יו"ר ועדת הכספים משה גפני סירב היום (שני), באקט סמלי בעיקרו, לאשר את תקציב ההתאמות לשנת 2018, ושלח את נציגי האוצר להביא מסמכי העברות מפורטים יותר לפני שיאושר התקציב. התקציב המדובר יאושר ככל הנראה כבר מחר, אך הדיון הסוער בוועדת הכספים חושף את חוסר התוחלת במנגנון שאמור היה להמתיק את הגלולה של התקציב הדו שנתי, שזכה לביקורת חוצת מפלגות ואושר ככל הנראה בגלל נחישותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. התסריט לדיון זה נכתב ככל הנראה כבר באישור חוק התקציב הדו שנתי ביולי שנה שעברה, חוק שלאחר הכנסת מנגנון המעבר בין שנות התקציב אמר עליו גפני ש"האופוזיציה והקואליציה עשו יחדיו שירות טוב לעם ישראל" .
תקציב ההתאמות הוא מנגון שאמור היה להתמודד עם הבעייתיות שבתקציב הדו שנתי, על ידי שמירת רזרבה שתאפשר לממשלה ולכנסת ליישם החלטות וכן "לספוג" גירעונות הגדולים מהמתוכנן. בפועל, לכנסת לא היה פיקוח והשפעה משמעותית על התקציב. הוא גובש במשרד האוצר על בסיס צרכי המשרדים והובא לאישור הוועדה באיחור ניכר. בכך למעשה עברה הממשלה על החוק, שקבע שהתקציב יעבור עד ה-10 לדצמבר. נציגי האוצר התפתלו בהסבירם את הנסיבות לעיכוב, כשהם מסתמכים בעיקר על העומס סביב הכנתו המוקדמת של תקציב 2019. ליצמן אמר על כך בוועדה "היה ראוי שתבואו. זה זלזול בכנסת במובן הכי חמור של המילה. איך היועץ המשפטי של משרד האוצר מגן על זה? זה מביא לי הרהורי כפירה על יועצים משפטיים".
תקציב ההתאמות המקורי עמד על 3.5 מיליארד שקלים, אך 300 מיליון הוסרו ממנו, לטענת נציגי האוצר בדיון בגלל טעות בתחזית התקציב לתכניות לניצולי שואה, והם אינם למעשה חלק מהתקציב ולא הובאו לאישור ועדת הכספים. יש לציין כי גם אם פספסו באוצר 300 מיליון שקלים בצד ההוצאה לתקציב התכניות, בצד הכנסות המדינה עמד הפספוס על כ-18.5 מיליארד שקלים עודף, שיכלו בוודאי לסייע בקיום התכניות גם בלי הורדתן מתקציב ההתאמות.
לחברי ועדת הכספים לא היו השגות משמעותיות על תוכן הסעיפים שהוצגו: 1.25 מיליארד שקלים שכבר אושרו בשבוע שעבר עבור מימון תוספת לקצבת הנכים, 400 מיליון שקלים עבור הקדמת מועד תחילת צבירת ותק לפי חוק הביטוח הלאומי על-מנת להגדיל את קצבת הזקנה לאזרחים ותיקים, 300 מיליון שקלים למימון התכנית לקיצור חופשות בבתי הספר, בצהרונים ובגני הילדים, 100 מיליון שקלים עבור המשך מתן גמלאות לניצולי שואה לאחר פירוק החברה לאיתור והשבת נכסי ניצולי השואה, 100 מיליון שקלים עבור יישום תכנית המשטרה למרחב דוד ו- 100 מיליון שקלים עבור יישום מודל 'אבטחה מדלגת' בגני הילדים. בנוגע ל-950 מיליון שקלים עבור סבסוד צהרונים גם בשנת התקציב 2018, הביעו חלק מחברי הוועדה הסתייגות מאופן החלוקה, שמתייחס למצבן הסוציו-אקונומי של ערים ומועצות מקומיות ולא ליישובים או שכונות.
אך לצד ההסכמה על המטרות, ביקורת חריפה נשמעה על האופן בו ניהל משרד האוצר את הדיון על ההתאמות. "יכול לבוא פה אסי מסינג (היועץ המשפטי של האוצר) ולהגיד מה שהוא רוצה. גם אתם מודים בעובדה שעברתם על החוק. נכון שאנחנו שקופים, אנחנו הכנסת אבל אני לא חושב שזה מועיל לכם ולא מועיל לנו. זה אושר כבר לפני חודש אצלכם. למה לא הבאתם?"
גפני הוסיף, "במהלך 2017 עלו כאן לא מעט נושאים שדורשים מענה שלדעת חברי ועדת הכספים, תקציב ההתאמות היה אמור לתת. למשל גילינו שיש קבוצה של אלמנים ואלמנות של ניצולי שואה שאינם מקבלים קצבת שאירים וכי באופן שרירותי הוחלט שרק אלו שבני או בנות זוגן נפטרו אחרי 2011. למה הופלו רעה אלו שבני או בנות זוגן נפטרו לפני??! זה רק עניין תקציבי. מדובר בכ- 100 מיליון שקלים שאמורים לתת מענה לכך ולדעתנו, זה בדיוק מה שאמור לעשות תקציב ההתאמות. אותו דבר לגבי הרנטות שמקבלים ניצולי שואה מגרמניה שהיום נמוכות ממה שמעניקה מדינת ישראל והשוואת גובה הרנטות לקצבה בישראל הוא בסביבות 150 מיליון שקלים. שני הנושאים האלה לדוגמה לא נמצאים כאן. למה להשאיר את העוול הזה בנושא ניצולי השואה ולא לתת לו מענה באפשרות שעומדת כאן לפנינו בתקציב ההתאמות??!".
אך אולי הסיפור כולו מתבטא במשפט שזרק גפני לנציגי האוצר במהלך הדיון: "אנחנו נפגשים כל הזמן ותמיד אתם מנצחים".
