"יש הזדמנות במערכות האלה לתשואה דו ספרתית. בין היתר בזכות פטור ממס הכנסה, פטור ממע"מ, פטור מארנונה ופטור מהיטל השבחה. כל אלה הם דברים שמאוד קשה להשיג ולקח עשור להגיע לזה. אני חס וחלילה לא מדבר על סובסידיה – למי שמשקיע ביצור חשמל באמצעות פנלים סולריים שמספקים חשמל לביתו אין שום הטבה בתעריף". כך אומר דני דנן, המנכ"ל של חברת אנרפוינט, המייבאת לישראל פאנלים סולריים ומבצעת גם התקנות של מערכות ביתיות.

"מדינת ישראל כיום מקלה בצורה משמעותית על התקנת מערכות סולריות ביתיות. הפטורים תקפים למערכות שחוסכות עד 24,000 ש"ח לשנה – כלומר, מערכת של 23-25 קילוואט וגודל גג של 200 עד 250 מ"ר. רוב המערכות המותקנות הן 10 קילוואט או 8 קילוואט".

דני דנן, מנכל חברת אנרפוינט (צילום: אנרפוינט ישראל)

אם מדובר בהשקעה כה אטרקטיבית, ואם המדינה מעודדת התקנה שכזו ופוטרת את המשקיעים ממס, מדוע איננו רואים יותר מערכות שכאלו מותקנות? לדעת דנן חסרה הסברה מצד המדינה לגבי המכסות הקיימות, מה שמוביל לתת-ניצול שלהן.

שיטת ההתחשבנות בין מתקיני הפנלים הסולריים לבין חברת החשמל נקראת "מונה נטו". לפי שיטה זו בעלי המערכות הסולריות זכאים להנחות בחשבון החשמל תמורת החשמל שייצרו בעצמם בפאנלים סולריים. לדברי דנן, מי שמתקין פנלים סולריים בשטח  של 70 מ"ר ירוויח בזכות שיטת התחשבנות זו.

"בשטח של 100 מ"ר, המערכת יכולה לחסוך כ-9,000 ש"ח בשנה, בערך 900 ש"ח ל-10 מ"ר גג בממוצע. התעריף זהה לתעריף חברת החשמל, 0.553 אגורות לקילווואט".

כלומר, ניתן לחסוך עד מחצית מחשבון החשמל – לפני שחישבנו את עלות ההתקנה עצמה. לגג של 100 מ"ר, התקנה עולה בסביבות 70,000 ש"ח. המשמעות היא שלוקח 7-9 שנים כדי להחזיר את ההשקעה ולאחר מכן מדובר בחיסכון נטו. התשואה הכוללת על ההשקעה מוערכת ב-13%.

פתרון לעשירים?

מחירי הפאנלים הסולריים נמצאים בירידה ממושכת והופכים רלוונטיים לציבור רחב יותר ויותר, אך גם היום, בעלי הגגות המתאימים הם פלח אוכלוסיה עשיר יותר – בעיקר בעלי בתים פרטיים או בעלי דירות גג שרכשו את הזכויות לשימוש בגג. עם זאת, בתים משותפים בעלי גג מתאים יכולים להתקין מערכת סולרית במשותף, באמצעות ועד הבית ובכך להפחית את התשלום החודשי לועד, פעולה שגם עשויה להעלות את ערך הדירות בבניין.

"יש קרוב ל-450 מגהוואטים פנויים בהסדרה של 'מונה נטו', וקח בחשבון שזו הסדרה מ-2014. ההתנעה של הביקושים נעשית באופן איטי. נכון שהסירו את החסמים, אבל בציבור לא יודעים על כך".

