דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
23.2°תל אביב
  • 21.8°ירושלים
  • 23.2°תל אביב
  • 21.6°חיפה
  • 22.7°אשדוד
  • 26.0°באר שבע
  • 32.8°אילת
  • 30.0°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 24.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
ייסוף

כלכלה / רוצים לעצור את ייסוף השקל? ארבעה צעדים אותם האוצר יכול לאמץ

מגמת התחזקות השקל מול הדולר, הנמשכת מזה כ-3 שנים פוגעת בייצור הישראלי ובעובדים הישראלים, אך משרד האוצר נמנע עד כה מהתייחסות לנושא | ארבעה צעדים בהם משרד האוצר יכול לנקוט כדי להשפיע על המצב

משרד האוצר (צילום: דבר)
משרד האוצר (צילום: דבר)
יונתן קירשנבאום

משבר הייסוף הולך ומעמיק, אך משרד האוצר שותק. מגמת התחזקות השקל מול הדולר, הנמשכת מזה כשלוש שנים פוגעת בייצור הישראלי ובעובדים הישראלים, אך משרד האוצר נמנע עד כה מהתייחסות לנושא. זאת למרות קריאותיהם של ראשי המגזר היצרני בישראל, אשר רק בחודש האחרון קיימו שני כנסים בנושא והגישו הצעה למדיניות לצוות משותף של בנק ישראל והאוצר.

על אף היותו של נושא זה קריטי לקיומה של תעשייה ישראלית ולכלכלה הישראלית בכלל, עד היום נמנע משרד האוצר מהתייחסות ישירה לנושא. ל'דבר ראשון' נמסר כי משרד האוצר איננו מעוניין בהתחייחסות ציבורית למשבר, וסירב לענות על השאלות שהופנו אליו בנושא.

מדוע משרד האוצר לא נוקף אצבע?

סירוב זה להתייחס למשבר הייסוף הוא משונה ולא אופייני למשרד אוצר של מדינה עם מטבע הנמצא בייסוף יתר, כפי שבנק ישראל הגדיר את השקל. בצ'כיה למשל, שסבלה בשנה שעברה ממתקפת ספקולנטים ששאפו לחזק את המטבע המקומי מעבר לתקרה אותה קבע הבנק המרכזי במדינה, היווה משרד האוצר שחקן מרכזי בניסיון להגן על הקרונה. באותה התקופה ניצב משרד האוצר הצ'כי בחזית המאבק כנגד אותם הספקולנטים, כשהצהיר כי יעשה את כל הנדרש כדי לשמור על הצמדה של הקרונה הצ'כית ליורו.

אז מדוע משרד האוצר הישראלי לא נוקף אצבע כדי למנוע את ייסוף השקל? גורמים בכירים המקושרים לתעשייה הישראלית מעריכים כי המנעות המשרד מפעולה עשויה לנבוע משתי סיבות. הראשונה קשורה בדרג הפוליטי. שר האוצר והסובבים אותו מעוניינים להגדיל את ההון הפוליטי שלהם, ולפעולה למען התעשייה פשוט אין מספיק תמיכה ציבורית. בניגוד לארה"ב, שם הנשיא טראמפ נבחר על בסיס הבטחתו לחזק את התעשייה המקומית, בישראל לקריאה זו יש כוח אלקטורלי מוגבל ביותר. כך, הם מעריכים, לשר האוצר אין התנגדות לפעולה – פשוט אין לו תמריץ לפעול.

לעומתם, מעריכים אותם הבכירים כי הדרג המקצועי באוצר דווקא מתנגד לכל מדיניות התערבות בשוק המט"ח, ולכן מסרב לאפשר כל פעולה של המדינה שתביא לירידת ערך השקל. להערכתם, התנגדות זו נובעת מאידאולוגיה פשוטה. לדעת הדרג המקצועי באוצר, על השוקים לווסת את עצמם ללא התערבות ממשלתית, על אף הפגיעה המתמשכת בייצור הישראלי.

ארבעה צעדים בהם משרד האוצר יכול לנקוט

1. מדיניות דקלרטיבית– עד היום, משרד האוצר נמנע מהתבטאות פומבית בנושא ייסוף השקל. זאת על אף העובדה שהתבטאויות פומביות של גורמים כלכליים בכירים הם כלי אסטרטגי חשוב במקרים כאלו. הסיבה לכך היא שהתבטאויות אלו מהוות איתות לשחקנים בשוק, לגבי תנאי השוק העתידיים.

משרד האוצר הוא אחד ממרכזי העצבים המשמעותיים במשק הישראלי, ויש לו מנעד רחב של כלים לעיצובו. לכן, סוחרים, ובייחוד סוחרי מטבע ספקולטיביים, קשובים מאוד להתבטאויותיו. סוחרים אלו זקוקים לוודאות לגבי תנאי המשק, כדי לבחור את ה"הימור" הנכון. לכן, יש בכוחם של התבטאויות משרד האוצר ביחס לכוונותיו ביחס לשוק המטבע לשנות את מגמות ההשקעה בשוק.

