דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
21.4°תל אביב
  • 19.7°ירושלים
  • 21.4°תל אביב
  • 24.4°חיפה
  • 21.7°אשדוד
  • 25.0°באר שבע
  • 25.3°אילת
  • 21.1°טבריה
  • 20.8°צפת
  • 21.3°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

תעשייה ישראלית / בכנס התעשיינים מחו על היעדר פיקוח על השקל ועודף רגולציה

"עם שער הדולר לבדו היינו מסתדרים, ועם שער היורו לבדו היינו מסתדרים, אבל הכל ביחד כבר כבד עלינו", אמר שרגא ברוש בכנס התעשיינים | כולם הסכימו שצריך להגביל את הרגולציה אבל לא ידעו לפרט איזה רגולציה יש להגביל

צילום כללי של אזור התעשייה רמת חובב בנגב. ארכיון (צילום: משה מילנר/ לע"מ).
צילום כללי של אזור התעשייה רמת חובב בנגב. ארכיון (צילום: משה מילנר/ לע"מ).
יונתן קירשנבאום

התמודדות עם ייסוף השקל, הגדלת התמיכות הממשלתיות והקלות ברגולציה. אלה הדרישות שעמדו במרכז כנס התאחדות התעשיינים בישראל שהתקיים אתמול (חמישי) בתל אביב. התעשיינים התכנסו על רקע מה שהוגדר על-ידיהם כ"משבר הדולר", כששער הדולר מוסיף לרדת בשבועות האחרונים, והדבר פוגע ברווחי התעשייה בישראל. "משבר הדולר הוא בעיה עצומה וקשה ליצואנים ואנחנו נמצאים במלחמה יומיומית", אמר שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים.

ברוש הוסיף כי המלחמה היומיומית בה הם מצויים חורגת מעבר למשבר הדולר. "עם שער הדולר לבדו היינו מסתדרים, ועם שער היורו לבדו היינו מסתדרים, אבל הכל ביחד כבר כבד עלינו". ברוש קרא לממשלה לפעול נגד ייסוף השקל ולהקל על הפיקוח הממשלתי והמיסים המוטלים על התעשייה.

נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, נואם בכנס התעשיינים (צילום: ספי שילה)
נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, נואם בכנס התעשיינים (צילום: ספי שילה)

התעשיינים טענו עוד כי נתוני הצמיחה בייצוא הישראלי מראים שהגידול בייצוא הסחורות הישראליות בשנים האחרונות הוא כמעט אפסי ומרבית הגידול בייצוא מישראל הינו כתוצאה מייצוא שירותים. נתון זה הוסבר על-ידם בכך שהשקל נמצא במגמת ייסוף מתמיד בשנים האחרונות, כאשר מאז שנת 2006 התחזק המטבע הישראלי בכ-15%, ומאז 2002 בכ-30%.

שר הכלכלה, אלי כהן (כולנו), קרא לממשלה לפעול נגד פעילותם של ספקולנטים בשוק המט"ח הישראלי, זאת בכדי למנוע ייסוף נוסף ובמקביל, להסרת הרגולציה אותה התעשיינים רואים כנטל. "יש לעמוד מול הבירוקרטיה והספקולנטים ולהילחם בהם בצורה אגרסיבית. אם בנק ישראל לא יכול לעבוד ביום שישי מול הספקולנטים, שישכור חברה שתעשה זאת". כהן התייחס לביקורת המופנה מצד התעשיינים כלפי בנק ישראל על כך שמרבית הייסוף מתרחש בימי שישי, בעקבות היקף המסחר הנמוך, אך בנק ישראל איננו מתערב בשוק מספיק כדי למנוע זאת.

ברוש הודה לכהן ואמר כי הוא יודע שממשלת ישראל קשובה לתעשייה הישראלית, "בעיקר לאור התכנית 'נטו תעשייה' שהקציבה מיליארדי שקלים לקידום החברות היצרניות בישראל. בין השאר התכנית הקציבה מיליארד וחצי שקלים בחינוך טכנולוגי במשך 3 שנים, שזה סכום מדהים שיעזור ליצור את הדור הבא של החדשנות הישראלית".

שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן, נואם בכנס התעשיינים (צילום: ספי שילה)
שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן, נואם בכנס התעשיינים (צילום: ספי שילה)

הסרת הפיקוח והורדת שכר כתשובה לגלובליזציה?

שאלת הרגולציה על הפעילות התעשייתית בישראל הייתה נושא מרכזי בכנס. מרביתם המוחלט של המשתתפים קראו באופן ברור להקטנת הרגולציה ולעצירת החקיקה אשר נועדה לשפר את תנאי העובדים, חקיקה שמבחינת היצרנים מוסיפה על ההוצאות. זאת במטרה להוזיל עוד את מחיר הייצור בישראל, בניסיון להתחרות עם ייצור זול ממדינות כמו סין והודו, בהן השכר נמוך והמדינה כמעט ואיננה מפקחת על הייצור.

התעשיינים טוענים כי הרגולציה במדינת ישראל מהווה נטל משמעותי שמונע את רווחיותה. הטיעון הוא כזה: ככל שקיים פיקוח גדול יותר על הפעילות העסקית בישראל, כך מתייקר תהליך הייצור, ויורדת הרווחיות. התעשיינים טוענים כי "נטל הרגולציה העודף" מתבטא בכך שישראל נמצאת במקום 54 מתוך 190 במדד נוחות עשיית העסקים של הבנק העולמי. מדד זה בוחן את מידת ההגבלות והפיקוח אותן מטילות מדינות על הפעילות העסקית בגבולותיהם.

