תכשיטי הזהב והיהלומים שיוענקו כמתנות לאהובים ואהובות מחר (ד') ביום האהבה הבינלאומי, אמורים להיות סמל ליופי, אהבה ומחוייבות. דוח חדש של ארגון
Human Rights Watch – HRW לקראת יום האהבה חושף כי מאחורי התכשיטים הללו עומדת גם עבודת ילדים מסוכנת, נזקים סביבתיים רחבי היקף, אלימות ועבודה בכפייה במכרות בהם נכרו אבני החן והמתכות היקרות, וחברות תכשיטים שלא עושות מספיק כדי לוודא שחומרי הגלם שלהן עומדים בתנאי סחר הוגן ונקיים מהפרות זכויות אדם.
הדוח שסקר 13 ממותגי התכשיטים והשעונים המובילים מרחבי העולם וביניהם 'טיפאני ושות"', 'רולקס', 'פנדורה' ועוד המהווים עשרה אחוזים מהתעשייה המגלגלת למעלה מ-300 מיליארד דולר בשנה, חשף כי אף אחד מהמותגים לא יכול היה לעקוב אחר כל שרשרת האספקה הגלובלית שלו עד לרמת המכרה בו נכרו חומרי הגלם.
בעוד חלק מהמותגים שיתפו פעולה עם מחברי דוח ואף פועלים בדרכים שונות למען סחר הוגן ותנאי עבודה הוגנים בשרשרת הייצור שלהם, ישנם מותגים שסירבו להשיב לפניות המחברים וגם הפרטים הציבוריים שלהן חושפים מעט מאד אם בכלל.
לטענת מחברי הדוח, חוסר השקיפות ויכולת מעקב לקויה אחר חומרי הגלם הידועים בעברם המפוקפק כגורמים להתעשרות קלה עבור ארגונים צבאיים, תופעה שזכתה לשם 'יהלומי דמים' – מעמידים בספק את העובדה שהתכשיט שקנינו נוצר בתנאים הוגנים ללא הפרת זכויות אדם ופגיעה בסביבה.
בין המקרים המתוארים בדוח מובא סיפורו של 'פיטר' (שם בדוי) בן 15. צוות של ארגון HRW נפגש עם פיטר במכרה זהב קטן ולא תעשייתי במערב גאנה במרץ 2016. פיטר ועוד מספר ילדים עבדו בבורות קטנים ולא יציבים במכרה, פיטר סיפר על כך שהוא משתמש במתכת כספית בתהליך העיבוד של הזהב מבלי להיות מודע לסכנות הבריאותיות מהעבודה עם הכספית – "אני מעלה אדמה מלמטה, חופר, וגם שוטף (את הזהב) אני משתמש בכספית שקיבלתי מסוחר הזהב". "התחלתי לעבוד לפני שנתיים" הוסיף פיטר, "אני משתמש בכסף כדי לקנות אוכל ובגדים, ומביא קצת לאימא שלי. אני עובד מ-6 בבוקר עד 17 אחר הצהריים".
ראחים (שם בדוי) בן ה-13 מטזמניה סיפר ל-HRW על תאונת הכרייה בה היה מעורב – "חפרתי עם עוד עובד, ונכנסתי לפיר קצר. המשכתי לחפור כאשר הוא אמר לי לצאת. בדיוק כשעמדתי לצאת הפיר התמוטט בגובה החזה שלי". לאחר התאונה איבד ראחים את ההכרה ופונה לבית החולים בשל הפציעות הפנימיות מהן סבל.
במקרה נוסף מנובמבר 2016 מתאר תושב מעיירה במזרח הרפובליקה המרכז-אפריקאית כיצד במהלך מאבקי שליטה בין שני ארגוני מורדים חמושים על הדרכים המובילות למכרות יהלומים בקלגה (Kalaga) נרצחו מספר אזרחים בפתח בית החולים. מפקד כוח המורדים שהשיג את השליטה על המכרות אמר ל-HRW כי השליטה על מכרות היהלומים הייתה קריטית למימון הפעולות שלהם.
