הוועדה למיגור האלימות כלפי צוותים רפואיים ומנהליים במערכת הבריאות הגישה אתמול (א') את המלצותיה. עיקר ההמלצות: הקמת יחידות אבטחה ארציות ממונעות (אופנוענים), הפעלת אפליקציית מצוקה לכל עובד, פריסת מצלמות בשטחים ציבוריים וחציצה פיזית במרפאות הקהילה. נכון לעכשיו לא פורסמה עלות התכנית.

הוועדה הוקמה לפני כחצי שנה בעקבות מקרי אלימות רבים נגד צוותים רפואיים, כאשר הבולט והחמור ביניהם הוא רצח האחות טובה קררו ז"ל בסניף קופת חולים כללית בחולון בחודש מרץ לפני כשנה. בתה של קררו, נופר קררו-אסלן השתפה בדיוני הוועדה כנציגת ציבור ואמרה היום עם הגשת ההמלצות כי "אי אפשר להמשיך כאילו כלום לא קרה. אמנם את אמא שלי אי אפשר להחזיר אבל מאוד ברור לי שאם דברים לא ישתנו כאן אמא שלי היא רק הראשונה, ולכולנו יש אחריות מאוד גדולה לקחת את הדוח הזה ובאמת לנסות להשיג את התקציב שצריך. לקחת את המסקנות האלה וליישם אותם בשטח. צריך לזכור שאנשים שעובדים במערכת יש להם משפחה והזכות הכי בסיסית היא ללכת לעבודה ולחזור הביתה".

קמפיין חינוכי, מינוי אחראי וקשר שוטף עם המשטרה

המלצות הוועדה מחולקות לשישה תחומים מרכזיים. התחום הראשון הוא מחויבות ההנהלה בכל הרמות למיגור וטיפול באלימות: במשרד הבריאות כחלק מההמלצות ייכתב חוזר  של המנהל הכללי העוסק בהתערבות למניעה וטיפול באלימות הכולל את ההמלצות המפורטות בדוח זה וביצוע בקרת יישום החוזר בזמן בקרת רישוי, כתנאי לרישוי. בנוסף, הקמת ועדה עליונה לטיפול בנושא אלימות ברשות חבר הנהלה בכיר, הוספת נושא אלימות לסקר חווית המטופל, הטמעת תכנית לאומית למניעה וטיפול באלימות כחלק אינטגרלי מתכנית העבודה של המשרד, מתן התייחסות ייחודית בתכניות העבודה למניעה וטיפול באלימות בתחום בריאות הנפש בקהילה ובאשפוז, יצירת מערכת דיווח ארצית ממוחשבת לאיסוף נתונים ותחקורם והוצאת דוח שנתי המסכם את הפעילות בתחום הטיפול באלימות.

נופר קררו-אסלן, בתה של האחות טובה קררו ז"ל. (דוברות משרד הבריאות)

בנוסף ממליצה הוועדה על הפקת קמפיין תקשורתי לאומי מתמשך: פוסטרים, עיתונות, טלוויזיה, דיגיטלי – בעלי מסר חינוכי ולא מאיים. בין השאר, ליצירת אמון פנים ארגוני (עובדים במנהלים) וחוץ ארגוני (מטופלים בצוותים), פיתוח חומרי הדרכה אחידים להכשרת צוותים (לומדות, אפליקציות), הוצאת קובץ המאגד את כל הכלים המשפטיים העומדים לרשות הנהלת מוסד רפואי להתמודדות עם אלימות, הוצאת הנחייה ברורה בנוגע לסעיפים בחוק שלפיהם ניתן להגיש תלונה, הגדרת מדיניות תקשורתית בתגובה לאירועים אלימים, הקמת צוות ייעודי במשרד הבריאות להתמודדות עם האלימות במרפאות לטיפול בכאב, אלימות אשר נובעת מדרישת המטופלים לטיפול בקנאביס, הקמת ועדה עם אנשי מקצוע ואתיקה לדיון באפשרות לרישום אירוע אלימות ברשומת המטופל וברשומה מרכזית, כתיבת נוהל המאפשר להפנות מטופלים אלימים לקבלת טיפול במרפאה\בית חולים אחר ותקצוב המלצות דוח זה לכלל המערכת.

