הצעת תקציב 2019 וחוק ההסדרים יונחו היום (ראשון) על שולחן הכנסת, כשהתכנית  היא לאשר את שני החוקים הגדולים והמשמעותיים ביותר של הכנסת במהלך מושב החורף שיסתיים באמצע מרץ, ובכך לייצר תקדים בו תקציב המדינה מאושר תשעה חודשים לפני תחילת השנה האזרחית. למרות שמדובר ביעד לכאורה שאפתני, היותו של התקציב חסר גזרות וקיצוצים קשים יקשה ככל הנראה על האופוזיציה, שאינה מציגה אלטרנטיבה כלכלית רציפה למדיניות הממשלה, להציג התנגדויות ממשיות והתקציב כנראה יעבור. אך בעוד הדבר יבצר את יציבות הממשלה כפי שמעוניין ראש הממשלה בנימין נתניהו, ההתרחשויות של הימים האחרונים מדגישות את הבעייתיות שבהעברת התקציב כל כך מוקדם.

התקציב שיונח על שולחן הכנסת מחר יעמוד על 397.3 מיליארד שקלים  ויכלול גירעון של 2.9% וקיצוץ רוחבי של 5 מיליארד שקלים. סה"כ מדובר בתקציב גדול יותר מזה של השנה החולפת, ללא גזירות משמעותיות על הציבור וללא שינויים גדולים ביחס לשירותים החברתיים שיובשו בשני העשורים האחרונים. התקציב כן יכיל כמה תיקונים, העלאת קצבת הנכים (שעוד לא נחקקה) ושיפור בתכנית הסיעוד, אבל לא מהפכות גדולות. הוא יכל היה להיות הרבה יותר גרוע אבל, ביחס לביצועי המשק ב-2017 הוא יכול היה להיות גם הרבה יותר טוב. אל תקציב המדינה יצורף חוק הסדרים מצומצם יחסית לשנים קודמות. 30 סעיפים סך הכל שגם בהם  אין בשורות מרחיקות לכת, אלא בעיקר 'קיבוץ' של רפורמות שנמצאות כבר עכשיו בשלבים שונים של חקיקה.

על פי התוכנית, הצעת התקציב תעלה ביום שני להצבעה בקריאה ראשונה. לאחר שתאושר, יהיה לחברי הכנסת קצת יותר מחודש ללמוד את התקציב ולתקן אותו עד שיובא לאישור סופי בקריאה שנייה ושלישית באמצע מרץ.

אפשר לעצור, אבל לא נראה שיהיה מי שיעשה זאת

כשביקש נתניהו להעביר תקציב דו שנתי לשנים 2017-2018, בצמרת משרד האוצר התנגדו. הממונה על התקציבים הקודם, אמיר לוי, וסגניתו יעל מבורך, טענו כי יש קושי לחזות את מצב המשק שנה מראש והסיכון גדול מדי, כחלון הסכים עם בכירי משרדו והתנגד גם הוא לרעיון. נתניהו לחץ, ובמשרד האוצר המציאו פטנט שימזער את הנזק – רזרבה מיוחדת שתשמש ככרית ביטחון במקרה של צמיחה בלתי צפויה של הגרעון. המנגנון הזה בא כמובן על חשבון הוצאות אחרות שיכלו להיכלל בתקציב. בינתיים, 2017 הסתיימה דווקא עם גרעון קטן מאוד וכרית הביטחון הופנתה למימון תכניות נטו משפחה ונטו הוזלות של כחלון. שר האוצר למד לאהוב את התקציב המוקדם וכרית הביטחון שלו. במקביל לוי ומבורך סיימו את תפקידם ועזבו את משרד האוצר. כשביקש נתניהו להעביר את תקציב 2019 כבר בתחילת 2018 ובכך לייצב את הקואליציה שלו עד לסוף הקדנציה, כבר לא היו התנגדויות.

דווקא הימים האחרונים עשויים אולי להמחיש את הבעייתיות שבאישור תקציב מוקדם. אירועי אתמול בגבול הצפון הוכיחו עד כמה שביר השקט הביטחוני ובאיזו מהירות יכולה להתלקח מלחמה. בזמן המו"מ על תקציב 2019 בממשלה, שר הביטחון ליברמן דרש תוספת של 4.2 מיליארד שקלים כדי לשפר את המוכנות של מערכת הביטחון לתרחיש של מלחמה בצפון. ליברמן לא קיבל את מבוקשו, אבל גם אם היה מקבל תוספת תקציב, מדובר בתקציב שניתן יהיה להשתמש בו רק עוד שנה. אירועי השבת האחרונה מלמדים שייתכן והסלמה בצפון, לא תחכה לתוספת הזו ותגיע לפני תקציב 2019.

לצד ההסלמה בצפון, גם גזרת יהודה ושומרון מתחממת. מאז הפיגוע ביום שני באריאל בו נרצח איתמר בן גל זכרונו לברכה, נרשמו מספר פיגועים שסוכלו ועשרות הפרות סדר אלימות. הצתה חוזרת של אינתיפאדת הסכינים תצריך הערכות תקציבית אחרת.

בנוסף להתערערות בזירה הביטחונית, ראינו בשבוע האחרון גם את המצב בבורסות העולם מתערער. הצלילה בוול סטריט שהורגשה גם בתל אביב, אומנם נבלמה בינתיים, אבל היה בה איתות למצב העדין של שוק המניות. אחרי תקופה ארוכה של עליות, נראה כי לקטרים נגמר הדלק. התקציב הדו שנתי של 2011-2012 בעת כהונתו של שטייניץ כשר אוצר, לא היה ערוך למשבר דומה והתוצאה הייתה בור של 40 מיליארד שקלים בתקציב. כל כך לא היו ערוכים במשרד האוצר למשבר עד שבכלל לא ראו את הבור הזה נוצר עד שכבר היה מאוחר מדי.

ביחס לתקציב 2019, עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת. מעבר ליציבות הפוליטית, אין סיבה למהר ולהעביר אותו תוך 40 יום (מתוכם הכנסת תהיה פעילה כעשרים יום בלבד) אבל במצב הפוליטי הנוכחי, קשה לראות מישהו מבין שרי הממשלה או חברי הקואליציה מציעים לעצור לרגע ולדחות את אישור התקציב למושב הקיץ.

ימים יגידו אם הטלטלות הביטחוניות והכלכליות של הימים האחרונים מסמנות כניסה לעידן חדש של אי יציבות או רק זעזוע חולף שיסתיים במהרה. כך או כך, ההחלטה לאשר תקציב חסר הגזרות וחסר מהפכות שנה וחצי קדימה, מה שנראה כרגע כהחלטה סולידית במציאות של שגרה, עלול להתגלות במבט לאחור כהחלטה חסרת אחריות, ברגע שאותה שגרה תתגלה כזמנית.