כמיליון ילדים ברחבי העולם עובדים במכרות לא תעשייתיים ומכרות בהיקפים קטנים, כך עולה מהדוח. העובדה שנעשית לרוב מתחת לאדמה או מתחת למים וכוללת מגע עם חומרים מסוכנים הינה אחת מצורת העסקת ילדים הפוגעניות ביותר. על פי רוב העסקה במכרות לא תעשייתיים איננה פורמלית, ובנוסף, המכרות הלא תעשייתיים גורמים לנזק סביבתי רב כאשר על פי הערכות נפלטים מאותם מכרות כ-1,400 טון של כספית המזהמת את מקורות המים והאדמה בכפרים הסמוכים ומסכנת את חיי התושבים.
לפי הדוח, אחד הגורמים לחוסר בשקיפות ויכולת המעקב הלקויה אחר הזהב והיהלומים, הוא האופי הריכוזי של שני הענפים. ענף היהלומים בו נכרים בשנה כ-130 מיליון קראט של יהלומי גלם, נשלט ברובו על ידי שתי חברות (דה בירס, ואלרוסה) המחזיקות בלמעלה מ-50% מהשוק. החברות אוגרות יהלומים ממספר מכרות ומדינות בטרם ימכרו אותם. לאחר שהיהלומים נכרים הם מיוצאים למרכזי סחר וממויינים לפי קארט, גודל, צבע וכו' ואז מיוצאים שוב לעיבוד, חיתוך, וליטוש. היהלומים עשויים להיות מוחלפים בדרך על ידי מספר רב של ידיים ולעבור במספר מדינות עוד בטרם יישלחו לעיבוד, וגם אחריו, עד שיגיעו לבסוף לקמעונאים.
ענף הזהב בו נכרים בשנה כ-3,200 טון גם הוא ריכוזי מאוד, כאשר ארבע חברות זיקוק זהב משוויץ מבצעות יותר מחצי מזיקוק הזהב בעולם. כמו כן, הזהב, כמו היהלומים, עשוי לעבור מספר רב של ידיים עוד בטרם יגיע למזקקות ולאחר מכן יימכר לבנקים, וסוחרי זהב בטרם יגיע לקמעונאים. נראה כי העובדה שחומר הגלם של תעשיית התכשיטים הוא סחורה בפני עצמה המחליפה בעלות ונעה ברחבי העולם בטרם נהפכת למוצר, הופכת את המעקב אחר המקור שלו לקשה במיוחד.
אחד הכלים שנוצרו כדי להתמודד עם קושי במעקב הוא תהליכים וארגונים המספקים לגופים בשרשרת הייצור תעודות הכשר בהתאם לעמידתם בתנאים מסויימים. בין המוכרים הוא תהליך 'קימברלי' שנועד להתמודד עם תופעת יהלומי הדמים שמימנו ארגוני טרור ומורדים באפריקה. גורם נוסף שמספק הכשרים לגופים הוא המועצה לנהלים אחראיים בענף התכשיטים (RJC), גוף בו חברים למעלה מ-1000 חברות מכלל שרשרת האספקה מהמכרות עד לקמעונאיות. החברות ב-RJC מתחייבות לקוד אתי וביקורות חיצוניות, אולם הדוח חושף גם פגמים מהותיים בהליכי הקבלה והביקורת של הכלים האלה, ומטיל ספק במהימנותם ויכולתם לפקח ולוודא שהיהלומים והזהב של החברות אכן עמדו בתנאי שנקבעו.
לטענת מחברי הדוח, תהליך 'קימברלי', יוזמה בינלאומית בהובלת הממשלות במדינות השותפות בתהליך, הושקה בשנת 2003 כדי למנוע סכר ב'יהלומי דמים' מתייחס להגדרה 'יהלומי דמים' באופן צר מאד ומתמקד אך ורק בניצול שנעשה על ידי כוחות מורדים ומתעלם מניצול שנעשה על ידי הממשלות או על ידי חברות פרטיות, כך לדוגמא התהליך מאשר ייצוא יהלומי גלם מאנגולה וזימבבואה למרות עדויות על ניצול בהליך הכרייה בהן. חולשה נוספת היא שתהליך 'קימברלי' מתייחס אך ורק ליהלומי גלם ולכן יהלומים שנחתכו ולוטשו חלקית נופלים מחוץ לתחום השיפוט של התהליך. בעיה נוספת היא שכאשר היהלומים מגיעים למרכזי הסחר הם מעורבבים לעתים במשלוחים עם יהלומים מכמה מדינות וקשה לאתר את מדינת המקור של כל יהלום.
