לאחר חודשים ארוכים של חקירה, הבטחות חוזרות ונשנות לפיהן "לא יהיה כלום", וניסיונות עיקשים מצד ח"כים בליכוד להביא את הציבור להתייחס לפרסום ממצאי חקירות המשטרה כאל "פייק ניוז" בזויים וחסרי כל ערך – סיכומי חקירות נתניהו הוגשו השבוע לפרקליטות, יחד עם ההודעה כי התגבשה תשתית ראייתית מספקת לביסוס החשדות נגד ראש הממשלה, לביצוע עבירות של בקשת שוחד ומרמה והפרת אמונים, העשויה להוביל להעמדתו לדין של נתניהו – הן בתיק "1000" והן בתיק "2000".

עו"ד דלית אלעד מכירה את פעילות אגף החקירות במשטרה מקרוב אחרי 20 שנות שירות במשטרה, בהן שירתה בכל תפקיד חקירה אפשרי: כקצינת חקירות בכירה, ראש מחלק חקירות בימ"ר, ועיסוק בתיקים מכל הסוגים – מתיקי נוער ועד הונאה.

עו"ד דלית אלעד (תמונה באדיבות המצולמת)

מה חומרת הדברים בעיניך? יכול להיות שלא יוגש כתב אישום בסופו של דבר?
"צריך לקחת בחשבון שני דברים – מדובר בהמלצות בלבד, ובאמת הגורם שמחליט הוא הגורם המשפטי הרלוונטי – הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה. אם הפרקליטות תחשוב שאין ראיות בתיקים האלה, או שאין ראיות לעבירות שהמשטרה המליצה עליהן, לא יוגשו כתבי אישום בתיקים. וזה יכול לקרות. זה לא קורה בתדירות גבוהה כמו שהוצג בתקשורת, ש-50% מההמלצות נדחות, אני יודעת על סטטיסטיקות אחרות, אבל זה יכול לקרות".

ח"כ אמסלם השמיע את הנתון לפיו 80% מההמלצות נדחות.
"כן, גם ראש הממשלה בעצמו דיבר על 50%. זה לא נכון, זה קורה הרבה פחות, אבל זה קורה. לגבי תיקי נתניהו – פרקליט מלווה את התיקים האלה, בטח יותר מפרקליט אחד, אז אני מניחה שהפרקליטות כבר מכירה את עיקרי הדברים. הם יתייעצו עכשיו בפרקליטות ויקבלו החלטה אם הם יכולים להגיש כתב אישום, אם יש די ראיות, יש להם גם שיקולים שהמשטרה לא רואה. למשל, אם בתיק שוחד מואשמים גם מקבל השוחד וגם נותן השוחד, לפעמים במשפט עצמו יש בעיה להביא את נותן השוחד להעיד, וכל מיני עדים נוספים מטעמו, כי טקטית זה לא קורה. נוצרים שם עדים עוינים, וזה פוגע בהליך ההוכחה בפרשת התביעה. אלה שיקולים שהפרקליטות שוקלת אותם".

כשמעמידים לדין גם את נותן השוחד וגם את מקבל השוחד?
"כן, הרבה פעמים זה בעייתי. הרי בסופו של דבר, ברוב המקרים מה שמעניין את התביעה זה מקבל השוחד. מקבל השוחד הוא הרבה פעמים איש ציבור, עובד ציבור. ברגע שנותן השוחד מספר בעדות שהוא נתן שוחד, ואחר כך צריך להעיד על זה בבית משפט, והוא עצמו חשוד, הוא ימתן את הדברים שלו. ברגע שהוא חשוד הוא צריך גם להתגונן. זה מחליש את העדויות ויוצר קושי ראייתי אינהרנטי, ואלה שיקולים שהפרקליטות לוקחת אותם בניהול ההליך. לפעמים זה גורם לפרקליטות להסיט את העבירה משוחד לעבירות אחרות – מרמה והפרת אמונים, קבלת דבר במרמה, כל מני עבירות מרמה נלוות. זה הקושי המרכזי בעבירת השוחד, יש דרכים שונות להתגבר עליו, הפרקליטות כבר תשבור על כך את הראש. אבל בהחלט ייתכן שזה שיקול שהפרקליטות רואה אותו והוא מוחשי בעיניה והמשטרה פחות עוסקת בו. המשטרה רואה את הראיות, וכשיש ראיות לשוחד היא ממליצה נגד כל מי שיש נגדו ראיות לשוחד. זה לא אומר אגב, שההמלצה לא נכונה מבחינה ראייתית.