למשל, משרד האוצר מסוגל להצהיר כי ימנע בכל דרך את ייסוף השקל מעל לערך כלשהו. זוהי, למעשה, הצהרה על קביעת "תקרה" לשקל, והתחייבות של מדינת ישראל לפעול בשוק המט"ח כדי למנוע ייסוף מעל לערך זה. התחייבות פומבית מסוג זה מרתיעה סוחרים ספקולטיביים מניסיון לדחוף את ערך המטבע כלפי מעלה, מתוך החשש שמדינת ישראל תתערב, ו"תהרוס" את השקעתם. מומחים בשוק המט"ח מסכימים כי לצעד ציבורי זה יש, בדרך כלל, משמעות גדולה בהקטנת המוטיבציה של סוחרים ספקולטיביים להמר על המטבע המקומי.

2. הרחבת גידור החוב– ישראל לווה כסף בשוקי ההון העולמיים, ממוסדות פיננסיים גדולים. חוב זה נקוב בדולרים, וישראל נדרשת להחזיר אותו בדולרים. במידה והשקל מתחזק מול הדולר, אותו החוב נהיה יקר יותר בפועל, היות והמדינה "מקבלת" פחות דולרים על כל שקל. לכן, לעיתים, ישראל מגדרת את החוב הדולרי שלה. במילים אחרות, ישראל קונה ביטוח על החוב שלה, שמבטיח כי גם אם ערך השקל יעלה, החוב ישולם לפי ערך נמוך יותר.

כדי לעשות כך, מדינת ישראל רוכשת "חוזים עתידיים" על הדולר. משמעות אותם החוזים היא הבטחה של גוף פיננסי להחליף שקלים לדולרים במחיר קבוע מראש, גם אם המחיר יעלה. עסקאות מסוג זה מחזקות את הדולר מול השקל, כי הן מהוות בעצם רכישה של דולרים על ידי המדינה, ומחזקות את הפחד של הספקולנטים מהתערבות נוספת של המדינה בשוק המט"ח.

מידת האפקטיביות של המהלך להעלאת ערך הדולר תלויה בהיקף העסקאות. חטיבת המימון באגף החשכ"ל אכן מבצעים עסקאות כאלו מפעם לפעם, אך גורמים בתעשייה קראו בעבר להרחבת עסקאות הגידור על חוב הדולרי, כדי לתרום לפיחות השקל.

3. מיסוי תנועות הון קצרות טווח– הצעד המרכזי אותו קוראים התעשיינים למשרד האוצר ליישם הוא מיסוי תנועות הון לטווח קצר, אסטרטגיה בה נקטו מספר מדינות אשר סבלו מספקולציה של גורמים זרים במטבע, לדוגמא צ'ילה, ספרד, הודו וקוריאה הדרומית. מטרת הצעד היא הרתעת משקיעים שמטרתם רווח מהיר על גבי התנודות בערך המטבע, על ידי הטלת מס מיוחד על השקעות קצרות טווח. זאת מכיוון שספקולנטים נוטים לרכוש כמות גדולה של שקלים, לדחוף את ערך המטבע מעלה, ולמכור תוך זמן קצר ברווח. הטלת מס על פעילות כזו תרתיע, לטענת כותבי תכנית היצואנים, ספקולנטים מסוג זה ותמנע חלק משמעותי מהייסוף.

עד כה נמנע משרד האוצר מהתייחסות לנושא, על אף העובדה כי האחריות ליישומה מונחת באופן בלעדי אצלה. החלטה מסוג זה שייכת לתחום הפיסקלי, כמו כל החלטה על שינוי מדיניות מיסוי. לכן, לא ניתן יהיה לקדם אותו ללא משרד האוצר.

4. הפחתת עלויות לייצור– ישנו עוד אופן בו יכול משרד האוצר מסוגל לתרום למאבקם של התעשיינים בהתייקרות היצוא שאיננו שייך לעולם שוק המט"ח. בעבר קראו אנשי התאחדות התעשיינים לאוצר להגדיל את הסיוע הישיר לתעשייה המקומית, על ידי הקלות במיסים או השקעה בפרוייקטים מיוחדים.

בהתאחדות כבר בירכו בעבר על תכנית "נטו תעשייה", אשר נועד לממן תוכניות ארוכות טווח לתמיכה במגזר היצרני, אך טענו כי בצעדים אלו אין מספיק כדי להתמודד עם הטווח הקצר. תכניות מסוג זה כמו שהוכרזה לפני כשלושה שבועות על ידי אלי כהן ומשרד הכלכלה, במסגרתם ימומנו מגוון פרוייקטים תעשייתיים בידי המדינה עשויות לעזור לתעשיינים לצמצם את הנזקים בטווח הקצר. עם זאת, יש לציין כי תכניות מסוג זה אינן מתמודדות עם המגמה ארוכת הטווח הפוגעת בייצואנים, אך מאפשרות "אוויר לנשימה", להתמודדות בטווח הקצר.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!