בצל פרסום המלצת המשטרה להגיש כתב אישום כנגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, אישרה אמש (שלישי) הכנסת את תקציב המדינה וחוק ההסדרים לשנת 2019 בקריאה ראשונה. אחרי דיון ממושך, שעסק בעיקר בהחלטת המשטרה, הצביעו 61 מחברי הכנסת בעד הצעת חוק התקציב וחוק ההסדרים מול 51 חברי כנסת שהתנגדו. ב-15 במרץ צפויה הכנסת להצביע על התקציב וחוק ההסדרים בקריאה שנייה ושלישית, אחרי שהוועדות ידונו בסעיפי החוק.

"התקציב שאני מציג לכם היום הוא התקציב החברתי השלישי שאנחנו מביאים במהלך הכנסת הנוכחית" אמר שר האוצר משה כחלון בפתח הדיון במליאה, "התקציב הזה הוא המשך ישיר למהפכה החברתית שאנחנו מובילים בישראל בשנים האחרונות." עוד אמר כחלון כי "מדיניות כלכלית אחראית היא זו שמחלקת את העושר ומקצה את המשאבים בצורה שוויונית המיטיבה עם החברה כולה. חלוקת העושר חשובה לא פחות מיצירתו. אני נושא באחריות תקציבית ליציבות הכלכלה והמשק, ופעם נוספת לטיפול באוכלוסיות המוחלשות וצמצום הפערים, וניתן לראות את השינויים בתחומים רבים במדינה".

התקציב שהכינו אנשיו של כחלון באוצר יעמוד על 397.4 מיליארד שקלים. הגרעון השנתי שאושר יעמוד על 2.9% תוצר בדומה לגרעון שאושר בתקציב 2018-2017. תקציב הביטחון שאושר יעמוד על 68 מיליארד שקלים, תקציב החינוך יעמוד על 60 מיליארד שקלים ותקציב הבריאות יעמוד על 38 מיליארד שקלים. באוצר מציינים כי בין השנים 2014 ל-2019 גדלו תקציב החינוך ב-38%, תקציב הבריאות ב-60% ותקציב מערכת הביטחון גדל ב-37%.

ביקורת מפתיעה הגיע דווקא מחבר הכנסת מהקואליציה ישראל אייכלר (יהדות התורה),  שאמר בנאומו במליאה כי "התכווצתי לשמוע כאשר שר האוצר מבשר את בשורת השוויון התקציבי. ממש נותרתי המום. איך אפשר לומר כך על תקציב המדינה הכי בלתי שוויוני שיש? אני לא יודע מה קורה בעולם, אבל יש במדינת ישראל אפרטהייד של כלכלה, של פערים אדירים בין עשירים לעניים, בין קבוצות אלה ואחרות דווקא בתחום הכלכלי והחברתי. איך יכול שר האוצר הנחמד והנעים לומר שהוא דואג לכל ילד, ולא משנה איפה הוא גר? בירושלים או בתל אביב. הרי העוול זועק לשמיים".

מנגד דווקא חבר הכנסת איציק שמולי (המחנה הציוני) מצא בנאומו מקום גם לחלוק שבחים לשר האוצר. "אני רוצה לומר, למרות שאני יושב בספסלי האופוזיציה, כן, יש שר אוצר חברתי במדינת ישראל, שאילולא הוא לא היה אתמול מתווה נכים. צריך להגיד גם את הדברים האלה בצורה הוגנת וישרה" אמר, "יש דברים טובים שקורים בקדנציה הזאת, אבל יש גם ביקורת על דברים אחרים. אחד האתגרים הקשים ביותר איתם אנחנו מתמודדים זה הקיטוּן המתמיד, הריאלי, בשירותים החברתיים. יש על מה לברך, אבל אני חושב שבכל מה שקשור לאתגרים של מערכות הבריאות והרווחה, אנחנו עדיין בפיגור עמוק מאוד".

תקציב 2019 מגיע למליאה מוקדם באופן חריג לעומת שנים קודמות. התקציב שיאושר באמצע מרץ, ייחתם שמונה וחצי חודשים לפני המועד החוקי בו מאושרים בדרך כלל תקציבי המדינה. הקדמת אישור התקציב נועדה לאפשר לממשלה יציבות שלטונית ולמנוע לחצים להרחבת התקציב לקראת הבחירות שיערכו בסוף 2019. יו"ר האופוזיציה, ח"כ יצחק הרצוג (המחנה הציוני) העיר על כך בנאומו כשאמר כי "הדיון הזה הזוי לחלוטין. אתם דנים על תקציב לעוד שנה, כשיש מצב שיהיו בחירות בעוד חודשיים שלושה. אתם לא יכולים לתכנן תקציב לעוד שנה כשהממשלה הערב על כרעי תרנגולת. זה ערב עצוב למדינת ישראל".

כדי לאשר את התקציב בסוף מרץ, התכנסה אתמול בלילה ועדת הכנסת שחילקה את חוק ההסדרים לדיונים בוועדות השונות. לרשות ועדות הכנסת יעמדו פחות משלושה שבועות למצות את הדיונים בשלושים סעיפי חוק. כדי להחזיר את החוק לקריאה שנייה ושלישית עד לתום מושב החורף, הוועדות צריכות לסיים את עבודתן עד ל-7 במרץ. לכך יש להוסיף את העובדה שהוועדות מתכנסות שלוש פעמים בשבוע בלבד, כך שלמעשה יעמדו לרשותן תשעה ימי דיונים בלבד.

היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד אייל ינון שהשתתף בישיבה האיר על הבעייתיות שבאישור חוק הסדרים בסד זמנים קצר כל כך. "במשך השנים נשמעה ביקורת נוקבת על חוק ההסדרים מצד גורמים שונים ומגוונים, אשר נגעה הן לסד הזמנים המקשה על קיום דיונים ממצים בכל נושא ונושא, והן לפגיעה הכרוכה בהצבעה אחת, הנוטלת מחברי הכנסת את הזכות להצביע בנפרד על כל עניין ועניין כפי שמקובל בהליכי חקיקה רגילים" אמר ינון, "לצערי, גם הפעם החליטה הממשלה להגיש לכנסת חוק הסדרים בהיקף נרחב, שלו היה מוגש בנוסחו המקורי, אשר כלל כ-44 נושאים, הרי שלאור לוח הזמנים הדחוק מאד, היה בו לדעתנו כדי פגיעה של ממש בתקינות הליכי החקיקה".

עוד הוסיף כי  "על יושבי ראש הוועדות לבחון לקראת תום התקופה האם יש מקום לפצל נושאים שהדיון בהם לא מוצה להליך חקיקה רגיל. בכל מקרה, על יושבי ראש הוועדות להקפיד על כך שלוח הזמנים הקצר והדוחק לא יפגע באופן חמור בתקינות הליכי החקיקה".