סיפורה של המאמנת קורין דיאקר הוא קודם כל סיפור של נחישות יוצאת דופן. נחישות שכולנו צריכים ללמוד ממנה ולאמץ לליבנו בכל מעשה שנבחר לעשות, גם כשהמציאות נראית קשה ובלתי אפשרית. דיאקר היא מאמנת נבחרת הנשים של צרפת, אחת הנבחרות הטובות בעולם בכדורגל נשים. היא הגיע לנבחרת כדי להביא את צרפת לזכיית בכורה בגביע העולם שיתקיים בקיץ 2019 בצרפת.

דיאקר יודעת דבר או שניים על שבירת מוסכמות, ביוני 2014 מונתה למאמנת קבוצת הגברים קלרמון פוט מהליגה הצרפתית השנייה ובכך הפכה לאישה הראשונה והיחידה עד כה בעולם שמאמנת קבוצת גברים בליגה מקצוענית באירופה. מה שנחשד בהתחלה כתעלול תקשורתי, הפך לסיפור הצלחה מתמשך במשך שלוש עונות שבהן אימנה את קבוצת הגברים הקטנה כאשר השיא היה בעונתה השנייה כמאמנת הקבוצה סיימה במקום השביעי, 8 נק' בלבד מהמקום השלישי שמוביל לעליה לליגה הבכירה בצרפת.

דיאקר גדלה במחוז קרז שנמצא במרכז צרפת. כשהייתה ילדה קטנה היא התאהבה בכדורגל ובגיל 11 החליטה הילדה חולת הכדורגל לצאת למסע של 400 קילומטר לעיר הבירה פריז כדי להשתתף בתחרות ג'אגלינג של כדורגל. התחרות דרשה מכל מתמודד להקפיץ 300 פעם ברגל ימין, 300 פעם ברגל שמאל, 300 פעם להקפיץ בזמן החלפת רגליים ו-100 הקפצות על הראש.

דיאקר הקטנה כמובן לא הצליחה לעמוד באתגר הקשה היא הקפיצה 300 פעם ברגל ימין , 300 בהחלפת רגלים ואפילו 100 הקפצות על הראש. אבל מעדה בנקודת החולשה שלה והקפיצה רק 105 פעמים אל רגל שמאל החלשה יותר. בגיל 11 בלבד היא זכתה בתחרות הנשים, אבל היותה ילדה עם יכולות כדורגל מיוחדים ואופי בלתי מתפשר היא חזרה שנה מאוחר יותר שוב לתחרות וסיימה הפעם את האתגר בהצלחה, להוכיח לעצמה ולכולם בפעם הראשונה ולא האחרונה האתגרים שגברים יכולים לעמוד בהם, גם אני כנציגת הנשים אצליח בהם.

בגיל 14 הכישרון הצעיר הצטרפה לקבוצת סויו מהליגה הצרפתית הראשונה ובגיל 18 קבלה את הזימון הראשון שלה לנבחרת צרפת. במהלך הקרירה שלה נשארה דיאקר נאמנה לקבוצתה והובילה אותה ארבע פעמים למקום השני בליגה. בנבחרת שחקנית ההגנה הפכה לאחת המנהיגות ומונתה לקפטנית הנבחרת בא הופיעה 121 פעמים. רגע השיא שלה בנבחרת צרפת היה המשחק השני בפליאוף העליה למונדיאל 2003, כאשר מול קהל שיא של 23 אלף צופים דיאקר כבשה בדקה ה-54 את שער הניצחון של צרפת על אנגליה והובילה את נבחרתה להעפלה הראשונה בתולדותיה למונדיאל הנשים.

בקיץ 2012 החליט המועדון הקטן מהליגה השנייה בצרפת להיות החלוץ בעולם הכדורגל ולמנות אישה למאמנת הקבוצה. תחילה הם מינו את שחקנית העבר הפורטוגלית הלנה קוסטה, אך לאחר ההד התקשורתי העצום ואימון אחד בלבד שקוסטה העבירה ובמהלך האימון לפי דבריה הושתקה ע"י אחד מעובדי המועדון. החליטו בקלרמון לחפש אלטרנטיבה מקומית ראויה יותר.

דיאקר שאימנה מאז פרישתה במשך חמש שנים את קבוצתה האהובה סויו, החליטה לחפש עבודה באחת הקבוצות הגדולות בליגת הנשים, היא שלחה לחלק מהקבוצות את קורות החיים שלה, אך אף אחד לא חזר אליה עם תשובה. לאחר שהרגישה דחייה הוזמנה להפתעת לפגישה עם מנהלי קלמונט, היא הייתה בטוחה שהיא תקבל הזדמנות חד פעמית להפוך לעוזרת מאמנת של מועדון הגברים, אך הופתעה שהמשרה הראשית מוצאת לה באופן מיידי.

