חיזוק מערך ההכשרה המקצועית והתמיכה בעסקים קטנים ובינוניים והחדשנות, הן שלוש מהתשובות הפופולריות בקרב בכירי המשק ביחס לשאלה 'כיצד ניתן להגדיל את הפריון בישראל'? ובכל זאת, עיון בהצעת תקציב 2019, שהונחה השבוע על שולחן הכנסת, חושף תפנית לרעה דווקא בשלושת תחומים אלו. על החשיבות שבהגדלת הפריון במשק הישראלי, אפשר ללמוד מההחלטה של כחלון מ-2015 למנות צוות מיוחד להגדלת הפריון במשק, שיש שכינו אותו אז קבינט הפריון. בראש הצוות עומד מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד, ועד כה לא נחשפו מסקנותיו.
"החדשנות הטכנולוגית היא ה-מותג עכשיו, ועל התעשיינים לאמץ אותה בתעשייה המסורתית – על מנת להתחדש, להתייעל ולצמוח" אמר שר הכלכלה אלי כהן לפני כשבועיים בוועידת התעשייה של התאחדות התעשיינים.
"ככל שכוח האדם יהיה מוכשר יותר מבחינה מקצועית, כך הפריון יהיה יותר גדול. אנחנו מחוייבים גם לפתח את ההשכלה הטכנולוגית של עובדים ישראלים מיומנים. חייבים לטפח את ההכשרה הטכנולוגית במדינת ישראל" אמר כחלון כשהכריז על נטו תעשייה בחודש שעבר.
המשבר בטבע, מכת סגירת המפעלים של השנה האחרונה ובעיית הפריון הנמוך ממנה סובל המשק הישראלי, מוציאות מהפוליטיקאים הצהרות, אבל בשורה התחתונה – בתקציב המדינה, נראה כי הצהרות לחוד ומעשים לחוד.
אז מה קורה בתקציב 2019? במסגרת תקציב משרד הכלכלה קיים סעיף תקציבי שכותרתו "קידום הייצוא ועידוד עסקים קטנים ובינוניים". התקציב, שמיועד לתמיכות שונות בעסקים קטנים ובינוניים ובעסקים מייצאים, מופעל בעיקר באמצעות מכון הייצוא והרשות לעסקים קטנים ובינוניים. בשנת 2018 תוקצב סעיף זה ב-422 מיליון שקלים, אליהם התווספה הרשאה להתחייב (אישור תקציבי לסגור חוזים ארוכי טווח שיתוקצבו בשנים הבאות) על סך 304 מיליון שקלים. בשנת 2019 יתוקצב סעיף זה ב 364 מיליון שקלים בלבד וההרשאה להתחייב תעמוד על קצת פחות מ-160 מיליון שקלים. בשורה התחתונה מדובר בקיצוץ של 58 מיליון שקלים בתקציב השוטף, ובכמחצית מההרשאה להתחייב.
הקיצוץ בתמיכה בעסקים הקטנים מפתיע, שכן רק בינואר יצאו שר האוצר כחלון ושר הכלכלה כהן בהכרזה על תכנית תמיכה בעסקים הקטנים והבינוניים, במסגרתה הוקמה ועדה שתבחן צעדים לשיפור המצב. כחלון הבטיח אז לנציגי העסקים הקטנים והבינוניים כי התקצוב יגיע כבר בתקציב 2019, שנכון לאותה השעה, כבר אושר בממשלה. בארגון העסקים הקטנים והבינוניים מאמינים להבטחותיו של שר האוצר, וטוענים כי הובטח להם ששר האוצר משריין מקורות שיאפשרו הוצאה לפועל של החלטות הועדה.
גם תקציב המחקר והפיתוח של משרד הכלכלה תקציב 2019 מסתמן קיצוץ. הרשות הלאומית לחדשנות תוקצבה ב-2018 ב-175 מיליון שקלים. ב-2019 תאלץ החדשנות להסתפק ב-5 מיליון שקלים פחות, ותקציבה יעמוד על 170 מיליון שקלים בלבד. סעיף מענקי המחקר והפיתוח שבאמצעותם תומכת המדינה ביצירת מוצרים חדשים ופורצי דרך ובייעול תהליכי ייצור, סופג גם הוא קיצוץ מ-833 מיליון שקלים בשנת 2018 ל-724 מיליון שקלים בשנת 2019. בתחום המו"פ יש סעיף תקציבי אחד שדווקא צמח והוא המו"פ הבינלאומי, שגדל מ-303 מיליון ל-390 מיליון שקלים.
תחום נוסף שהולך לספוג קיצוץ משמעותי הוא תחום ההכשרות המקצועיות, הנמצא בסמכות משרד העבודה והרווחה. סעיף ההכשרה המקצועית למבוגרים, המכללות ובתי הספר להנדסאים וטכנאים עמד ב-2018 על 852 מליון שקלים. ב-2019 יקוצצו מסעיף זה 47 מיליון שקלים, והוא יעמוד על 805 מיליון שקלים בלבד. במסגרת סעיף זה תוקצבו הקורסים מקצועיים והכשרות למבוגרי,ם שקוצץ מ-165 מיליון שקלים ל-158 מיליון שקלים ובתי הספר המקצועיים שקוצצו גם הם מ-507 מיליון שקלים בשנת 2018 לכ-468 מיליון שקלים בשנת 2019.
במשרד העבודה קוראים את המספרים הללו אחרת. במענה לשאלתנו השיבו כי "תקציב 2019 המגלם את סדרי העדיפויות של הממשלה משקף את המגמה של הגדלת היקפי ההכשרות המקצועיות, זאת, לצד שינוי שיטת התקצוב שתכלול, בין היתר, מעבר לתקציב בהרשאות במקום תקציב רגיל (תוך גידול של מעל 40 מיליון ש"ח בהיקף ההרשאות). כך שניתן יהיה להגדיל בפועל את היקפי ההכשרות, ולתת מענים מידיים לצרכי המעסיקים והעובדים.
לעניין תקציב הנוער, כפי שניתן לראות בהיקפי הש"ש, לא חל שום קיטון. להיפך, לכן השינוי הוא רק התאמת התקציב לביצוע בפועל. מעבר לכך, במסגרת התקציב הקרוב צפויים להיפתח שני בתי ספר צמודי מפעל חדשים, וצעדים נוספים לשיפור מערך בתי הספר".
מי שכן קיבלו תוספת תקציב משמעותית הם התעשיינים, שבשנתיים האחרונות מאותתים כי מצב התעשייה בארץ מתדרדר, כשהקושי להתחרות בעולם עם השקל החזק מייצר נזקים ומביא לסגירת מפעלים. כחלון נענה ללחצי התעשיינים והשיק את תוכנית נטו תעשיה. כדי להוציא אותה לפועל גדל תקציב 'פעולות כלליות לעידוד התעשיה' מ-95 מיליון שקלים בשנת 2018 עלה לכ-151 מיליון שקלים בשנת 2019.