דנן סבור שלהשקעה בחשמל סולרי יש דימוי שלילי שנוצר כתוצאה מהחלטות הסדרה שגויות בעבר. המשבר בענף הגיע לשיאו לפני כ-5 שנים כאשר עשרות חברות התקנה נסגרו בשל היעדר מכסות וחסמים בירוקרטיים. "היו אז עשרות חברות במשק", מסביר דנן, "באנרפוינט אנחנו מייבאים את הפאנלים לישראל, והתבקשתי לתת שירות בעבור לקוחות שנפגעו, אחרי שחברות מכרו להם מערכות ופשטו רגל. בגלל הסנטימנט הזה של אכזבה, יש לענף תדמית בעייתית. הרגולציה שפכה את התינוק עם המים, אנחנו ענף קטן ואין לנו לובי משמעותי כמו לחברות אנרגיה מסורתיות".

עם זאת, דנן רואה אופק מבטיח בתחום בישראל, "אנחנו לא מסכנים, אנחנו חברת שירותים קטנה, המחזור שלנו הוא סביב 50 מליון שקל ואנחנו מהגדולים בשוק בישראל, מתחת לחברות הבורסאיות, כמו אנלייט, וחברות זרות שפעילות בישראל".

אנרפוינט היא בין החברות הבודדות ששרדה גם את התקופות הקשות בשוק הסולרי ולא נסגרה. לדברי דנן, זה קרה "בזכות הבנה מעמיקה ונכונה של הרגולציה. החברה המציאה את עצמה מחדש, מהתקנות להפצה ובחזרה להתקנות, כיום אנחנו גם מייבאים וגם מתקינים מערכות". כיום רק 3% מהאנרגיה בישראל מיוצרות בשיטות לא מזהמות, כאשר היעד של מדינת ישראל הוא 10% בשנת 2020 – יעד שיהיה מאוד קשה לעמוד בו ללא האצה דרמטית של המאמצים בתחום.

פאנלים סולריים. לפני מספר שנים נסגרו עשרות חברות בגלל העדר מכסות וחסמים בירוקרטיים. כיום, המצב השתנה (קרדיט: חברת אנרפויט)

דנן מצביע על מדינות רבות באירופה – באיטליה, בגרמניה, בספרד ובאנגליה – שעוברות את ישראל באופן משמעותי בייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות, אף שבישראל יש שעות שמש רבות יותר. יתרון נוסף במערכות ביתיות קטנות הוא היכולת של רשת החשמל להתמודד עם כושר הייצור החדש ללא השקעות ניכרות. הולכת חשמל מתחנות הכח עד לצרכנים גורמת לאבדן אנרגיה של כ-10% בערך, אשר כמעט ולא מתקיים בשיטת הייצור הזעיר והמבוזר.

המחירים יורדים ולא בזכות הטכנולוגיה

ההזדמנות הנוכחית להשקעה בתחום החשמל הסולרי קשורה להוזלה משמעותית של הפנלים הסולריים. הסיבה לירידת המחירים עשויה להפתיע. "בעשור האחרון יש התקדמות בפאנלים עצמם, אבל לא משהו מטורף. מ-200 ואט ל-320 ואט. זו לא מהפכה". לדבריו, ההסבר קשור בירידת מחירי הסיליקון בעולם. "מערכת שפעם עלתה 1.1 מליון ש"ח עולה היום 250,00 ש"ח. הסיבה היא שמחיר הסיליקון ב2009 היה 156 דולר לקילו והיום הוא עולה 15 דולר". לדברי דנן מחיר הסיליקון הרקיע לפני כעשור בעקבות הצלחת האייפון, האייפד והמתחרים הרבים שקמו להם, ולקח מספר שנים עד שכושר הייצור הדביק את הביקושים.

חלקם של המגזרים בעלויות החיצוניות של פליטת מזהמים הפוגעים בבריאות, 2015. נתונים מתוך דוח מבקר המדינה