לחלק מהאנשים יש כוונות זדוניות והם מנסים לשכנע אחרים שזה בלתי אפשרי שנשים יאמנו גברים. זה יהפוך לקל יותר עם הזמן כשאנשים יתרגלו לזה. בתוך הקבוצה זה היה לגמרי נורמלי".

למרות הביקורת הקשה נגד מינויה והתפיסה הרווחת שאישה אינה יכולה להיות מאמנת של שחקני כדורגל מקצועניים, דיאקר הצליחה לשבור את הסטיגמה ולהוביל את קבוצתה במשך שלוש שנים הרחק ממאבקי התחתית בהם הייתה שקועה הקבוצה במשך שנתיים רצופות לפני הגעתה.

בראיון ל'גארדיאן' הבריטי היא מסבירה שאין בעצם הבדל אמיתי בין לאמן גברים ונשים "מבחינת הכדורגל,זה בעצם אותו הדבר. אני עושה את כל למידת הכדורגל והאימונים. לעולם לא היה לי מודל אימון שונה שאומר. אם את מאמנת נשים, אך כך את מאמנת אותם ואילו אם את מאמנת גברים, אז כך את מאמנת אותם. אנחנו מדברים על כדורגל. כמובן שלגברים ולנשים יש הבדלים במאפיינים ספציפיים, אך ההבדל האמיתי הוא באתלטיות"

עוד אמרה דיאקר: "כאשר הגעתי לקלרמונט, לעולם לא היה אישה שאימנה גברים. ולא היה לי נסיון אימון (גברים) מאחורי. רק סיימתי את למידה לתועדת האימון שלי. מה שבאמת מפריע לאנשים, היא העובדה שהם לא ראו את זה לעולם לפני. זה חדש. לחלק מהאנשים יש כוונות זדוניות והם מנסים לשכנע אחרים שזה בלתי אפשרי שנשים יאמנו גברים. זה יהפוך לקל יותר עם הזמן כשאנשים יתרגלו לזה. בתוך הקבוצה זה היה לגמרי נורמלי."

קורין דיאקר היא החלק המשמעותי ביותר במהפכת האימון שמתחילה לטפטף לתוך כדורגל הגברים העולמי. נשים ברחבי העולם מתחילות לאמן שחקני כדורגל באופן מקצועי ומוצלח ולמרות הספקות שישן עדיין, עם הזמן גם המחסום הזה ישבר. צ'אן יאן טינג הפכה בעונה שעברה למאמנת הראשונה שמובילה את קבוצתה איסטרן לאליפות הראשונה בתולדותיה והיתה לאישה הראשונה שמאמנת קבוצת גברים בליגת האלופות האסייתית.

באיטליה שחקנית העבר פטריציה פאניקו מאמנת בשנה האחרונה את נבחרת הנערים עד גיל 16 של איטליה ומכשירה את הדור האיטלקי הצעיר לפסגות הכדורגל העולמי .וגם בישראל יש נציגה נשית מכובדת כאשר שחקנית העבר של מכבי חיפה (שהתפרקה בקיץ 2003) ענבל כנפו נימני,מאמנת בהצלחה בשמונה השנים האחרונות במחלקת הנוער של מכבי חיפה. קבוצתה הנוכחית מכבי חיפה נערים ב' מנהלל נמצאת כרגע במקום השני בליגת הצפון.

לאחר שהצליחה לעבור בהצלחה את רב האתגרים בקרירת הכדורגל שלה, מקבלת  דיאקר את המשימה החשובה בקרירה שלה. הנבחרת הצרפתית נחשבת בשנים האחרונות לאחת הטובות בעולם עם שחקניות מהטופ העולמי כמו שוערת המצטיינת בשנתיים האחרונות ,שרה בוהאדי, שחקנית ההגנה הטובה בעולם וונדי רנארד, אחת החלוצות הטובות בעולם אז'ני לה סומר וכוכבות רבות נוספות. למרות זאת הנבחרת הצרפתית כושלת תמיד ברגעי האמת והתקווה הצרפתית היא שבעזרת יכולות האימון המשובחות של דיאקר נבחרת צרפת תזכה בקיץ הבא בתואר הראשון אי פעם, במונדיאל הביתי שייערך בצרפת.