טיוטת היתר כללי להעסקת עובדים בשעות נוספות שהציג בשבוע שעבר שר העבודה והרווחה, תאריך בארבע שעות את מספר השעות הנוספות שמותר להעסיק עובד בשבוע ל-16. זאת כחלק מהמתווה שהוסכם בין נשיאות הארגונים העסקיים להסתדרות לקיצור שבוע העבודה.

לשכת שר העבודה משרה לדבר ראשון כי השר טרם החליט האם להעדיף את קיצור שבוע העבודה בשעה כפי שמוצע בהסכם הקיבוצי של ההסתדרות והמעסיקים, או את מודל סופי השבוע הארוכים שניסה שר הכלכלה אלי כהן לקדם, וכי הוא נוטה דווקא למודל זה. עם זאת, הוא כבר פרסם הצהרה כי בכוונתו לחתום על צו הרחבה על ההסכם הקיבוצי דווקא, וההיתר הכללי הנוכחי הוא חלק משינויים חוקיים שיידרשו בין כה וכה על מנת להוביל את קיצור שבוע העבודה בשני המתווים.

במפגש עם עיתונאים שנערך בשבוע שעבר במשרדו של יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, הוא העריך כי קיצור שבוע העבודה בשעה על פי המתווה המשותף עם המעסיקים ייושם כבר החל מסוף החודש הקרוב. "לא קיבלתי אף פעם הצעה מבושלת שיש הסכמה של האוצר, המעסיקים והמורים לסוף שבוע ארוך", אמר, והסביר כי על מתווה קיצור שבוע העבודה בשעה הצליחו כלל הצדדים להסכים ואף כי הצליח להסיר את התנגדות האוצר למהלך. לדבריו מתווה זה, להבדיל ממתווה סופי השבוע הארוכים, צפוי להשפיע גם על שכר המינימום השעתי ולהגדיל את שכרם של מאות אלפי עובדים. "אני אדם פרקטי שרוצה לעשות שינויים בחברה הישראלית. זה שני דברים שנכון שקשרו אותם בשיח הציבורי וגם ברמה ההסכמית, אבל צריך להבין ש-40 שעות עבודה בשבוע זה יעד צריך להגיע אליו" הבהיר ניסנקורן.

טיוטת ההיתר כוללת גם היתר להעסקתם של עובדי משמרות לילה עד 58 שעות בשבוע כולל שעות נוספות, אולם אינה מפרטת כמה שעות עבודה מותר להעסיק בלילה אחד שכן נושא זה מצוי היום במוקד מחלוקת משפטית בבית הדין הארצי. לפני כחודש קבע בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בתיק הנוגע לעובד שמירה שהועסק במשמרות לילה, כי צו ההרחבה המאפשר להאריך את יום העבודה במקומות המעסיקים חמישה ימים בשבוע לתשע שעות אינו חל על העסקת לילה, בה 'יום העבודה' הינו שבע שעות בלבד. המעסיק ונשיאות הארגונים העסקיים ערערו, ואילו המדינה הצטרפה לעמדת ההסתדרות לפיה אורך 'יום העבודה' צריך להיות קצר מזה הנהוג ביום.