משטרת ישראל צפויה להודיע בשעה הקרובה כי התגבשה תשתית ראייתית שתאפשר העמדה לדין של ראש הממשלה בנימין נתניהו בסעיפי שוחד והפרת אמונים בשני תיקי החקירה המרכזיים בעניינו: אלף ("פרשת המתנות") ואלפיים (יחסיו עם מו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס). מדובר בהמלצת משטרה בלבד, כאשר ההחלטה האם להגיש כתב אישום נתונה בידי היועץ המשפטי לממשלה והפרקליטות.

על רקע ההמלצות הצפויות נרשמה הערב (ג') דריכות במערכת הפוליטית . יו"ר ועדת הפנים, ח"כ יואב קיש (הליכוד) זימן את מפכ"ל המשטרה רב ניצב רוני אלשייך לבוא בפני הוועדה. בהודעת ועדת הפנים נכתב כי הוועדה מתכנסת מחר (רביעי) לדיון דחוף בנושא "בחינת התנהלות המשטרה בחקירות ראש הממשלה". לאחר ביקורת חריפה מצד גורמים במערכת הפוליטית כי העיתוי לזימון אינו תמים וכי הוא נועד להטיל דופי בעבודת המשטרה ואף ניסיון להלך אימים על המפכ"ל, הוציאה הוועדה הודעה מתוקנת בה נרשם כי נושא הדיון יהיה "התבטאויות מפכ"ל המשטרה בתוכנית "עובדה" ומשמעותן".

ביום שני האחרון דחה בג"ץ נסיון נוסף לעכב את פרסום ההמלצות, הפעם ע"י עו"ד יוסי פוקס שניסה לטעון כי אין למשטרה סמכות בחוק לפרסם ולמסור את המלצותיה בתיקי חקירה, ובוודאי שלא בתיקים הנוגעים לראש הממשלה. בג"ץ דחה את העתירה בטענה כי אין מדובר בהמלצות אלא בסיכומי חקירה.

נתניהו ואלשיך בטקס פתיחת תחנת משטרה בג'יסר א-זרקא (צילום: באסל עווידאת / פלאש 90).

כזכור תיק 1000 עוסק במתן טובות הנאה ומתנות (סיגרים ומוצרי יוקרה) שנתניהו ומשפחתו קיבלו לכאורה, ובצורה לא חוקית, מאיש העסקים ארנון מילצ'ן. אחת הסוגיות המרכזיות בתיק זה היא שאלת התמורה – האם קיבלו המשחדים לכאורה, תמורה למתנות אותן הם נתנו.

 תיק 2000 עוסק בקשרי הון-שלטון-עיתון. החשדות הן ביחס לתיאומים בין מו"ל 'ידיעות אחרונות' ארנון (נוני) מוזס וראש הממשלה נתניהו. במסגרת השיחות שהוקלטו בין השניים על ידי הרו, נידונו הגבלות שונות על העיתון 'ישראל היום' בבעלות מקורבו של נתניהו שלדון אדלסון, בתמורה לסיקור אוהד בעיתונו של מוזס.

בסוף דצמבר האחרון עבר בכנסת חוק ההמלצות, המבהיר כי חוקרי המשטרה אינם מוסמכים לפרסם ניתוח של המידע אותו אספו או להמליץ על עונש הולם לדעתם, "תפקיד המשטרה הוא לחקור עובדות ואילו המלצה היא פרשנות סובייקטיבית המשיגה את גבולה של הפרקליטות שהיא המוסמכת להחליט בעניין העמדה לדין ולא המשטרה.  בהמלצת המשטרה אם להגיש כתב אישום ואם לאו יש משום הטיית המשפט שכן על הפרקליטות, ולאחריה – אם יוגש כתב אישום – על בית המשפט להיוותר סוברניים בבואם להחליט האם הראיות מוצקות, מבוססות, יצוקות בבטון או שמא אין בהן די כדי לבסס הרשעה. המשטרה איננה בעלת ידע וכלים לשפוט את מידת תקפותן של הראיות, קל וחומר כאשר בסיומה של חקירה ממושכת ומאומצת אין די ראיות לביסוס הרשעה או לזיכוי." לאחר ביקורת ציבורית רחבה, הוחלט להחריג את חקירות נתניהו מהחוק, החרגה שאפשרה למשטרה לפרסם את מסקנותיה מהחקירות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ומפכ"ל המשטרה רוני אלשיך (אלכס קולומויסקי לע״מ / יונתן זינדל פלאש90).

בשבוע שעבר התפרסם ראיון שערכה העיתונאית אילנה דיין עם המפכ"ל רוני אלשייך בו רמז המפכ"ל כי נתניהו אסף מידע אודות החוקרים הקשורים בחקירותיו, "חוקרים פרטיים אספו מידע נגד קצינים שמעורבים בתיקי נתניהו", אמר אלשיך, לדבריו החוקרים נשכרו על ידי "גורמים רבי כוח". עוד הוסיף המפכ"ל על חקירות ראש הממשלה, כי "כשיתפרסמו סיכומי החקירה, יהיה מי שיופתע", והוסיף כי "אני מכיר כל מילה מהעדויות בחקירת נתניהו".

בעקבות פרסום הראיון דרשו במערכת הפוליטית לחקור את דבריו של המפכ"ל, בנסיון להבין האם יש ממש ברמיזותיו, וראש הממשלה תקף את המשטרה וניסה להטיל דופי באמינות המלצותיה. ערב שבת פרסם נתניהו בחשבון הפייסבוק האישי שלו, פוסט חריף, "כשחוקרי המשטרה מאמינים בטענות כל כך הזויות ושקריות שראש הממשלה פעל נגדם באופן אישי ושלח חוקרים נגדם, איך הם יכולים לחקור אותו ולהגיש המלצות נגדו באופן אובייקטיבי? אנו נדהמים לגלות שזה בדיוק מה שקרה בחקירות ראש הממשלה. ראשית נחשפנו למכתב מטעמו של ראש היחידה החוקרת ריטמן ליועמ״ש וינשטיין, שבו רמזו עורכי דינו של ריטמן שראש הממשלה שלח את הקצינה שהתלוננה נגדו על הטרדה מינית. באותו רגע ריטמן היה צריך להשעות את עצמו מחקירות ראש הממשלה. כעת אנו מגלים שהחוקרים עצמם האמינו גם בתיאוריית קונספירציה נוספת ולא פחות הזויה – שראש הממשלה הפעיל נגדם חוקרים פרטיים. תחליטו אתם: מה זה אומר על טוהר החקירה ומה זה אומר על טיב ההמלצות".