עם זאת, התעשיינים לא הבהירו באיזו רגולציה בדיוק הם מתכוונים להילחם. במקום זאת, דובר על "סביבה עסקית עוינת", בה הוצאותיהם של היצרנים הישראלים גבוהות במיוחד. חשוב לזכור כי ישנו הבדל משמעותי בין הוצאות התעשיינים על תשלום מיסים, על חומרי גלם ועל שכר העובדים והבדל נוסף בין כל אלו לבין הפיקוח אותו מבצעים משרדי הממשלה השונים על הפעילות העסקית. כך, ציינו התעשיינים את גובה תשלום הארנונה והמים המוטל עליהם, לצד הדרישות להעלאה בשכר העובדים בשנים האחרונות כחלק מאותה הבעיה של "סביבת עסקים עוינת".

בוועידה צוין כי הארנונה הנגבית מהתעשיינים בישראל גבוהה משמעותית ממוצע הארנונה הנגבית במדינות אירופה. ובנוסף, כי תעריפי המים הנגבים ממפעלי התעשייה גבוהים מהממוצע האירופי. במדינות רבות, וביניהן ישראל, מקבלים היצרנים הקלות בתשלום המיסים, מתוך הרצון להגביר את רווחיות הפעילות התעשייתית במדינה. מדיניות זו הולכת וצוברת תאוצה במדינות רבות בעולם בעקבות התחרות אליה נחשפים היצרנים כתוצאה מתהליכי הגלובליזציה ופתיחת השווקים לתחרות ממדינות זרות. בהקשר זה שיבחו התעשיינים את תכנית "נטו תעשייה" אותה קידם שר האוצר כחלון, אשר מכילה הגדלה בהוצאה הציבורית על הקלות מס ליצרנים והשקעה ישירה בתעשייה הישראלית.

שנית, צעדי הפיקוח על היצרנים זכו לביקורת רבה בוועידה. כפי שאמר שי באב"ד, מנכ"ל משרד האוצר: "אנחנו הפכנו לנטל רגולטורי בלתי נסבל… אנחנו נמצאים במערכת רגולציה בלתי נגמרת, זה צריך להיפסק". גם חברת הכנסת מירב בן ארי (כולנו) אמרה כי "חלק מתפקידי הממשלה הוא לוותר על הרגולציה", וביקרה את מידת הפיקוח על הפעילות העסקית. חבר הכנסת יעקב פרי (יש עתיד) התייחס אף הוא ואמר כי "ראש הממשלה הבטיח סופרטנקר של מלחמה ברגולציה… בינתיים הסופרטנקר בדרך". כלל חברי הכנסת שהשתתפו בכנס הסכימו כי יש לקצץ במידת הפיקוח על היצרנים כדי לאפשר סביבה תחרותית ולעודד משקיעים ישראליים להשקיע בישראל, על פני מדינות זרות.

השקל מתחזק, התעשייה נחלשת. (צילום: יעקב נעמי/ נתי שבות/ פלאש 90).
השקל מתחזק, התעשייה נחלשת. (צילום: יעקב נעמי/ נתי שבות/ פלאש 90).

הח"כים לא פירטו את החוקים הרגולטוריים להם הם מתנגדים והרי מובן שניתן לייעל את אופני הפיקוח הממשלתי על התעשייה. אך למעשה, חשוב להבין כי כל חוק המסדיר את הפעילות העסקית בישראל הוא "רגולציה" – החל מחוקים שמגנים על זכויות העובדים, דרך חוקים המבטיחים בנייה תקינה, ועד לאלו המונעים זיהום חריף של הסביבה.

התעשיינים התייחסו גם לקצב העלייה הגבוה של השכר הממוצע בישראל בשנים האחרונות והראו כי מאז שנת 2010 עלתה ההוצאה של היצרנים הישראלים על עבודה בקצב גבוה יותר משאר העולם. כך, בישראל עלה נתון זה ב-1.7%, לעומת 1.3% בארה"ב ו-0.8% באיחוד האירופי. עלייה זו הושגה על-ידי מאבקי העובדים בשנים האחרונות, שהביאו להסכמים מחודשים בין המעסיקים לעובדים ולעליות שכר. נציגי ההתאחדות טענו בוועידה כי הצעות החוק שמטרתן הטבה בתנאי העובדים, על-ידי העלאת שכר או צמצום שעות העבודה, פוגעות ברווחיות הייצור, ודוחפות מפעלים רבים לסגור פסי יצור בישראל.

מדינת ישראל צריכה להחליט כיצד היא רוצה לשמור על הייצור התעשייתי בישראל, שהוא נכס קריטי לביצור חוסנה הכלכלי. עומדות בפניה מספר אפשרויות, אשר להן השפעות שונות על המשק והחברה הישראלים. קיצוץ כללי בצעדי הפיקוח על התעשייה עשויה להביא לכשלים ולפגיעה בציבור העובדים והצרכנים. בנוסף, כדי להתחרות בתעשייה במדינות כמו הודו וסין, על העובדים הישראלים לקבל שכר אשר בישראל יחשב לשכר רעב. לחלופין, ממשלת ישראל יכולה לבצע מהלכים שאינם פוגעים בעובדים, ותומכים בייצר המקומי – הקלות מס, סבסוד באופנים שונים והעדפת הייצור המקומי על-ידי קביעת מכסים על יבוא מוצרים שמיוצרים בארץ.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!