"עבירת השוחד היא עבירה חמורה (עבירה מסוג פשע מדרג העבירות החמור ביותר, ע.י). היא העבירה שמניסיוני הכי קשה להוכיח בספר החוקים, בגלל שהיא עבירה שמתבצעת בחדרי חדרים, ונדרשות עדויות של מבצעי העבירה אחד נגד השני כדי לבסס אותה".

מבחינת החוק, מספיק שמילצ'ן חשב או הבין מהסיטואציה שראש הממשלה מתכוון לעזור לו בכל הדברים האלה או לפעול לטובתו, זה מספיק כדי לבסס את עבירת השוחד.

למרות שבמקרה הזה חלק מהדברים מוקלטים.
"על חלק מהדברים יש הקלטות, ועדיין במשפט פלילי צריך להגיע מי שהקליט, או מי ששותף לשיחה, או נותן השוחד ולהעיד על הדברים, כך שהקושי להוכיח עדיין קיים. אנחנו רואים רק חלקים מהחומר, אנחנו לא רואים את המכלול כולו, וגם החלקים שאנחנו רואים ומספרים לנו עליהם – יכול מאוד להיות שהם הוצאו מאיזשהו הקשר. צריך להיות מאוד זהירים ולתת לגורמים המשפטיים לעשות את העבודה שלהם".

המשטרה בחרה לפרט הפעם את החשדות המרכזיים: חוק מילצ'ן, רשת-קשת, הויזה של מילצ'ן, ועוד.
"בעבירת שוחד, צריכה להיות איזושהי טובת הנאה שניתנת לעובד הציבור. טובות ההנאה בתיק 1000 הן אותן מתנות, שמפניות, תכשיטים וסיגרים שהמשטרה טוענת שהצטברו לכדי מיליון שקלים, שזה סכום נכבד בהחלט, גם אם הצטבר לאורך זמן. מנגד, עבור טובת ההנאה הזו צריכה להיות גם איזושהי מטרה, לא צריכה להיות עסקה מושלמת, אבל צריכה להיות מטרה אליה כיוון נותן השוחד במתן טובות ההנאה. דברים כמו מה שהמשטרה פירטה, עזרה בויזה, כל הדברים שפורטו – הדברים האלה בהחלט מהווים מטרה. מבחינת החוק, מספיק שמילצ'ן חשב או הבין מהסיטואציה שראש הממשלה מתכוון לעזור לו בכל הדברים האלה או לפעול לטובתו, זה מספיק כדי לבסס את עבירת השוחד. אין צורך ממשי מבחינת יסודות העבירה שמקבל השוחד אכן יעשה את הפעולות האלה. יש צורך שהדברים האלה יהיו בבחינת סברה או כוונה של נותן השוחד, ושמקבל השוחד ידע שהאופציה קיימת כשהוא מקבל את השוחד. הוא לא חייב לפעול לטובתו, מספיק שהוא יודע שהוא מתכוון שהוא יפעל לטובתו ולכן הוא נותן לו את המתנות האלה. ומודעות כזו, על פי הדיווחים, ככל הנראה קיימת וניתנת להוכחה".