עוד ממליצה הוועדה כי בכל ארגון בריאות ימונה אדם שיהיה למניעה וטיפול באלימות, והקמת ועדה למניעה וטיפול באלימות, אשר תתכנס לפחות אחת לרבעון, בכל קופה עד לרמת המחוז ובכל בית חולים. לראשות הוועדה ימונה חבר הנהלה בכיר. כמו כן, תתבצע בקרה ביחידות המוסד על הטמעת הפעולות, יכתב פרק חובה בנושא אלימות בתוכניות העבודה של הארגון, ויתבצע חיבור למערכת דיווח ממוחשבת מרכזית (פנים ארגונית ומקושרת למשרד הבריאות) ויצירת מיתוג-עיצובי בנקודת המגע של המטופל ומלוויו עם המוסד, שילוט אינפוגרפי, ויחול שיפור תנאי ההמתנה (כסאות, בידוריות, אינטרנט).

התחום השני אליו התייחסה הוועדה הוא תחום האכיפה והקשר עם המשטרה. בתחום זה ממליצה הוועדה על יישום המלצות האכיפה המחייבות בין היתר נוהל משותף שיכתב בין אגף בטחון במשרד הבריאות לנציג המשטרה שיקיף את הנושאים השונים שבאחריות המשטרה (סיור, חקירות ותביעות). בין היתר, יוצב שוטר בכל חדר מיון, יוקם ממשק עבודה משותף בין המוסד הרפואי/ מרפאה עם תחנת המשטרה הקרובה ("תחנה טריטוריאלית") באחריות מנהל המוסד/ מרפאה, או מי מטעמו, יתקיים מפגש ראשוני ובהמשכו מפגשים תקופתיים עם מפקד התחנה, וימונה איש קשר מהמוסד הרפואי ואיש קשר מהמשטרה. כמו כן, יקבע זמן מקסימלי להגעת המשטרה – בתיאום בין המשטרה ומשרד הבריאות, וייכתב פרוטוקול עבודה משותף עם המשטרה. כמו כן, תינתן האפשרות להגיש את התלונה למשטרה במוסד בו התרחש האירוע (ללא צורך להגיע לתחנת המשטרה), תנתן אפשרות להגיש תלונה ראשונית בשם הארגון ולא העובד – על ידי קצין בטחון או גורם אחר בארגון (העובד הנפגע יהיה חלק מהתהליך בהמשך), ולא יועברו פרטיו האישיים של מגיש התלונה לידי הנאשם או סניגורו. בנוסף, עובד שנפגע ילווה על ידי איש צוות מהמוסד בכל מפגש במשטרה ובבית המשפט ותבחן האפשרות למתן קוד מיוחד ברשומות המשטרה לפגיעה בעובדי מערכת הבריאות שיאפשר בהמשך איסוף מידע ומעקב אחרי המגמות והנתונים.

צילום מסך מסרטון האבטחה המתעד את אירוע התקיפה במיון בי"ח איכילוב

התחום השלישי בו נגעה הוועדה הוא תחום האבטחה. בתחום זה ממליצה הוועדה על הרחבת סמכות המאבטחים בבתי החולים, הגדרת האבטחה בקהילה למונחית משטרה, הקמת יחידות אבטחה מרחביות בקהילה, (אופנוענים)  רצוי בשיתוף כלל הקופות, הפעלת אפליקציית מצוקה לכל עובד בסמארטפון כתחליף ללחצן מצוקה בכל חדר, הצבת מאבטחים ייעודיים בעלי הכשרה מתאימה במחלקות פסיכיאטריות לפי רמת סיכון, הצבת אבטחה צמודה במרפאות בסיכון גבוה, כולל מרפאות בריאות הנפש, הרחבת פריסת המצלמות בשטחים ציבוריים, יצירה חציצה פיזית במרפאות הקהילה בין מקבלי הקהל (אדמיניסטרציה) לבין המטופלים ומלוויהם, הפעלת קוד צופן פנימי המוכר לכלל העובדים (ערבות הדדית) בכל מרפאה ובית חולים שמזעיק את הצוות בנוסף לאנשי הביטחון, הגדרה והתאמת תקינת האבטחה למרפאות בריאות הנפש בקהילה ופעילות לקידום הגדרת עבודת המאבטח במערכת הבריאות כעבודה מועדפת.

התחום הרביעי בו דנה הוועדה הוא חקיקה וענישה. בתחום זה ממליצה הוועדה על החמרת הענישה על אלימות כלפי עובדים במערכת הבריאות, תיקון חקיקה לשינוי הגדרה מ"עובד חירום" לעובד מערכת הבריאות, קידום מסלול מהיר לדיון בבתי המשפט בתיקי אלימות, הגשת כתבי אישום על ידי הפרקליטות בלוח זמנים קצר במקרים המתאימים, ומתן הד תקשורתי ופרסום פסקי דין. כמו כן, סגירת תיק אלימות מ-"חוסר ענין לציבור" תעשה בסמכות קצין בכיר בלבד והצגת נושא אלימות במערכת הבריאות בהשתלמויות שופטים.