גם כלפי ה-RJC יש למחברי הדוח מספר טענות. ראשית הדוח מצביע על כך שחבר המנהלים של ה-RJC שקובע את הנהלים והתקנים בהם יידרשו החברים בו לעמוד, מורכב אר ורק מנציגי התעשייה מכלל שרשרת האספקה, ללא נציגים מארגונים לא ממשלתיים, ארגוני עובדים, פעילים סביבתיים, ארגוני זכויות אדם או נציגי הקהילות שבאזור המכרות. עוד מציינים כי לחברה המצטרפת ל-RJC ניתנות שנתיים להיענות לסטנדרטים של ה-RJC, אך היא נהינת מהמוניטין של המועצה החל מרגע ההצטרפות. נכון למרץ 2017, 342 מאלף חברות המועצה לא השלימו עדיין את כל ההליכים הנדרשים כדי לעמוד בתנאים. בנוסף, כל חברה רשרית לצרף רק חלק קטן מהפעילות שלה למועצה וכך חברת בת קטנה של תאגיד תכשיטים גדול יכולה להצטרף למועצה ולעמוד בתנאים וכלל התאגיד יזכה במוניטין. פרצה נוספת שעולה מהדוח היא שחברות רשאיות להשמיט מהביקורות של המועצה מתקנים בהם אין לחברה שליטה מלאה (בעלות של יותר מ-50%). בצורה הזאת חברת ריו טינטו (Rio Tinto) הוציאה מהביקורות שלה מכרה באינדונזיה, שרק 40% ממנו בבעלותם. באותו מכרה ארעו בשנים האחרונות מספר מקרי מוות של כורים ונפגעו זכויות העובדים.
כאמור, בדוח בחנו המחברים את ביצועיהן של 13 מותגי תכשיטים ושעונים מרחבי העולם – שבעה מותגים אירופאים, שלושה מותגים אמריקנים ושלושה מותגים הודיים. אותם מותגים מהווים כעשירית משוק התכשיטים והשעונים העולמי. בין הקריטריונים שנבחנו בדוח ישנם אימוץ והכלה של מדיניות שרשרת אספקה איתנה המבוססת על זכויות אדם בינלאומיות, שמירה על סטנדרטים של ארגון העבודה הבינלאומי, וה'קווים המנחים לנאותות' של ה-OECD. בנוסף, נבחנה שרשרת האחזקה (Chain of Custody) המלאה על הזהב והיהלומים שבבעלותם וביצוע ביקורות צד שלישי בחברה ובשרשרת האספקה שלה. עוד בחנו מחברי הדוח את פרסום שמות ספקי הזהב והיהלומים של המותגים. לאחר התחקיר שביצעו ולאחר המפגשים והשיחות עם נציגי המותגים שהסכימו להיפגש איתם, דירגו מחברי הדוח את החברות על פי איכות הצעדים שנוקטים המותגים כדי להתקדם לסחר הוגן בשרשרת האספקה שלהם.
אין צדיקים בסדום
אף מותג לא השיג את הדירוג הגבוה ביותר המעיד על עמידה בכלל הקריטריונים שהציבו המחברים. רק חברת 'טיפאני ושות" קיבלה את הדירוג 'חזק' המעיד על צעדים טובים. ביכולתה להתחקות אחר כל הזהב שנכרה עבורה במכרה אחד שמפורסם גם בציבור, לצד שימוש בזהב ממוחזר. החברה לא מצליחה להתחקות אחר המכרה או המכרים בהם נכרים היהלומים שברשותה. לצד זאת, החברה לא מפרסמת את תוצאות הביקורת שהיא מבצעת בשרשרת האספקה ומה הם הצעדים שהיא נוקטת בעקבותיה.
