תמשוך את הבג"ץ בנושא זכות השביתה, הבהיר ניסנקורן כי " לא קיבלתי עדיין עמדה מסודרת מהממשלה בנושא, ומבחינתי יש רפורמה והיא נכונה. הממשלה צריכה להגיד שהיא מקבלת אותה על כל הנדבכים שלה. ברור שלא נוותר על זכות השביתה – זו זכות הקיום של ההסתדרות. אני חושב שכשהולכים בדרכי שלום ושיתוף – אז צריך ללכת בדרכי שלום ושיתוף".
נושא נוסף, שעלה על סדר יומה של ההסתדרות ביתר שאת, הוא חיזוק התעשייה הישראלית. "משבר טבע צריך להדליק המון נורות אדומות לממשלה. כי אתה רואה שאין זיקה בין הטבות מס לתעסוקה" הבהיר, "אתה רואה שממשלת ישראל לא מעודדת כחול לבן – יש פרסומים ואין עידוד ממשי. יש פה משהו שמחייב התערבות ממשלתית – זה גם המסר שניסיתי להעביר בשביתה, והממשלה לא הרימה את הכפפה. היתה ועדה של יעל אנדורן שהמליצה על זה. המעסיקים צועקים על זה כבר הרבה שנים ועכשיו גם אנחנו".