מה לגבי העובדה שמדובר בסכום גבוה, מיליון שקלים?
הכל מאוד יחסי. קודם כל הסכום הזה, לפי מה שהמשטרה טוענת, הצטבר במשך מספר שנים, אז אני לא יודעת אם זה סכום כזה גבוה. בניסיון שלי במשטרת ישראל הייתי במפלג הונאה כמה שנים, נתקלתי בתיקי שוחד, היו מספר תיקים שהסכומים בהם היו קרובים למיליון שקלים, כך שמבחינת הסכום זה לא אחד הסכומים הגבוהים ביותר שאני נתקלתי בהם, עם זאת זה בהחלט סכום מכובד. סכום הכסף משליך על החומרה של העבירה, לא על הראיות, כמובן לא על ההחלטה אם להגיש כתב אישום או לא. אבל הוא בהחלט משליך על החומרה ועל הכובד של הדברים".

צריכה הייתה בעיני להיות גישה אחרת, שננקטה בעבר בידי אנשי ציבור שנחשדו בעבירות כאלה ואחרות – תנו למשטרה לבדוק, ואנחנו נוכיח את חפותנו בטריבונלים המתאימים, לא בתקשורת ולא על ידי תקיפה של המשטרה ולא על ידי הגבלתה בחוקים.

מה דעתך על כל האמירות שאנחנו שומעים בזמן האחרון נגד החקירות, נגד האופן בו המשטרה חוקרת, נגד ההמלצות?
"זה מסע הכפשה לא מקובל, מסוכן, מי שנוקט בו ועושה אותו לא מבין שהוא בעצם מערער את רגלי הדמוקרטיה הישראלית. אם המשטרה לא תהיה חזקה לא תהיה פה מדינת חוק וגם לא תהיה פה דמוקרטיה, כי לא יהיה מי שיאכוף את הדברים. צריכה הייתה בעיני להיות גישה אחרת, צריכה הייתה להיות גישה שננקטה בעבר בידי אנשי ציבור שנחשדו בעבירות כאלה ואחרות, שדווקא נקטו בשיטה שבעיני ראויה יותר להערכה – תנו למשטרה לבדוק, ואנחנו נוכיח את חפותנו בטריבונלים המתאימים, לא בתקשורת ולא על ידי תקיפה של המשטרה ולא על ידי הגבלתה בחוקים.

"אני מצודדת בזכותה וחובתה של המשטרה לסכם את תיקי החקירה שלה, כמובן לחקור ללא כחל וסרק, אבל גם לסכם את החקירה שלה ולתת המלצה, כי זה תו התקן של המשטרה, זו השורה התחתונה שלה על כל התוצרים שלה. ביחד עם זאת, יש משהו בכל החגיגה התקשורתית הזאת שמעט מפריע גם לעבודת המשטרה וגם לכל התנהלות המשפטית האחרת. אנשים בעצם נשפטים, לאו דווקא בחקירות האלה, אבל אנשים במידה מסויימת נשפטים בציבור, נשפטים בתקשורת, ואחר כך כשמגיעים לבית המשפט דברים לפעמים מתבררים כשונים בתכלית".

צריך לומר שבמקרה הזה המשטרה מפרסמת את ההמלצות בפירוט בציבור בתגובה להתקפות עליה.
"בוודאי, מי שנלחם על החיים שלו זאת האסטרטגיה שלו, זה מובן. זה רק רומס בדרך ערכים ודברים שהם חשובים מדי ואסור לרמוס אותם".

לדעתך, נראה במקרה הזה כתב אישום או לא?
"הנבואה ניתנה לשוטים, ואני כאמור לא ראיתי את החומר. אבל אני סומכת על המשטרה. אני מכירה טוב גם את הפרסונות שעומדות בראש החקירה הזו, וגם את ההתנהלות, ואני סומכת על המשטרה. אני מאמינה שאנחנו נראה כתבי אישום בפרשה הזו, על פי הדברים שפורסמו עד כה".