החברות 'Signet Jeweler', 'פנדורה', 'בולגארי' (Bulgari) ו'קרטייה' (Cartier) קיבלו ממחברי הדוח את הדירוג 'בינוני'. רובן לא הצליחו להתחקות אחר רוב הזהב והיהלומים שברשותן. בנוסף, טוענים מחברי הדוח כי החברות נסמכות יתר על המידה על הסמכות ותעודות מצד המועצה לנהלים אחראיים בענף התכשיטים (RJC).
החברות 'בודלס' (Boodles), 'שופארד' (Chopard), Chirst, ו'הארי וינסטון' (Harry Winston) דורגו כולן בדירוג 'חלש'. אין להן מיד על שרשרת האחזקה על הזהב והיהלומים שלהן, הן אינן חושפות את המידע שברשותן על שרשרת האספקה שלהן או חושפות מעט מאד, ובנוסף קודי הנאותות שלהן לוקים בחסר.
חברת 'Tanishq' ההודית קיבלה את הציון 'חלש מאד'. היא מפרסמת מעט מאוד מידע אודות זכויות האדם בשרשרת האספקה שלה, וקודי הנאותות שלה לוקים בחסר ולא נראה שהיא מבצעת צעדים כדי להיות אחראית על שרשרת האספקה שלה.
החברות 'רולקס', 'Kalyan', ו-'TBZ' לא השיבו לפניות מחברי הדוח ולכן לא דורגו.
לצד פרסום הדוח יצאו ארגון HRW וארגונים לא ממשלתיים וארגוני עובדים בדרישה להגברת השקיפות מצד מותגי התכשיטים תחת ההאשטאג #behindthebling.
הארגונים קוראים לחברות לקיים מדיניות בדיקה נאותה לשרשרת האספקה שלהם, להבטיח כי יהיו ערות לפרטי שרשרת האחזקה על הזהב והיהלומים שלהם ותיעוד עסקאות העברה של המינרלים. כמו כן, דרשו המוחים מהחברות לפרסם את שמות הספקים שלהן.
Do you know where your jewelry comes from? Act now & tell jewelers to reveal what is #BehindTheBling. https://t.co/jiNnha4B78#ValentinesDay #ValentinesWeek #ValentinesDay2018 pic.twitter.com/pHXEQX19xt
— Human Rights Watch (@hrw) February 13, 2018
במקום לומר 'יהלומים טבעיים' אמרו: 'יהלומי מכרות'
אחת האלטרנטיבות שהתפחתו בשנים האחרונות ליהלומים הטבעיים הם יהלומי מעבדה. נועה שרון, מעצבת, צורפת יזמית ופעילה סביבתית אמרה ל'דבר ראשון' כי בשנים האחרונות ישנה התפתחות בתחום יהלומי המעבדה – יהלומים מעשה ידי אדם. "כיום הטכנולוגיה ליצירת יהלומים במעבדה השתכללה מאוד. אפשר להבחין בין יהלום מעשה ידי אדם ליהלום שנכרה בטבע רק במכשור פלורסנטי מתקדם. יש תוצרת של יהלומי מעבדה באיכות וקרבה למקור שגם גמולוגים מומחים יתקשו לזהות".
"יהלומים זהו פריט נוי שלא אמור לו שימוש פרקטי כלשהו מלבד קישוט" ביקשה שרון להדגיש, "ולכן העובדה שדרוש מכשיר אופטי מיוחד כדי להבדיל ביניהם מהווה אלטרנטיבה למי שמעוניין לרכוש תכשיט משובץ ביהלום שנוצר בתנאי מעבדה ולא נכרה, תוך מחיר לטבע". היא הוסיפה כי היא "בעד להשתמש בטרמינולוגיה מכוונת: במקום 'יהלומים טבעיים' יש לכנותם בשם 'יהלומי מכרות' ובמקום לומר 'יהלומים סינטתיים', יש לומר 'יהלומים מעשה ידי אדם'.
