מדד המחירים לצרכן לחודש ינואר ירד ב-0.5% בינואר 2018, כך על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו היום (חמישי). ב-12 החודשים האחרונים עלה המדד ברמה אפסית של 0.1% בלבד. ירידות חדות במיוחד נרשמו במחירי ההלבשה וההנעלה, שירדו ב-8.8%. בהקשר זה ראוי לציין שאתמול הודיעה רשת הענק הוניגמן כי קיבלה הקפאת הליכים, וזאת לאחר שלא הצליחה לעמוד בתשלום חובותיה שעומדים על 234 מיליון שקלים.
לאחר שגם בשנת 2017, נע מדד המחירים קרוב לאפס, גם שנת 2018 נפתחת בירידת מחירים. יעד האינפלציה של בנק ישראל, מדד מחירים של 3%-1% עדיין נראה רחוק, ויחד איתו גם העלאת הריבית.
ירידות מחירים נרשמו במיוחד בהלבשה והנעלה 8.8% ,ירקות טריים 2.8% ותרבות
ובידור 0.9%. עליות מחירים נרשמו במיוחד בפירות טריים, 3.3%.
מדד מחירי המזון עלה ב-0.3%. התייקרו במיוחד: דגים טריים (4.2%), עוגיות וביסקוויטים (3.9%), אטריות, ספגטי וכדומה (3.0%), מוצרים לאפייה וקישוט העוגה (2.4%), מעדני חלב וגבינה (2.1%). הוזלו במיוחד: טחינה (4.2%), סלטים מוכנים (3.2%), אבקות מרק ותבשילים מוכנים (2.0%), דבש (1.7%), לבן ויוגורט (1.5%),
מדד מחירי ירקות ופירות ירד ב-0.2%. מדד מחירי ירקות טריים ירד ב-2.8%, לעומתו מדד מחירי פירות טריים עלה ב-3.3%. מבין הירקות הטריים הוזלו במיוחד: ארטישוק (16.5%), קולורבי (13.5%), כרוב (11.2%), ברוקולי (10.6%), עגבניות (9.4%), כרובית (7.3%).
מחירי הדירות אומנם אינם חלק ממדד המחירים לצרכן, אך הלשכה המרכזית מציינת כי מהשוואת העסקאות שבוצעו בחודשים האחרונים של 2017 (נובמבר – דצמבר), לעומת העסקאות שבוצעו בחודשיים שלפניהם (אוקטובר– נובמבר), נמצא כי מחירי הדירות ירדו ב-0.7%. עוד נמצא כי מחירי הדירות החדשות ירדו ב-1.4% בתקופה זו.
למדד האפסי, שהצרכנים בישראל כביכול נהנים ממנו בשנים האחרונות, יש גם משמעויות שליליות. מדד אפסי מונע מבנק ישראל לעמוד ביעד האינפלציה של שהציב, וכתוצאה מכך מונע החלטה על העלאת ריבית. הריבית הנמוכה מצידה, היא אחד הגורמים לעליית מחירי הדיור שכן זהו אפיק ההשקעה הסולידי היחיד שמראה תשואה חיובית. היציבות במדד המחירים, ויותר מכך הציפייה ליציבות בעתיד הנראה לעין, מעודדת הימנעות מצריכה ומהשקעות שכן, ערכו של הכסף לא נשחק ואפשר "לשבת עליו". אינפלציה מתונה, לעומת זאת, מעודדת צריכה השקעות וכתוצאה מכך גם צמיחה בתוצר.
מדד המחירים לצרכן הוא מדד המשקף את העלייה או הירידה ביוקר החיים בחודש הקודם. את המדד מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, והוא מפורסם בתאריך ה-15 בכל חודש, ומתייחס לנתונים מהחודש הקודם. שינויים חדים במדד יכולים להביא את בנק ישראל, שאחד מתפקידיו המרכזיים הוא לשמור על יציבות המחירים, לנקוט בצעדים במטרה לאזן את המחירים.
בתחילת השנה הנוכחית עדכן הלמ"ס את המשקלות של כל אחד מסעיפי ההוצאה לפיהן מחושב מדד המחירים לצרכן. בכדי לחשב את המדד נדרש הלמ"ס להעריך את סך ההוצאה החודשי הממוצע למשק בית בישראל, ולבחון את העלייה או הירידה בכל אחד מרכיבי הסל כחלק מההוצאה הכוללת. בכדי שהמדד יהיה מדויק ככל הניתן, מעדכן הלמ"ס אחת לשנתיים את מבנה המשקלות של כל אחד מסעיפי ההוצאה בהתאם לממוצע ההוצאה של משקי הבית בישראל בשנתיים האחרונות.