אינטרס ציבורי ברור

כמחצית מזיהום האוויר בישראל נוצר במשק האנרגיה, אשר גורם לתמותה מוקדמת של כ-1,000 איש בשנה ונזקים כלכליים עקיפים של מיליארדי שקלים. לכן, פתרונות ייצור אנרגיה נקיה מסייעים בעיקר למנוע את הנזק לחברה, הרבה יותר מאשר התועלת לצרכן הבודד. לפי יונתן אייקנבאום, מארגון גרינפיס ישראל, העבודה הציבורית של השנים האחרונות אכן השיגה פירות: "חלק מהעניין היה ללמד את הבנקים להתאים את ההלוואות שהם מציעים לתחום הזה. הלוואה רגילה מחזירים תוך 5 שנים, וכאן ההחזר מגיע תוך 7 או 8 שנים. אנחנו רואים עוד ועוד התאמות בעולם הפיננסי, שלמד כיצד להתמודד עם התחום". מי שבוחר לקחת הלוואה לצורך מערכת סולרית מרוויח חיסכון בחשמל כבר מהחודש הראשון להתקנה, אך הוא מתחלק בתועלת הכלכלית העתידית עם המלווה, וגם לוקח סיכון מסויים, באם המערכת תפסיק לתפקד.

"הבעיה הנוספת היא הרשויות המקומיות", מסביר אייקנבאום, "כאשר רוצים להקים מערכת גדולה יותר, נוצרים ויכוחים על היטלי השבחה שאין לגביהם ודאות והגובה שלהם גוזל את התשואה של הפרויקט. חברות התקנה הפסידו הרבה כסף במאבקים משפטיים". ללא הסדרה של פטור, או היטל נמוך, שמותאם לתועלת הכלכלית שהמערכת מספקת, האינטרס של הרשויות המקומיות בהיטלי השבחה עלול "להרוג" את ההתפתחות בתחום.

למה אין קמפיין?

אייקנבאום מצביע על ההשקעה הממשלתית הרבה בקידום משק הגז הטבעי, למרות שהוא מקור אנרגיה מזהם, והפקת קמפיין משמעותי בנושא באתר ייעודי. הבעיה היא, לדברי אייקנבאום, שאין כמעט תשתיות לחיבור מתקנים קטנים לגז טבעי בישראל, בשל ההחלטה לחלק את התחום לזכייניות פרטיות. חברות החלוקה נתקעו במכשולים פיננסיים ובירוקרטים, והן מתקשות לענות על הביקושים הקיימים. מקור נוסף לדאגה הוא העובדה שחלקן נמצאות בבעלות חלקית של חברות גז בישול, אשר גז טבעי יכול לשמש כתחליף זול בעבורו.

אף על פי כן רשות הגז קידמה את התחום מבחינת הסברה, אבל אין קמפיין מקביל, לקידום החשמל הסולרי, למרות שמדובר בתחום הרבה יותר פשוט, עם סיכונים מועטים, והסדרה נוחה יותר. בינתיים, אנו יכולים לברר על התאמת סביבת המגורים שלנו להתקנת מערכת ביתית או להיעזר באתר "המומחה הסולרי" שיכול להקל על התהליך. השינוי הגדול באמת, תלוי בהפעלת לחץ ציבורי משמעותי בשני מסלולים. הטוב מביניהם, הוא הסדרת כמויות גדולות של ייצור חשמל סולרי ללא הקצאת קרקע – גגות מסחריים, מטעים, ואף מאגרי מים. המסלול השני, הוא הקצאת קרקע לשדות סולריים בהיקף משמעותי, תוך הקצאת קרקע ייעודית לנושא, בעיקר בנגב.

הקמת פרויקטים חדשים של אנרגיה מתחדשת ותפעולם הם זולים היום בארה"ב מאשר הפקת אנרגיה ממתקנים קיימים שמבוססים על פחם ואנרגיה גרעינית. (צילום: Antonio Garcia, Unsplash)

מרשות החשמל נמסר:

"רשות החשמל אכן פעלה בשנים האחרונות על מנת להסיר חסמים שונים שהקשו על התקנת מערכות סולאריות ומנעו מימוש מלא של המכסה שהוקצתה ל"מונה נטו". לאחר שהוסרו חסמים רבים ועם פרסום תיקון הסדרת מונה נטו ביחד עם מסלול נוסף שיתמרץ הקמת מערכות כאלו, מתכוונת הרשות לצאת בפרסומים שונים שיעדכנו את הציבור הרחב בדבר האפשרויות העומדות בפניו."