ועד עובדי חברת החשמל וההסתדרות מתריעים היום (א') בתגובה לבג"ץ כי התערבות של שופטי העליון נגד פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה מיולי אשתקד שהתיר לעובדי החברה לשבות בגין השלכות הרפורמה המתוכננת במשק החשמל, כמוה כפגיעה של ממש בעצם זכות השביתה בישראל. התגובה הועברה בגיבוי ארגוני העובדים הגדולים בעולם, שצירפו מצידם מכתבי תמיכה רשמיים.

בחודש יולי האחרון עובדי חברת החשמל וההסתדרות התבקשו על ידי שופטי בג"ץ להגיב לשלוש שאלות: מדוע לא יבוטל פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה, שאישר את זכות השביתה של העובדים, מדוע לא ייקבע שהמדינה מילאה את חובתה להיוועץ עם העובדים לגבי הרפורמה במשק החשמל ומדוע לא תבוטל זכותם לעיצומים שפוגעים ביצרני חשמל פרטיים.

תגובת ההסתדרות המפורטת היא למעשה כתב הגנה על זכות השביתה עצמה: "במלוא הכבוד התערבות בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה ואיסור שביתה על נסיבות בענייננו, משמעה הלכה למעשה ביטול של זכות השביתה במדינת ישראל". עוד נכתב בתגובה: "אם לא תוכר זכות השביתה במקום בו מתוכננת הרפורמה הגדולה ביותר בתולדות מדינת ישראל, שתכלול את מספר המפוטרים הגדול אי פעם, כי אז לא ידענו מתי תוכר זכות שביתה.

תגובת ההסתדרות, אשר הוגשה באמצעות הלשכה המשפטית של האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, בראשות עו"ד איריס ורדי, ומשרד עורכות הדין ארנה לין ושות'. לפי התגובה אין לבטל את הפסיקה של בית הדין הארצי מפני ש"בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה אין משום טעות או חידוש והוא מעוגן היטב בהלכה ובפסיקה של בית המשפט העליון ושל בתי הדין לעבודה, שכן לעובדים קמה זכות שביתה על נושאים כלכליים מובהקים שנוגעים לעובדים, ובראשם סיום העסקה של אלפי עובדים".  עוד טוענת ההסתדרות כי טענות המדינה והיצרנים הפרטיים, "כאילו זכות השביתה ניתנה כנגד הרפורמה עצמה אינן מבוססות על פסק הדין הארצי אלא על מתן פרשנות מוטעית ומסולפת לעמדת נציגות העובדים וכי העותרים שוגים בה לחלוטין".

ארגוני עובדים בעולם מודאגים מהאיום על זכות השביתה

בתגובת ההסתדרות לבית הדין מובאים מכתבי עמדה מטעם ארגוני העובדים הגדולים בעולם. בין הארגונים שתמכו בעמדת נציגות העובדים, והביעו את דאגתם הכנה מפגיעה בזכות השביתה כזכות יסוד בישראל, נמנים: ITUC – International Trade Union Confederation (הקונפדרציה הבינלאומית לארגוני עובדים, המייצגת למעלה מ-180 מיליון עובדים ברחבי העולם, באמצעות 340 ארגונים ב-163 מדינות וטריטוריות); International Trade Union Confederation – Asia Pasific (קונפדרציה אזורית המייצגת את ארגוני העובדים באזורי אסיה ואוקיאניה, ומסונפים אליה 40 ארגונים ב-28 מדינות, בהם חברים כ-30 מיליון עובדים); וכן ארגון Industrial Global Union שמייצג ברמה העולמית כ-50 מיליון עובדים בענפי התשתיות, האנרגיה והייצור.

עוד מצורפת לתגובה פניה רשמית שהגישה ההסתדרות הכללית בספטמבר האחרון לוועדת המומחים של ה-ILO (ארגון העבודה הבינלאומי) בטענה שהתנהלות המדינה מפרה את הוראות האמנה בדבר ההגנה על חופש ההתארגנות. בתגובה נכתב שוועדת המומחים פנתה לממשלת ישראל כדי לקבל את תגובתה.

לפי ההסתדרות, המשפט הבינלאומי שישראל מחויבת לו וגם במשפט המדינתי של מדינות המערב, לא קיים צמצום של זכות השביתה במקרים מהותיים כמו אלו הנמצאים במוקד הדיון.

מעימות להסכמה עקרונית

ההסתדרות עדכנה את בג"ץ כי לאחר הדיון בבית המשפט העליון נכנסו הצדדים להליך היוועצות ומשא ומתן על תוכנית רפורמה חלופית אשר במסגרתה מתגבשות הסכמות בנושאים אשר יש להסדירם בהסכמים קיבוציים לרבות: צמצום מצבת העובדים הקבועים מ-8,800 לערך ל-6,400 לערך תוך הסדרת הליכי ותנאי פרישה של אלפי עובדים, שינויים בשכר (למשל שינויים בשיטת שכר עידוד), ניוד עובדים, שינוי בהליכי המשמעת בחברה, שינוי בשיטת מכרזים בנוגע לעובדים בחברה, הסדרת העסקת העובדים בחוזים אישיים למול הסכם קיבוצי בחברה, תנאי העסקת עובדים בתקופת ארעיות וקבלת הקביעות בחברה, מעבר עובדים לחברות פרטיות ולחברה ממשלתית אחרת, תנאי הפנסיה בחברה, תנאי שכר של עובדים עתידיים, הסדרת עבודת עובדים במתכונת חודשית ובמתכונת עובדי שעות, הסדרת השלכות מיקור חוץ על עובדי החברה ועוד.

נציגות העובדים טוענת כי ההסכמות המתגבשות בין המדינה, חברת החשמל ונציגות העובדים מעידות על סכסוך כלכלי, בבחינת "סוף דבר המעיד על ראשיתו" – וכי מדובר בצעדים בעלי השלכות והשפעות מהותיות וקשות על העובדים ונציגות העובדים.

מה יעשה בג"ץ?

בעוד ראש הממשלה בנימין נתניהו הביע את דעתו על רצונו בחתירה לפסק דין עקרוני, המגביל את זכות השביתה, ואולי אף מבטל אותה למעשה, ייתכן כי בג"ץ יסתפק בכך שהעובדים חדלו מן העיצומים שנקטו והגיעו להסכמות עם המדינה על מתווה הרפורמה. הסירוב של המדינה למשוך את העתירה מסכן את הרפורמה גם מהצד השני, כאשר יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן הודיע, כי ללא משיכת העתירה, גם ההסכמות שהושגו ברפורמה נמצאות בסכנת ביטול.