התחום החמישי הוא חינוך והדרכה. בתחום זה ממליצה הוועדה על הכללת נושא האלימות בכל תוכניות הלימוד בבתי הספר לרפואה, סיעוד ומקצועות הבריאות, הכללת נושא האלימות בכל שלב בהדרכת העובד, קיום סדנאות לתקשורת שירותית, הפחתת אלימות וניהול אירוע אלימות – לכלל הצוותים, כולל אנשי בטחון, קיום הדרכות תקופתית ודברור פנים ארגוני בנושאים הבאים: כלל הפעילויות שהארגון מבצע בנושא, הגשת תלונה, סמכויות מאבטח ושוטר, הגברת תחושת הביטחון של הצוותים.

התחום השישי הוא מידע ושקיפות. בתחום זה ממליצה הוועדה על פיתוח ושימוש בטכנולוגיות המעניקות מידע בכל שלבי הטיפול וההמתנה, תקנון תפקיד "מקשר"/"מגשר"/"מנהלן" אשר אינו חלק מהצוות המטפל (לא רופא/ה ולא אח/ות) הנותן מענה לא קליני למטופלים ומלוויהם במוקדי לחץ והמתנה מרובה (מיון ומרפאות גדולות) לפחות בשתי משמרות מהיממה ושימוש בסמארטפון לתקשורת עם המטופלים ומלוויהם. לדוגמא, שליחת SMS.

"השתקפות של האלימות המרחשת בחברה הישראלית בכללותה"

סגן שר הבריאות הרב יעקב ליצמן התייחס אף הוא לתופעת האלימות כנגד צוותים רפואיים וכינה אותה "חמורה ופסולה". הוא הוסיף כי זו "מכה שמאיימת על מערכת הבריאות. לא יכול להיות שרופא, אחות או איש מינהלה בבית חולים או במרפאה, לא יוכל לבצע תפקידו בגלל אלימות מכל סוג שהוא. אני מברך את הוועדה החשובה שעשתה עבודה מעמיקה ויסודית, בראשות פרופסור שלמה מור יוסף. משרד הבריאות רואה בהמלצות אלה יסוד לשיקום מערך השירות הרפואי ללא אלימות וללא סכנה לציבור החולים. נפעל ליישום ההמלצות כדי שמערכת הבריאות תהיה חסינה יותר ובריאה יותר".

מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב הוסיף כי "עובדי מערכת הבריאות זכאים לעבוד בסביבה בטוחה ומוגנת, ללא אלימות. הדרך להפחתת אלימות והגברת תחושת הביטחון ארוכה, מורכבת ומאתגרת. נדרשת מעורבות ומחויבות של כלל ציבור המטופלים, קובעי המדיניות וציבור המטפלים".

שר הבריאות יעקב ליצמן (צילום: הדס פרוש / פלאש 90).

"אלימות המתרחשת במערכת הבריאות הינה השתקפות של האלימות המרחשת בחברה הישראלית בכללותה" אמר פרופ' שלמה מור יוסף יו"ר הוועדה. "אלימות היא אלימות בין אם היא מתרחשת בבית, ברחוב, באירועי ספורט, בכביש, בבתי ספר או במערכת הבריאות. מערכת הבריאות הינה חלק מרכזי וחיוני בחברה. אלפי אזרחים אשר לרוב שרויים בחרדה, דאגה ומצוקה נפשית וגופנית נזקקים לשירותי הצוותים מדי יום. מיליוני אינטראקציות מתקיימים בין מטפל, מטופל ובני משפחה מדי יום, אינטראקציות אשר לעיתים לא מבוטלות כוללות ביטוי אלימות כלפי צוותים". הוא ציין כי הוועדה שמה לה למטרה "לגבש תוכנית המלצות אופרטיבית וכוללנית אשר תוביל  לירידה משמעותית במספר מקרי האלימות, לייצר סביבה בטוחה לצוותים ולמטופלים וכן לעלייה בתחושת הביטחון של הצוותים הרפואיים. אין ספק כי העבודה בתנאי לחץ והמחסור הכרוני בכוח אדם, בעיקר ברופאים/ות, אחיות/ים ועובדי מינהל משפיעים על אווירה מתוחה בבתי החולים ובמרפאות. בעבודת הוועדה ניסינו לכוון לפתרונות הניתנים ליישום גם בצד המעשי וגם בצד התקציבי במהלך השנתיים הקרובות".